מדוע כמעט כל דבר שמגונה כגזענות איננו גזענות, ומדוע דעות קדומות זו תכונה אנושית חיובית שאי אפשר בלעדיה אבל לא כדאי להתמסר לה? עוד מאמץ שנועד מראש לכשלון ב-99% מהמקרים, לעשות סדר.
מה זו גזענות? תפיסה חברתית-תרבותית שעלולה להפוך לכוח פוליטי ובמקרים נדירים לכוח פוליטי מסוכן, שלשם קיומה נדרשים שלושה תנאים בו זמנית:
א. הבחנה גופנית חד משמעית ובולטת, גם אם חסרת שחר, כמו 'אף גדול ליהודים' או 'שפם אצל הנשים בקווקז', ואמיתית (באופן מסויים) כמו צבע עור.
ב. מידרוג ערכי (כלומר על ציר של 'עליון-נחות') של בעלי ההבדלים הגופניים הללו.
ג. קריאה לפעולה של הדרה, הרחקה או השמדה של אלו שהוגדרו בסעיף ב' כ'נחותים'.
זו גזענות. כפי שניתן להבין - או כפי שאנשים הגונים אמורים להבין, או כפי שאנשים שבוחרים לעשות שימוש מוקפד בשכל שלהם למשך של לפחות 25 שניות רצופות - כמעט (99.99%) כל התופעות המוגדרות בישראל כ'גזענות' אינן גזענות. מה הן כן? דעות קדומות.
לפני שניגש להסביר מדוע דעות קדומות זו תכונה אנושית חיונית ומועילה, עד גבול מסויים, גמיש ולא תמיד ברור (מה שדורש הקפדה בלתי נסבלת של שימוש קבוע בשכל לפרקי זמן של יותר מ-25 שניות, נגיד, אולי, 24 שעות, ביממה, כל יממה), נדגים את הטיעונים המסעירים והמקוממים הקודמים. כלומר, בקיצור, הנה הדגמת אי-קיומה של גזענות בשתי דוגמאות שהנטייה הרווחת היא להציגן כגזענות.
ילדי תימן למשל. במקרה מרחיק הלכת ביותר ניתן לסמן V על סעיף א'. את הדברים האלו כתבתי לצורך הטיעון. כי ככל שהדבר קשור בי, אני לא אצליח לזהות את ההבדל בין ילד תימני לילד רוסי גם אם יכבו עלי סיגריה באותו הרגע. אבל נגיד שסעיף א' התקיים.
סעיף ב' לא קיים. נקודה. גם אם פקיד משרד הקליטה ב-1952 יחשוב שילד ממוצא פולני 'מחונך' יותר מילד שהגיע מצנעא, למושג 'מחונך' יותר אין קונוטציה של 'עליונות' מול 'נחיתות' אלא העדפה תרבותית שמותר להתווכח עליה. הרי אין ספק שכל הורה שהגיע מצנעא משוכנע מעל לכל ספק שסגנון התנהגותו של ילדו עדיף על זה של הילד שהגיע מפלונסק.
חשוב בהרבה: גם אם מורה בבית ספר יסודי בקריית שמונה משוכנעת שהדבר הנכון הוא שכל הילדים יתנהגו כמו חמדת עגנון ולא כמו יחיא מהמעברה, תכנית הפעולה שלה - ושל כל המערכת העומדת מאחוריה (בשתי מלים: מדינת ישראל, במלה אחת: הציונות) - היא בדיוק ההפך ממה שכתוב בסעיף ג'. הפוך גוטה, הפוך ב-180 מעלות. הפוך. ה פ ו ך.
דוגמא שנייה: יהודי מאתיופיה. סעיף א' מתקיים לגביו באופן ברור וחד משמעי.
סעיף ב' מתקיים לגביו בדיוק כפי שתואר העניין לגבי עמיתו, יחיא מצנעא, שאיתרע מזלו והוא הגיע לישראל 40 ו-50 ו-60 שנה לפניו, ולכן המערכת שעמדה לשרתו היתה חלשה, מבולגנת, דלה ובוסרית בהרבה מזו שאמורה להתקיים במדינה הנמצאת ברשימת 30 המדינות העשירות בעולם.
סעיף ג'?? נו, אם מקימים במוסדות חינוך למשל מערכת תומכת שתפקידה לסייע לעולה חדש מאתיופיה לשפר את יכולותיו בתחומים הזרים לתרבותו אך הנחוצים להשתלבותו, האם מדובר בגזענות? שאלה רטורית.
הציבור הזועם מוזמן - לפני שנכנס לעולם המופלא של השיקוצים והגידופים - לבדוק את הנוסחה הזו על כל מקרה שעולה על דעתו. מובטחת הן הנאת התרגיל האינטקלטואלי והן תחושת הבטן הנעימה של 'וואלה הוא צודק'.
וכמובן, הכלל העליון במדע חל עלי: prove me wrong. במלים אחרות: תראו לי דוגמא אחת - אחת!! - של גזענות בישראל, ואשמח לשנות את כל ההבנה ההיסטורית שלי. כן, זה שייך להיסטוריה כי גזענות לא נפלה כך סתם מהשמיים, וגזענות לא היתה קיימת ולא יכולה היתה להתקיים לפני העת החדשה, וביטוייה הידועים והמוכרים הם שלושה "בלבד": ארה"ב עד עצם היום הזה (השיא כמובן מאחורינו, 1861, ואם תרצו גם 1967); דרום-אפריקה (עד 1994); ומעל כולן צועדת בהפרש עצום של 6 מליון נקודות גרמניה הנאצית.
באשר לדעות קדומות: מדובר בתכונה אנושית חיונית בלעדיה לא היינו יושבים בבוקר שקט זה וכותבים פוסטים. דעה קדומה היא עוד מנגנון הישרדותי אבולוציוני המאפשר לכל בעל חיים שאיננו צמח (ובעצם יתכן וגם לצמחים יש מנגנון דומה), לזהות באופן יעיל ומהיר את ההבדל בין איום-סרק לאיום-אמת.
הוא לוחש, מהיר, בלתי נראה כמעט וארוך? קרוב לוודאי - כלומר דעה קדומה היא - שמדובר בנחש. איזה? שחור? צפע? למי יש זמן לברר. קפוץ על עץ וקווה לטוב. הוא מנומר, מהיר מאד, וזנבו מתנופף באיום? קרוב לוודאי - כלומר דעה קדומה היא - שמדובר בנמר. אה, זו רק איילה שלוחה? טוב, לא נורא. מה שבטוח ביטוח, ומה שבטוח דעה קדומה.
ולא 'רק' האדם הקדמון אלא כל אחד מאיתנו, כל הזמן, כי ככה זה. אבל לא רק ככה זה אלא גם ככה זה. כי הצורך בדעה קדומה ירד בדיוק בזכות אותה סיבה שירד הצורך בהשקעת שעות על גבי שעות לטובת חפירת בור מים.
המודרניזציה שהביאה לשינוי מהפכני בתנאי הקיום, מייתרים את רוב השימושים בדעה הקדומה הנחוצים לצורך קיום. אבל אין זה אומר שהצורך בדעה קדומה נעלם, לא 'רק' כי הוא מושרש בנו אבולוציונית כמו יצר האכילה, הצורך בשינה, ועניינים נוספים שפילון האלכסנדרוני היטיב לתאר לפני כ-2000 שנה במלים 'דברים שמעל ומתחת לבטן', אלא כי גם אם בתחומי קיום מובהקים כמו מים וקירות הטכנולוגיה פתרה את הצורך בשימוש בדעות קדומות, שום טכנולוגיה לא תפתור לנו את הצורך בזה בשיבתו כממיין ראשוני בתחומים האמורפיים של התרבות והחברה.
דוגמאות לא חסרות, תמצאו אותן לבד, אם לא בעצמכם אז כנסו לנטפליקס או תקראו ספרים.
כך או כך, לצווח 'גזענות' על כל דבר שזז כאן (ולא רק כאן) ללא ספק עושה הרגשה טובה של צדקנות. אבל אם המטרה של המתריאים-כנגד-בעיות-אותן-הם-מגדירים-כגזענות היא לתקן את החברה, לשפר אותה, לעקור מתוכה תופעות רעות, 'לא זה הדרך' כפי שניסח זאת אשר גינזברג, אלא, באסה, שימוש בשכל הישר.
גזענות? אין כאן. דעות קדומות? יש ויש וטוב שכך. אבל מעל לדעות הקדומות עומד בעל הבית, או מי שאמור להיות בעל הבית בכלל ובפרט אצל אנשים התופסים עצמם כ'ערכיים', 'מכילים', 'נאורים' ושאר מלים גבוהות (ואצל אלו כמובן נשמע את השימוש הכי תכוף במושג 'גזענות'): השכל הישר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה