tag:blogger.com,1999:blog-8624978807701072679.post3897225744797484591..comments2024-03-26T06:51:33.506+02:00Comments on פרופ' אודי מנור - היסטוריון ציוני: הפיזיקה של העתיד - על עוד נסיון (משכנע למדי לשם שינוי) לחזות את העתידUnknownnoreply@blogger.comBlogger2125tag:blogger.com,1999:blog-8624978807701072679.post-77099339718403131752017-05-10T10:14:36.567+03:002017-05-10T10:14:36.567+03:00
לא ברור לי איך הוא בו-זמנית טוען שחוק מור צפוי של...<br />לא ברור לי איך הוא בו-זמנית טוען שחוק מור צפוי שלא להתממש, וגם לייחס את מה שהוא מייחס לננו-טכנולוגיה, כי By-Definition ננו-טכנולוגיה זה היכולת לבנות יחידות חישוביות בסדרי גודל של ננו-מטר.<br /><br />סתם בשביל סדרי הגודל, אטום של מימן הוא בערך 0.1 ננו-מטר, ואטום של זהב הוא בערך 0.3 ננו-מטר. כך שננו-טכנולוגיה לכאורה אמורה להתקיים בבערך סדר גודל אחד יותר גדול מהרמה האטומית. אין לי מושג ירוק איך זה משליך על השפעות קוונטיות. אני כן חושב שזה לא סביר לראות בהשפעות קוונטיות כמחסום טכנולוגי בלתי-עביר (בפרט לאור העובדה שבדרך לשם יש כל כך הרבה מחסומים טכנולוגיים מורכבים שעשויים להראות בלתי-עבירים באותה המידה. היום אגב מפתחים שבבים של 7nm).<br /><br />כמו כן, יש עוד נתיבים לעלייה בכוח-העיבוד, מלבד הקטנת גודל המעבד (כמו ריבוי ליבות, מקבול של תהליכי עיבוד, ושינויי ארכיטקטורה של המעבד). חלק רלוונטיים לעולם של ננו-טכנולוגיה, חלק לא - אבל כן רלוונטים לשאלות של בינה מלאכותית.<br /><br />אני לא מבין על סמך מה הוא טוען שמחשבים לא טובים בזיהוי תבניות, זה אחד הדברים שבינה מלאכותית עושה היטב, ומשתפרת ככל שהזמן מתקדם. לצורך העניין מכוניות אוטונומיות זו דוגמא נוחה, אבל ממש לא רק. אני מניח שזה קשור לשנה שבה הספר נכתב, הרבה קרה ב-7 השנים האחרונות בתחום, וזה עוד ביטוי להערכת-חסר של התפתחות הטכנולוגיה.<br /><br />כמו כן, ההנחה שיכולת תכנון קדימה והצבת מטרות דורשת יכולת ערכית ורגשית היא מאוד human-centric, והעובדה שאנחנו כבני אדם נעזרים במנגנונים האלה כדי לתכנן ולהציב מטרות לא אומר שכל אינטלגציה צריכה את זה.<br /><br />הנחה בעייתית נוספת - שהשינוי הוא הדרגתי. החשש הוא שהשינוי הוא לא הדרגתי, אלא אקספוננציאלי. מה שמרגיש הדרגתי עכשיו יפסיק להרגיש הדרגתי, וזה יקרה מהר מאוד (דוגמא נוחה - אתה ממלא בריכה ריקה, ביום הראשון אתה מטפטף טיפה אחת של מים, ביום השני שתי טיפות, בשלישי ארבע טיפות, וכן הלאה. הבריכה תהיה חצי-מלאה ביום האחד לפני אחרון, ורבע ריקה ביום השניים לפני אחרון, ורוב הזמן אתה תסתכל על הבריכה ותראה טפטופים, ואז פתאום אתה תקום והבריכה תהיה מלאה).<br /><br />בנושא אחר, ב-SpaceX יש תכניות קונקרטיות לכך שבמאדים תהיה קולוניה של מליון תושבים עד לפני 2100. זה אמנם לא סותר את מה שכתבת, אבל זה עדיין די ראוי לציון (במידה והתכניות יצליחו).אודי מנורhttps://www.blogger.com/profile/00549915067420873231noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-8624978807701072679.post-82849809039123180382017-04-22T13:59:49.949+03:002017-04-22T13:59:49.949+03:00תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.karnykernhttps://www.blogger.com/profile/05385708041451407158noreply@blogger.com