י

י

יום חמישי, 2 ביולי 2015

המשבר ביוון - כמה מחשבות על מה יש, מה יהיה, מה יכול להיות

לכאורה לא ברור מה יקרה עם יוון. ומבחינות מסויימות ברור שלא ברור מה יקרה עם יוון. אבל מהבחינה השכוחה והחשובה ביותר ברור לגמרי מה יקרה עם יוון. הארץ הזו תמשיך לעמוד במקום ועליה ימשיכו לחיות 11 מליון בני אדם.

מה עוד ברור? ש-11 מליון יוונים, בדיוק כמו 11 מליון ברזילאים, ירצו בכל יום לצרוך 2200 קלוריות בצורת מזון, לשוחח עם חברים וחברות בג'ימייל, לראות סרט או הצגה, לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה או גם וגם, לקפוץ לים כלומר להזדקק למגבת לבגד ים ולקרם שיזוף, וכן הלאה, הבנתם את הרעיון.

מה עוד ברור? ש-11 מליון יוונים בדיוק כמו 11 מליון יפנים, הם אנשים בעלי יכולת שכלית, מוטורית וחברתית שכמובן מושפעת מתרבות ולכן הם יחסית אולי פחות נחרצים לנצל כל שעת עבודה כמו השכנים הגרמנים שלהם, אבל הם בוודאי לא שונים מבחינה זו מהישראלים, מהתורכים ומהבלגים. שלא לדבר על הצ'יליאנים.

ולכן, בהנתן שגם אחרי משאל העם ואחרי כל המסחרה המרתקת והמפחידה שמתרחשת עכשיו, יוון תמשיך להיות אוסף של 3000 איים המשתרעים על כ-132 אלף קמ"ר וביתם של 11 מליון בני אדם, השאלה היחידה היא מה השיטה שתאפשר ל-11 המליון הללו לקיים כלכלה סבירה, לאו דווקא פינלנד, אבל בוודאי לא אפגניסטן.

וזו בעצם השאלה היוונית, והיא השאלה העולמית כבר מאז היות תיעוש ומודרנה ופיננסים, ובוודאי שזו השאלה מאז 2008.

באופן שהיה יכול להיות משעשע אילו הבדיחה לא היתה על חשבון מליוני יוונים ומספר גדול בהרבה של אירופאים ועוד יותר גדול של בני אדם ברחבי הגלובוס, את התשובה הברורה ביותר מה לא לעשות נתנו אלו שעושים הכי הרבה רעש בנחישות שלהם מה כן צריך לעשות: לקצץ לקצץ לקצץ. בעברית אומר את מה שכולם יודעים: צעדי הריסון התקציבי שהושתו על יוון בסבב האחרון של הדרמה, העלו את האבטלה, העלו את יחס החוב-תוצר והפכו את יוון לעוד יותר חדלת פרעון ממה שהיתה לפני שש שנים.

במלים אחרות, קצת פחות מנומסות, הקפיטליסטים המוניטריסטים הם הראשונים להבין שהצעדים הקפיטליסטים המוניטריסטים של הריסון והקיצוץ נכשלו במקרה של יוון כשלון מוחלט ומוחץ.

אבל ההיסטוריה של הקפיטליזם הפיננסי מלמדת שאם יש משהו שקפיטליסטים מונטריסטים אינם אוהבים זה היסטוריה כלכלית בכלל ועובדות יבשות - עובדות היסוד של הקפיטליזם המונטריסטי (המדדים הנזכרים - אבטלה, חוב, צמיחה) - בפרט.

הקפיטליסטים המונטריסטים יודעים מה הם עושים. הם יודעים שאין להם מה לחשוש מהיסטוריה ועובדות כי הם זוכים לתמיכה אוטומטית משני סוגים נפוצים של אידיוטים שימושיים.

סוג אחד הוא זה הרואה את הפוליטיקה בכלל ואת הפוליטיקה של הכלכלה בתוך כך, במונחי משחק כדורגל. היוונים הפסידו? שירדו ליגה. שישחקו טוב יותר ואולי בשנה הבאה הם יחזרו לשחק עם הגדולים. ואם לא אז לא. מה לעשות אלו החיים.

הסוג השני הוא הפנדנמטליסטים של החוב. התחייבת? שלם! אין ארוחות חינם!! קשה להתווכח עם פנדמנטליסטים בכלל ופנדמנטליסטים של חוב בתוך כך. כמו כל אידיאולוגיה, גם הפנדמנטליזם לסוגיו אוחז בגרעין של אמת. כל ההפרש בין אידאולוגיה ראויה לשמה לבין כזו שמקומה בפח האשפה, הוא המרחק בין גרעין האמת לקליפת המציאות. ובמקרה הזה טענת החוב שנכונה לכל היותר למשק הבית הפרטי, היא חסרת שחר והיא ממש מסוכנת וללא ספק (ברמת העובדות - ובלבד שלוקחים אותן בחשבון קראחו) מזיקה.

כן. הנה זה מה שאני אומר. כדי שהיוונים יחזרו להיות עוד מדינה שתורמת את שלה לשגשוג האירופי (אולי פחות מהולנד, אולי מעט יותר מתורכיה, אבל מה זה באמת משנה, כבר הסכמנו שכסף זה לא הכל בחיים, ושמטרת הכלכלה היא האדם והחברה והתרבות שלו), הדרך הנכונה היא במחיקת החובות שלה ובהתייחסות אליה כאל מדינה מתועשת בעלת פוטנציאל ייצור כמו כל מדינה אחרת באירופה: המיקום שלה, התשתיות שלה, רמת החינוך בה, המוסדות הפוליטיים, המסורת הדמוקרטית (מאז 1974), הכבוד הלאומי שלה. כל אלו נכסים שקל מאד לתרגם אותם לשפיות כלכלית כמו בדנמרק או לפחות כמו בישראל.

האם זה יקרה? אם ללמוד מההיסטוריה הכלכלית של השנים האחרונות (מאז 2008) התשובה שלילית. אבל זו לא תשובה שלילית מהסוג שהאידיוטים השימושיים משני הסוגים ירצו לשמוע, כי כאמור בתחילת הדברים לעיל, גם אחרי שעוד הסדר פיננסי שלמעשה ישמור על עוצמתם של הבנקים ייחתם בצורה כזו או אחרת בין ממשלת יוון לשאר העולם, הסכם שיבטיח שמה שהיה ביוון בשנים האחרונות ימשיך להיות (עוד אבטלה, עוד פחות צמיחה, עוד גידול בחוב), גם אז בכל רגע נתון יהיו 11 מליון יוונים שישמחו לעשות שימוש מועיל במה שיש כבר ובמה שיכול להיות ב-132 אלף הקילומטרים הרבועים המהווים את יוון.

כי זה מה שנחמד בניתוחים כלכליים הנעשים מנקודת מבט היסטורית: נקודת המוצא היא המציאות הגולמית. עליה מוסיפים כמה הנחות יסוד, וכל השאר זה פוליטיקה במובן הטוב או הרע. בינתיים זה רע, אבל מעצם ההגדרה יכול להיות טוב.

2 comments:

  1. אתה צודק באומרך "צעדי הריסון התקציבי שהושתו על יוון בסבב האחרון של הדרמה, העלו את האבטלה, העלו את יחס החוב-תוצר והפכו את יוון לעוד יותר חדלת פרעון".
    בוודאי שזה נכון.
    אבל עם דמוקרטי לוקח אחריות ומבין שההתנהלות שלו עצמו היא שהובילה אותו למקום הנוכחי:
    בכניסה לאיחוד כלכלי שלא תואם לו
    בבחירה ביורו שמונע פיחות בדראכמה ותחרותיות בשאר המדינות
    בגיוס חוב עוד ועוד רק כי "הריבית טובה"

    ועם דמוקרטי מחשב מסלול מחדש ומקבל החלטה, גם אם כואבת, כיצד לנהוג. לא משנה מה הכיוון שהם יבחרו. אבל הם צריכים לבחור, ולא סתם לבחור ("נישאר ביורו, ונשמוט את החובות, ויהיה בסדר ...") אלא החלטות פוליטיות אמיצות על דרכם. בינתיים ההתנהגות שלהם מזכירה חיילי מסייעת ותיקים שהודיעו להם שהוחלט להפסיק עם סממני הוותיקות ומעכשיו הצעירים לא ישרתו אותם (ראה ערך מערך הפנסיה היווני שאין מי שישלם אותו).

    גילוי נאות: מזדהה עם היוונים ומקווה בשבילהם שיבחרו לא לקבל את המתווה האירופאי.

    השבמחק
  2. מקבל. כל מילה. מסתבר שזה מה שהם הולכים לעשות...

    השבמחק