י

י

יום ראשון, 12 במרץ 2017

דמוקרטיה - גרסת העזים של לאוני סוואן

"אין לנו זמן" אמרה היידי בחדות [היידי היא כבשה], "אנחנו צריכים כסף, ואנחנו צריכים לגלות מי רצח את איב".
"את איב?" שאלה העז הראשונה. "את מי מעניין איב? זה חשוב?"
הכבשים עשו פרצופים חשובים.
"אבל זו בכלל לא בעיה", אמרה העז השלישית,. "אנחנו יכולות לגלות את זה בשבילכן! ממש מהר! [...]"
משלחת העזים חזרו לאחו שלהן בגעיות וכעבור זמן קצר שוב הקיפו כל העזים את השידה. הן עשו פרצופים אומרי סוד והנידו את ראשיהן מצד אל צד בכובד ראש. אחר כך היה דו-קרב: שחורת האוזן מול עז חומה. שחורת האוזן ניצחה.
הכבשים השתוממו.
כעבור שעה קלה השתחלה אמלה, העז האפורה הצעירה, דרך הכלונס הרופף ועברה לאחו הכבשים.
"מדאם פרונסאק [אחת מהצרפתיות המקומיות]!" בישרה.
הכבשים הביטו בה בהערכה.
"איך גיליתן מהר כל כך?" שאלה קורדליה [עוד כבשה].
"ערכנו הצבעה. שלוש הצביעו לפטרון, שתיים לרועה, בגלל שאתמול הוא לא נתן לנו מספיק לפת, אחת לאיב עצמו, אני הצבעתי לגנן, בגלל שתמיד מסריח לו מהפה, וקירקה הצביעה למסיה פרונסאק, כי חוץ מזה הוא אף פעם לא עושה כלום. ומגארה הצביעה למדאם פרונסאק. יותר חד משמעי מזה לא יכול להיות".
"אי אפשר סתם ככה להחליט..." מוד בחנה את אמלטה באי אמון. משהו פה לא הסתדר.
"למה לא?" אמרה אמלטה, "מישהו צריך לעשות את זה".
"מתוחכם" אמרה מוד.
"אבל זה לא עובד ככה", פעתה קורדליה, "העולם הרי קיים ו... הוא גדול.... ואי אפשר סתם להצביע".
"בטח שאפשר" אמרה אמלטה בשלווה, "איפה היה העולם בלי עזים?"
"ורק מגארה הצביעה למדאם פרונסאק?" שאלה מייפל, "ולמרות זה..."
"למגארה היו הכי הרבה קולות", הסבירה אמלטה. "כל אחת מחליטה בעצמה כמה קולות יש לה. ככה זה צודק. מי שיודעת את המספר הכי גבוה, היא הכי חכמה. היא הקובעת".
"ומה היה המספר הכי גבוה? שאלה היידי בסקרנות.
"ירוק" אמרה אמלטה.
"ירוק זה לא מספר" אמרה היידי.
"ירוק הוא מספר גבוה כל כך, שקודם אף אחד לא שמע עליו בכלל!"
"אז אולי כחול הוא מספר עוד יותר גבוה", אמרה היידי בעיניים בורקות.
"זה גם מה שפנלופה אמרה", הודתה אמלטה.
"אז מה קרה?"
"אז שתיהן הכריעו את העניין מתחת לעץ, עם הקרניים. ככה זה אצלנו תמיד. אנחנו קוראות לזה 'דמוקרטיה'. פשוט, לא?"

תגובה 1: