גילוי נאות: על הטעויות האחריות עלי ועלי בלבד - ועל מה שהבנתי אחראים אנשי הצוות של ד"ר יצחק אשל
א. בקיצור נמרץ
הידוע בכינויו 'מרד בר כוכבא' לא היה כפי שלימדונו מי שלימדונו מרד 'משיחי' חסר אחריות אותו הנהיג מנהיג כרזימטי שסחב אחריו את כל העם לחורבן צפוי מראש, אלא שורה של מהלכים צבאיים ומדיניים מקומיים, שהסתיימו בטרגדיה בלתי צפויה מראש כלל וכלל.
ב. ועל סמך מה אני כותב את כל מה שכתוב להלן?
על סמך הרצאות של ד"ר יצחק אשל בערוץ של אורי מילשטיין. סדרה אחת ובה 7 פרקים שודרה לפני 4 שנים. הנה הפרק הראשון
סדרה מפורטת יותר - לטעמי מפורטת מדי, לפעמים באופן פשוט בלתי נסבל, עם כל הכבוד ויש הרבה כבוד כי לדעתי לד"ר יצחק אשל מגיע פרס ישראל על גילוייו - ובה עשרות פרקים (כרגע מעל ל-60), שודרה בשנה האחרונה, הנה הפרק הראשון שלה.
בנוסף קיבלתי מאנשי הצוות, ישירות מד"ר יצחק אשל, דרך המייל, קובץ המתיימר להיות 'סיכום' או 'תקציר' של ההיסטוריה המדהימה הזו, אבל הוא, כמו הסדרה השנייה , סובל מעודף פרטים כך שמרוב עצים לא רואים את הביצים.
ד"ר יצחק אשל הצהיר כמה וכמה וכמה פעמים שהוא מוכן לשלוח את התקציר לכל דכפין, במייל ובמייל בלבד. קל למצוא את פרטיו במרשתת ואם לא את שלו אז את של ד"ר אורי מילשטיין.
ג. המקורות להיסטוריה האמיתית של הסיפור
בשנת 1969 קיבל ד"ר יצחק אשל, בן קיבוץ נגבה, ארכיאולוג מנוסה, ארכיון עצום ובו אלפי פריטים: כ-4000 תעודות ובהן התכתבויות, תיאורי מעשים, הוראות הפעלה, איורי מבנים ועוד ועוד, על כולם חתומים גיבורי הפרשה, ועוד אלפי כלים למיניהם, ואלפים רבים של מטבעות.
מסיבות שונות ומשונות, המחקר על חומרים אלו החל רק בשנת 2005.
רשות העתיקות יודעת על הארכיון, והוא שמור בידיו של ד"ר יצחק אשל, שעם השנים כינס סביבו צוות חוקרים במטרה לפענח מה יש בהן.
מטבע הדברים וכפי שמקובל במחקר היסטורי, הצוות נעזר במקורות ראשוניים ומשניים מוכרים: ספרות חז"ל, כתבים רומים, כתבי אבות הכנסיה, מאמרים וספרים של חוקרים אחרים, כל אלו מספקים נתונים נוספים למה שעולה מהארכיון
ד. רגע, ואיך אתה יודע שלא מדובר בזיוף?
הלוואי ומדובר בזיוף, או אז נוכל להוסיף לרשימת המוזרויות האנושיות את הסיפור המדהים הבא:
אי שם בבדואימלנד, ישבה חבורת בדואים, רובם ככולם אנלפביתים, ורקחה מזימה שמטרתה לרמות את היהודים, או לייצר תעודות מזוייפות וכלים שנראים אותנטיים ואלפי מטבעות, כל זה למטרות בצע.
כדי שהתוצרת שלהם תראה אותנטית, הם סיכמו ביניהם שהם יכתבו באותו הכתב אינספור פריטי מידע כאמור: התכתבויות, תיאורי מעשים, הוראות הפעלה, איורי מבנים ועוד ועוד, וכל זה בחתימות שיחזרו על עצמן, תוך הקפדה על כתיבה בכתב מלא, אי שימוש באות 'כ', כתיבת העיצור 'צ' באמצעות האותיות 'ת' ו'ס', וכן הלאה וכן הלאה.
אחרי שסיימו לכתוב 4000 תעודות כאלו על נחושת, עמלו הבדואים החרוצים על הקניית צורה מיושנת לתעודות, מן הסתם באמצעות פטישונים, כביסות אבק, טלטול על גבי גמלים וכיו"ב.
ואז הם ניגשו לחפש יהודי סתום שיקנה מהם את הסחורה הזו, וכל השאר היסטוריה.
ה. אז בכל זאת, איך בכל זאת אתה יודע שלא מדובר בזיוף?
'אמור לי מי שואל את השאלה ואומר לך באיזו מחלקה אקדמית הוא יושב', או בקיצור: מתעקש על השאלה הזו רק מי שיש לו אינטרס שלא יזיזו לו את הגבינה.
שגם על כך נאמר: "ישנם רעיונות שהם כל כך אידיוטיים, שרק אינטלקטואלים מסוגלים להאמין בהם. האדם הפשוט איננו יכול להיות כל כך טיפש" (ג'ורג' אורוול)
וכאמור, אם יסתבר שאכן מדובר בזיוף, סיפור הזיוף קובר באחת את כל הסיפור ההיסטורי על שמעון ועל הלל בן-גריס, הקיסר אדריאנוס, אלעזר הכהן, העיר דיבון, גדודי הפרשים, ההתנהלות הקוזאקית של המפקד הרומי שהגיע מאנגליה, ועוד.
אבל מי שרוצה לשמוע את התשובה על החשד בזיוף, מוזמן להקשיב לחוקרים עצמם, הנה ממש כאן
ו. אז מי נגד מי ומתי?
מטרת הפעולות הצבאיות של היהודים (ולא במקרה אינני כותב 'מטרות המלחמה' כי לא היו כאלו כי לא היתה כזו, בוודאי לא באופן בו היא מוכרת בזכרון הקולקטיבי): הצלת אוצרות בית המקדש בכלל וארון הברית - כן כן, ארון הברית - בפרט.
מטרות הצד הרומאי: עד שנת 130 (ומשנת 117), להגיע להבנות עם היהודים, כחלק ממדיניות אימפריאלית של פשרה ורצון טוב בכל החזיתות (מאנגליה ועד פאתי פרס).
מטרות הצד הרומאי משנת 130 ואילך: מטרות סותרות - 1. הקיסר עסוק בהשבת כבוד אבוד בנוגע לעניין אחד או שניים. 2. יחידות רומאיות קבועות היושבות באזור מעוניינות בהמשך המודוס-ויונדי מהסוג שהתקיים בעין גדי, בקיסריה ובעוד מקומות. 3. יחידה צבאית שהגיעה לאזור יהודה ישירות מאנגליה, פעלה באופן מופקר, אולי באישור הקיסר, אולי בהעלמת עין
ז. אז מה למעשה התרחש ולמה? - קודם כל הרקע
בעוד אבא של אדריאנוס מנהל מלחמות השמדה טוטאלית נגד מורדים למיניהם - המפורסמים והרלוונטיים ביותר עבורנו הם יהודי התפוצות שמרדו בין 115 ל-117 במחיר דמים אדיר (השמדה טוטאלית של קהילות במצרים ובקפריסין למשל - הנה אדריאנוס מחליט לנקוט קו הפוך.
סמוך לתחילת שלטונו הוא מודיע ליהודים כי ירשה להם להקים את המקדש בירושלים.
בנוסף הוא שולח את אחד מאהוביו, עקילס שמו, לשבת בירושלים כנציגו. עקילס מתגייר ומאז ידוע בשמו אונקלוס. אולי הוא זה שאחראי על התרגום המפורסם.
ח. שנת 128 - לגיון 22 מתגייר, אדריאנוס לא מאד אוהב את זה
לקראת שנת 128 הדברים מתחילים להשתבש: לגיון רומאי, הלגיון ה-22, נשלח לירושלים בפקודת הנציב הרומי שיושב בקיסריה, להזכיר לעקילס מי בעל הבית.
התוצאה בלתי צפויה: כל חיילי הלגיון מחליטים להתגייר. תוספת שלי: תופעת הגיור היתה ידועה באותה תקופה, והיא כמובן מסבירה את הצלחת הנצרות מאוחר יותר, שהרי הנצרות היא יהדות עם משמעות ואופק מוסרי אבל בלי מצוות.
כשאדריאנוס שומע על הלגיון שנעלם, הוא מורה קודם כל למחוק את זכרו מהכתובות. דוגמא לכתובת מחוקה כזו יש בקיסריה. איך יודעים מה כתוב על המחוק? בשביל זה יש חוקרים שיודעים לעשות את העבודה הזו. ככה פועל מדע.
ט. 130-131
אדריאנוס עולה לירושלים בשנת 130, ומגלה את עקילס לאזור אנטוליה, כי להרוג אותו הוא לא מסוגל, כי אדריאנוס הומוסקסואל מוצהר, ועקילס הוא אחד מאהוביו. אבל במקביל הוא דורש מהחכמים להסגיר את המתגיירים כדי להענישם. החכמים כמובן מסרבים. אדריאנוס משנה את עמדתו האוהדת כלפי היהודים, ומודיע שהוא לא ירשה להקים את בית המקדש, וכי אדרבה, בכוונתו להקים על הר הבית מקדש רומאי.
באותה שנה, 130, הוא ממשיך למצרים, שם הוא מאבד אהוב נוסף, בנסיבות טרגיות, לא ברורות, דבר המעכיר את מצב רוחו ומקטין את הסיכוי שהוא יחזור לעמדתו הפשרנית בה נקט החל משנת 117.
היהודים בירושלים מצידם לא יודעים מה לעשות ומקווים לטוב.
שנת 131 היתה שנת שמיטה, שום דבר משמעותי לא השתנה, אך המתח המשיך להיות באוויר.
י. יולי 132 - אדריאנוס חורש את העיר וקורא לה איליה קפיטולינה ומודיע על הקמת מקדש רומי בהר הבית
ובכן, קודם כל, מה שקראתם בכותרת: כי אנחנו למדנו שבעיקבות המרד שונה שם העיר ואז היא גם נחרשה ופוזר על אדמתה מלח. אז הסדר הפוך - החלטתו של אדריאנוס לממש בשנת 132 את איומו משנת 130, היא הסיבה לפרוץ מעשי האיבה (ובשום אופן לא מרד, ובוודאי ובוודאי לא מלחמה כלל-לאומית אליה התגייסו כולם לקריאתו של מנהיג כריזמטי).
לא פחות חשוב: חריש העיר היא לא הריסתה, אלא סימונה. מדובר בטקס ידוע באימפריה הרומית -לוקחים שור וחמור החורשים יחדיו (האם יש קשר לציווי היהודי שלא לנהוג כך? לא יודע, מעריך שכן, לא משנה כרגע), ומסמנים את גבולות העיר, ואחרי זה מארגנים אותה כמו שמארגנים עיר רומית: קארדו ודקומנוס, שתי וערב, וכן הלאה.
י"א. אוגוסט 132 - ארון הברית בידינו
אדריאנוס רק עושה את הטקס, ועדיין לא מזיז ולו אבן אחת לכיוון הר הבית. אבל כוחותינו נזעקים, כי כהכנה לבנייה מתחילים פועלים לנקות את השטח. בשלב זה יש על הר הבית כמה בתי כנסת, ומן הסתם אלו שמפעילים אותם.
אבל מה שיש מתחת להר הבית, במה שאולי אנו מכירים בשם 'מנהרות הכותל', חשוב בהרבה. ארון הברית. כן , ההוא מהמסע במדבר או לפחות זה שאומרים עליו שנסע במדבר, כך או אחרת, חפץ עתיק וקדוש ומרכזי, על כל שרשרת האמונות הכרוכות בו, וכן הלאה.
ומי יודע על מה שיש שם? בני צדוק. כן, ההם ששורשיהם הולכים לאחור לפחות עד מרד החשמונאים, אלו שהובסו על ידי החשמונאים במאבק הפנימי, ירדו לקומראן (על הדרך אספר שמהתעודות עולה שהשם קומראן היה מוכר כבר אז ושהיתה לו משמעות שלמרבה הצער זכרוני בוגד בי כרגע ולא מגלה לי מה היתה משמעות השם), ומאוחר יותר, בנסיבות כאלו ואחרות, עלו חלקם לכפר כוזיבא, והנה משהו שכולנו מכירים.
בכל אופן, בני צדוק פונים לטייקון המקומי, הלל בן-גריס, איש עשיר שאדמותיו משתרעות על אזור של כ-100 קמ"ר במשולש הנזכר, לצורך העניין נסתפק באלכסון אחד שלו, זה המחבר בין עיר נחושת לבין בית גוברין.
מדובר על כ-165 נקודות ישוב מסומנים, כולל כפרירים ומעיינות, ובכל אופן שטח מיושב המסביר את המשך הדברים, וכן, אנחנו עדיין ב-132.
ובכן, בני צדוק פונים להלל ולשמעון, ומסבירים להם את הבעיה העומדת להתרחש אם הרומאים יממשו את תכנית בניית מקדשם.
שמעון והלל, שכבר ב-130 החלו לארגן כוח צבאי המבוסס רק ואך ורק על אנשים מוכרים (בארכיון יש את מסמכי הגיוס שלהם, ובין הלוחמים גם לוחמות, סך הכל מדובר בכ-500 אוחזים בנשק ממושמעים ונאמנים), שולחים את הצבא 'הפרטי' שלהם להר הבית, מכים את הכוח הרומאי שיושב שם, מחלצים את ארון הברית ועוד כמה חפצים, ומביאים אותו למקומות מסתור, שהתעודות מדברות עליהם בלשון סתרים שניתנת לפיענוח מתוך ההקשר כמובן.
י"ב. ראש השנה 132 - תחילת שנה א'
זמן קצר לאחר הנצחון הצבאי, מתחילים שמעון והלל לבנות את בית המקדש בירושלים, אך עם השלמתו הם נמנעים מלהפעילו.
חשוב לא פחות: שמעון והלל מטביעים מטבעות, ומסמנים אותן מכאן והלאה (אבל רק בשנתיים הראשונות), במלים המוכרות לכל חובבי המטבעות של התקופה: שנה א' לגאולה, שנה ב' וכן הלאה.
גם באלפי התעודות הנזכרות - ותודה לבדואים שהקפידו גם על זה כשזייפו את כל התעודות - מופיעים התאריכים כשהם ממוספרים לפי שנים: שנה א', שנה ב', שנה ג' וכן הלאה, והמספור ממשיך הלאה עד המקבילה לשנת 143 לספירת הנוצרים, שאני מקווה שאין צורך לומר שבעת ההיא לא היתה ולא נבראה ואפילו הנוצרים לא הכירו אותה.
אבל יש לזכור ששנת הגאולה מתחילה בקיץ, באוגוסט אם לנקוט שיטת מדידה ברורה, ואילו שנה היסטורית מתחילה בחורף, ולכן, כפי שניתן לראות להלן, ליד שנה היסטורית עגולה, סימון כפול של השנה בתעודות.
י"ג. שנת 133 - שנה א'-ב'
למיטב זכרוני, שנה של סטטוס קוו, במהלכה מחזקים היהודים את שליטתם בעיר ובמרחב, שמעון והלל מנהלים כל מיני עניינים כלכליים ואישיים ומשפחתיים, חתונות לידות וכיו"ב, מסחר ענף עם המואבים שמהצד השני של הנהר, המספקים להם סוסים ונחושת, תמורת הרבה מאד זהב שנשמר בירושלים, ועכשיו עמד לרשותם.
י"ד. שנת 134 - שנה ב'-ג'
שמעון מחליט לשנות כיוון, ולסמן לאדריאנוס שהוא מוכן לוותר לו על השליטה המדינית, ולהסתפק בענייני פולחן ותרבות בלבד.
לצורך כך הוא עושה שני מעשים שמשמעותם הפייסנית ברורה וחד משמעית: 1. על המטבעות שהוא ממשיך לטבוע כי הכלכלה משגשגת ואי אפשר בלי מטבעות, הוא לא, אני חוזר, הוא לא כותב 'לגאולת ישראל'. 2. הוא קובע את מקום מושבו בהרודיון, כלומר מוותר על הסמל הדרמטי של נשיא ישראל היושב בירושלים.
אדריאנוס מצידו מסרב לשנות את עוינותו, ואמנם מצד אחד הוא לא שולח צבא שלם למגר את היהודים, אך גם לא עושה שום צעד של תמורה במדיניותו.
הכוחות הרומאיים שיושבים בשטח כבר כמה וכמה שנים, מעוניינים לשמור על הסטטוס-קוו, כמו גם שכניהם היהודים, כי כך מקובל כבר יותר מ-100 שנה, להוציא ימים קשים של מרד ואלימות. יחידה צבאית רומית יושבת קבע בשטחי האחוזה של הטייקון הלל בן-גריס, מבלי שהם יודעים כמובן שהוא למעשה המממן המרכזי והדמות המובילה של כל מה שעשו היהודים מבחינה צבאית בשנים עברו (130-133).
ט"ו. שנת 135 - שנה ג'-ד'
בפסח שנה ד', אביב 135, מגיע מבריטניה סוורוס, מפקד רומאי שאין לו שום סנטימנט מקומי, ועוד פחות מכך אינטרס מהסוג שיש לכוח הרומאי הותיק
בנוסף, הוא נחוש ליישם בארץ ישראל את השיטות ששימשו אותו בהצלחה בבריטניה, ככל הנראה בעידוד אדריאנוס העצוב המתוסכל והכעוס.
וכך נתקלים יהודים יושבי כפרים באזור דרום יהודה ביחידות אלימות של עשרות פרשים רומאים, הפושטים על הכפרים, חומסים ושורפים, בזמן שהם בורחים לגבעות או למנהרות המסתור
ואם כבר הזכרנו מערות מסתור: בשום אופן הן לא נחפרו כהכנה לשום מרד גדול שלא היה כאמור ולא נברא אלא בראשם של חז"ל ושל יהושפט הרכבי וחבורת מטיפי המוסר שממשיכה את דרכו מתוך בורות לגיטימית עד לפני 4 שנים, הזמן בו ד"ר יצחק אשל החל להרצות את ממצאיו בערוץ של אורי מילשטיין, כלומר כבר ארבע שנים שהבורות הזו לא לגיטימית.
למה נחפרו? גם כדי ליצור מקומות איחסון למזון, גם למקרי חירום כמו שריפה, או כדי לברוח מהכפר במקרה של פלישות שגרתיות של סקיתים הונים וטאטארים, ובכל מקרה היה זה חלק קבוע בבנייה באותה תקופה, ולמעשה מאות שנים קודם לכן, כלומר לא ביטוי להכנה הלאומית הכללית למרד הכלל לאומי עליו למדנו.
כשהמפקד האלים הזה הגזים, הרומאים הותיקים בעלי האינטרס יצרו לחץ כנגדו, והתוצאה היא שהוא נשלח לחנות באזור ביתר. הנה כאן הדברים מתחילים להתחבר למה שכולנו מכירים. יאללה ביתר.
ט"ז. שנת 136 - הכנעת ביתר, כיבוש ירושלים, הטבח ההמוני והנקמני של הרומאים
הרומאים שישבו בביתר השתלטו על המעיין ששימש את העיר הקטנה.
חלק מ2000 היהודים שישבו בה פנו לשמעון בבקשת עזרה.
שמעון הגיע בראש כוח של כ-700 פרשים לביתר, וגילה שבעצם יהודים רבים בכלל לא רוצים להסתכן במלחמה. בשלב זה אבל הוא כבר החליט שהוא נשאר בעיר ועושה סדר.
הוא מתכנן תכניות צבאיות סבירות למדי, אלא שבשלב זה הוא נרצח באמצעות נחש ארס.
הרומאים צרים על ביתר, ואחרי הכנעתה הם ממשיכים לירושלים. אחרי 50 ימי מצור הם מכניעים גם אותה.
על הטבח מדווחים גם מקורות יהודיים וגם היסטוריון רומאי, אמנם כמאה שנה לאחר מעשה, ובכל זאת.
מימדי הטבח עצומים, אך קטנים בהרבה מאלו של 'המרד הגדול', 65-70 שנים קודם לכן.
י"ז. שבע שנים אחרי - אנשי בן-גריס נודדים הלאה, אולי לחצי האי ערב, סוג של סוף דבר
הארכיון כאמור מכסה עוד שבע שנים אחרי תום הארועים הצבאיים.
ב-136 שוב קובע אדריאנוס את מעמדה של העיר: עיר אסורה לכניסה ליהודים בשם איליה קפיטולינה.
ב-137 הוא הולך לעולמו.
הישוב היהודי בארץ יעביר את כובד המשקל לצפון.
ואיפה ארון הברית? ד"ר אשל רומז שיש על כך תשובה.
אותי זה לא באמת מעניין, אבל את מי מעניין מה שאותי מעניין חוץ ממה שמעניין אחרים מה שמעניין אותי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה