י

י

יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

לבי לבי לקהיליית הטרונייה - על מכתב שקיבלתי בחתימתו של עמוס שוקן (אבל כן יאוש, אין מקום לתקווה! יש יאוש!)

קיבלתי בדואר מכתב בחתימת עמוס שוקן

כן, ברור, מכתב כזה נשלח לכל מנויי 'הארץ' ודה-מארקר (אני שייך לסוג השני, כן, אני חתום על דה-מארקר)

ובכל אופן יש לי עכשיו להראות לנכדים מכתב בחתימת ידו של עמוס שוקן

ועד שהנכדים יגדלו ובלי קשר כדאי לראות על מה חתום עמוס שוקן [בסוגריים מרובעים ביטויי חוסר יכולתי לגבור על יצרי].

"חשבתי שתמצאנה ותמצאו [הייעוץ של מירב מיכאלי בחינם מן הסתם] ענין בעקרונות המערכתיים ש'הארץ' פועל על פיהם. הם היו הקווים המנחים של 'הארץ' למעשה כל שנותיו [שוקן בוודאי בונה על כך שאף אחד מאיתנו לא יעלעל בדפי העיתון הזה ב'כל שנותיו', עלעול שיעלה את זעקת הצדקנות שלו לשמיים... ואולי או גם בגלל זה לא תמצאו את 'הארץ' באתר עיתונות יהודית היסטורית. אבל פה ושם אפשר ללמוד על עמדת 'הארץ, אחרי מלחמת ששת הימים למשל, ולהשוות אותה לדברים שנכתבים בו מאז... אבל אם אפשר לומר 'כל שנותיו' ולקוות לטוב, אז מה רע], אבל לפני עשר שנים גם העלינו אותם על הכתב, ואלו הם:

1. 'הארץ' הוא עיתון ציוני [...!!!???<<<^^^$$$@@@&&&**##??..//] התומך בקיומה ובחיזוקה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית [ובלבד שהיא תהפוך לאלתר ל'מדינת אזרחיה', תבטל את חוק השבות, תעקור ממערכת החינוך שלה כל ביטוי להזדהות יהודית ואת כל זה יש לעשות באמצעות הדפסה שיטתית של שקרים וחצאי אמיתות הגרועות משקרים]

2. 'הארץ' יתמוך במאמצים לעשות את ישראל מתקדמת כמדינות המתקדמות ביותר בתחומי חינוך, מדע ותרבות [אמן ואמן, אבל זה לא יפריע לנו לתת גיבוי מלא למדיניות הקיצוצים של מדינת האוצר]

3. 'הארץ' ישאף שישראל תהיה מתקדמת ככל האפשר בזכויות אזרח ובזכויות אדם [אבל לא בזכויות עובדים חלילה ובכל מקרה מי שיקבע מה הן הזכויות הללו ומי שימדוד האם ישראל שואפת מספיק ומה זה ככל האפשר הם עורך 'הארץ' ועדת כתבכלביו]

4. 'הארץ' יתנגד לכל סוג של כפיה כולל כפיה דתית [אבל זה לא יפריע לו לרדוף את כל מי שיחשוב אחרת מהאנשים החושבים]

5. 'הארץ' יתמול בזכות הפרטי לביטוי, כולל בפעילות כלכלית ועסקית במסגרת של כלכלת שוק [אכן, חופש הביטוי של ויקי כנפו שווה בערכה ובעוצמתה לזו של האחים עופר והעיתון הנאור ידאג שהשוויון הזה ישמר!!]

6. 'הארץ' יתמוך במאמצים להשיג שלום עם שכניה הערבים של ישראל [אבל הוא לא יגיד מלה אחת על מדיניות (האין)שלום, על החינוך ל(אנטי)שלום וגם לא מלה אחת על החברות והפוליטיקה של שכניה הערבים התמיד צודקים בכלל ובפרט ומראש ולנצח של ישראל]

התקשורת בישראל [ממשיך שוקן, בכל אופן זה מעל לחתימה שלו] נחלשה בעיקר בגלל התפתחויות טכנולוגיות [וכמובן שבשום אופן לא בגלל האמינות המפוקפקת שלה] והיא צפויה להחלש יותר בגלל המתקפה עליה של ראש הממשלה ושל גורמים פוליטיים אחרים [מהלוגיקה של המשפט הזה עולה בבירור שהמלה 'תקשורת' היא מלה נרדפת ל'הארץ']. השאיפה שלהם היא שלא תהיה תקשורת עצמאית [אין ולא היתה ולא יכולה להיות תקשורת עצמאית. השאלה היא לא האם התקשורת שייכת למישהו, אלא למה ולשם מה. מהתפקיד של 'הארץ' כדובר חמאס, BDS ושאר ירקות בעולם הרחב התשובה ברורה למדי עוד לפני ששואלים מי המליונר המממן את 'הארץ'] שיכולה לבקר את השלטון. זהו למעשה אחד התפקידים החשובים של התקשורת שאותו הם [שמים לב? "הם" ב"הם" רבתי] רוצים לעקר.

יכולתם של 'הארץ ודה-מארקר' למלא את תפקידם בחברה הישראלית נשענת על תמיכתם של המנויות [תודה מירב!!] והמנויים על העיתון. איננו לוקחים [ומה עם 'הלוקחות'???? מה, אין נשים במערכת 'הארץ'? ברור שיש, לפחות שתיים - מירב2 ועמירה1 - אין לכן כבוד??? אתכן למיכאלי!!] תמיכה זאת כמובנת מאליה, ואני מודה לכם ["לכם"?? ומה עם 'לכן'?? ברגע זה אשתי מבטלת המנוי!!] עליה.

                                                                                                                        בברכה,
                                                 את החתימה של שוקן אני לא יודע לא רוצה ולא יכול לזייף. אבל היא שם. נשבע לכם.

אוי, איזה זובור ששוקן הולך לחטוף מאורי, גידי והחבר'ה.

קצת באיחור, הנה מאמר מערכת ב'הארץ' מהיום הרביעי למלחמת ששת הימים (8 ביוני 1967). זוכרים את עמוס 'כל שנותיו' שוקן? הנה 'כל שנותיו'... האם היום ב'הארץ' היו כותבים מאמר כזה? נכון, המציאות השתנתה וכן הלאה... ובכל זאת:


"אין מילים לבטא את הרגשות המסעירות את לבנו בשעה זו. ירושלים שוב אינה מחולקת אלא מאוחדת תחת דגל ישראל. ... עתה באה השעה היפה ... העיר העתיקה של ירושלים היא שלנו, שעריה פתוחים והכותל המערבי שוב לא יעמוד עזוב ודומם. הוד העבר שוב לא נשקף מרחוק, אלא מעתה הוא יהיה חלק של המדינה החדשה וזוהרו יפיץ את קרניו על מפעל הבניה של חברה יהודית, שהיא חוליה בשרשרת הארוכה של תולדות העם בארצו".

"קשה להיזכר בימים סוערים אלה, שהכל נפתח ובא מסוריה. הייתה זו סוריה שביקשה לנהל נגדנו 'מלחמה עממית', שהפגיזה יישובינו, שאימנה ושלחה מרצחים אל תוך גבולותינו. הגיעה השעה שהחשבון עם מדינה זו יסוכם ויסולק.

מאז יום ג' תוקפים הסורים את יישובי הספר הצפוניים; עוד לפני כן הרעישו מטוסים סוריים מטרות אזרחיות בחיפה, מגידו ועוד. סוריה היא המבקשת את ההתמודדות אתנו, אגב ניצול העובדה שצה"ל מרותק לגזרות אחרות בחזית המשולשת שארגנה מצרים נגדנו. הבה ניתן להם את מבוקשם.

יהיו שיטענו כי אל לנו ליישב את החשבון עם סוריה, כיוון שהיא במיוחד, עוד יותר ממצרים, אומצה וטופחה על ידי ברית המועצות; ואל לנו להרגיז את המעצמה הסובייטית האדירה. אך אלה הטוענים כך מן הראוי שייזכרו, כי הסובייטים הם שנתנו ידם ותמיכתם לתוקפנות הערבית; ואין כקברניטי המדיניות הסובייטית ריאליסטים להבין כי המפסיד משחק, חייב לשלם. ... יש לומר למדינות העולם, כי האזורים המפורזים, והמצב הבלתי ברור לאורך חופי הכנרת ושפך הירדן, הם מוקדי תבערה המסכנים את השלום בכל העת. שינוי קו התיחום בינינו ובין הכוחות המזויינים של סוריה יש בו אפוא כדי לבצר את השקט והרגיעה בחלק זה של העולם; ואם, כפי שאנו משערים, מעוניינת ברית המועצות בשלום במזרח התיכון, אין היא צריכה להתנגד להרחקת הסורים מהמקומות שמהם הם יכולים לסכן אותו לאורך ימים.

האמצעים להשלמת המלאכה נתונים בידי צה"ל. יש להפעילם כדי ליצור עובדות גיאוגרפיות ואסטרטגיות, המאפשרות לנו לאורך ימים הגנה יעילה על חייהם ורכושם של אזרחי ישראל. המלאכה שהתחיל בה צה"ל בסיני ובגבול המזרחי עוד אינה שלמה; הבה נשלים אותה בהבסת הצבא הסורי ובעיצוב גבולות ההולמים את צרכינו ואת יחסי הכוחות שיצר הניצחון הישראלי".



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה