"בארץ המובטחת, שם נוכל להתהלך בלי שיבוזו לנו על חוטם עקום, על זקן שחור או אדום ועל רגליים קשותות. שם נוכל לחיות סוף סוף כאנשים חופשיים על אדמתנו ונוכל למות בשקט במולדתנו. שם נוכל גם אנחנו לזכות בכבוד על מעשים גדולים. שם נוכל לחיות בשלום עם העולם כולו שאותו נשחרר בשחרורנו, נעשיר בעושרנו, ונרומם בגודלתנו. וכך תהפוך קריאת הבוז 'היהודי' למלה של כבוד כמו 'גרמני' 'אנגלי' 'צרפתי' בקיצור כמו שמות כל עמי התרבות וכך נוכל בעזרת מדינתנו לחנך את עמנו למשימות שעדיין נסתרות מעינינו, שהרי אלהים לא היה מקיים את עמנו זמן רב כל כך אילולא נועד לנו יעוד כל שהוא בתולדות האנושות" [הרצל, יומן, 14.6.1895]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה