י

י

יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

חשיבה ביקורתית ראויה לשמה [כלומר היסטורית]

אז מה זו חשיבה ביקורתית נכונה – 21 תשובות בארבעה פרקים



א. דרישות קדם:

1. שכל ישר [ע"ע 'זן אומנות אחזקת האופנוע'. וגם: אי ידיעת גובהי אין פירושה שאין לי גובה]
2. נטייה מבורכת וטבעית להכללה [כן, להכללה. אין כמו הכללות כדי להתחיל לחשוב נכון]
3. יכולת טעונת טיפוח לעשות הבחנות [כי הכללות הן רק התחלה]
4. יכולת להציע השקפת עולם מגובשת [חייבת להיות ארבע-ממדית]
5. יכולת להעמיד את השקפת העולם למבחן המציאות [מטרד ידוע ולכן יש הכופרים בעצם קיומה]
6. זהירות מהנטייה לברוח מכל זה לחופי המבטחים המדומים של נאורות-מזוייפת ['שלום עכשיו']

ב. אבל!!

1. כל זה לא מחייב היסטוריה בכלל והיסטוריוגרפיה בפרט.
2. אלא שבפועל החשיבה האנושית נשענת על רצפי-זמן.
3. רצף הזמן הטרום-מודרני היה 'זכרוניסטי' במהותו.
4. רצף הזמן המודרני הוא משולב וכאוטי.
5. ומכאן שאי אפשר בלי היסטוריה ראויה לשמה.
6. תפקיד ההיסטוריוגרפיה להציע דרכים לייצוב הכאוס התודעתי.

ג. אז איך היא נראית?

1. היא תוצר מחקרי המבוסס על סינטזה כתובה היטב ונגישה לביקורת של אנליזה מדוקדקת.
2. האנליזה מתמקדת בנושא קונקרטי חד פעמי [גם אם דומה באופיו למליון מקרים אחרים]
3. הסינטזה נובעת מהמאמץ להבין את האנליזה בתוך הקשר רלבנטי באופן מדעי-ביקורתי.

ד. עוד כמה הערות צורניות:

1. מקורות משניים באים קודם [הקונטקסט]
2. מקורות ראשוניים באים אחר כך [הטקסט]
3. החלוקה לתקופות ולתקופות משנה אינה מוחלטת אך היא בהחלט מנומקת
4. את המתעניין האמיתי נמצא במצב קריאה חלק גדול מחייו הבוגרים
5. המתעניין האמיתי לא יסתפק לא בסרט, לא בטי-שרט ולא בכריכה האחורית
6. למתעניין האמיתי יש כאב ראש תמידי. ואין לו יותר מדי חברים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה