דרישת שלום מהרצל

"בארץ המובטחת, שם נוכל להתהלך בלי שיבוזו לנו על חוטם עקום, על זקן שחור או אדום ועל רגליים קשותות. שם נוכל לחיות סוף סוף כאנשים חופשיים על אדמתנו ונוכל למות בשקט במולדתנו. שם נוכל גם אנחנו לזכות בכבוד על מעשים גדולים. שם נוכל לחיות בשלום עם העולם כולו שאותו נשחרר בשחרורנו, נעשיר בעושרנו, ונרומם בגודלתנו. וכך תהפוך קריאת הבוז 'היהודי' למלה של כבוד כמו 'גרמני' 'אנגלי' 'צרפתי' בקיצור כמו שמות כל עמי התרבות וכך נוכל בעזרת מדינתנו לחנך את עמנו למשימות שעדיין נסתרות מעינינו, שהרי אלהים לא היה מקיים את עמנו זמן רב כל כך אילולא נועד לנו יעוד כל שהוא בתולדות האנושות" [הרצל, יומן, 14.6.1895]

מעט מים טהורים לכבוד שמחת בית השואבה - העמוד הלפני אחרון של 'לויתן', תומס הובס 1651

"לסיום, אין בכל העיון הזה - עד כמה שאני תופס - שום דבר המנוגד לדבר האלוהים או להליכות טובות, או נוטה להפרעת השלווה הציבורית. 

לפיכך אני סבור שכדאי הוא להדפיסו, וכדאי עוד יותר ללמדו באוניברסיטאות, במקרה שכך יחשבו גם אלה שבידם לשפוט דברים אלה.

כי הואיל והאוניברסיטאות הן מעיינות הדוקטרינה המדינתית והמוסרית, אשר מהן המטיפים ורמי המעלה שואבים מים ככל אשר ימצאו ומזים אותם (הן מעל הדוכן הן בשיגם ושיחם) על בני העם, 

מן הראוי להשתדל מאד שיהיו אלה מים טהורים, הן מארסם של פוליטיקאים עובדי עבודה זרה הן מלחשיהם של רוחות מכזבות". [עמ' 514]


                                              נוח על משכבך בשלום תומס היקר... הנה מילאתי את בקשתך והדפסתי את דבריך אלו...