עם פרוס השנה העברית החדשה, כמה מלים על נושא סתום במקצת, הגורם מבוכה לאנשים חושבים (באמת) או לחליפין נסתר מעיניהם של אחרים.
מה פתאום 5782 שנה לבריאת העולם??? איך זה שדווקא היהודים, שמתוכם יצאו יחסית הכי הרבה חתני פרס נובל בכלל ובפיזיקה בפרט, ודי אם נזכיר את איינשטיין, איך זה שהם ולא נגיד חבורת דרי מערות בהרי האקאטמפוקוסטן, מדברים על בריאת העולם לפני פחות מ-6000 שנה, כשהמדע מדבר על כ-13.7 מליארד שנה???
ובכן, הבעיה היא לא 'חרדים חשוכים' ומעריציהם (המסורתיים, החילוניים ועוד, לא מעט אנשים טובים שממשיכים לומר את השטות לפיה 'מזל שיש חרדים ככה מישהו שומר את היהדות האמיתית) שאין טעם לשמוע לדבריהם כי הם 'חשוכים' (בלא מעט דברים הם אכן חשוכים, בלי מרכאות), והפתרון הוא לא להתפלפל ולהסביר שששת ימי הבריאה הם כל אחד, מה בדיוק, 2.28 מיליארד שנה.
הפתרון, ככל שיש בהיסטוריה פתרונות מוחלטים, פשוט ובעצם מסובך בהרבה. למה פשוט? כי יש להפנות את תשומת הלב מהמספר הזה - 5782 - כאילו הוא מתאר אמת מדעית (מוטעית באופן מביך), ולהפנות אותו לעניין אחר לחלוטין, נקרא לו במלה אחת 'תרבותי' ובקצת יותר מלים, רעיוני, ערכי, מוסרי.
ולמה מסובך? כי כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים, כולם רוצים מלים פשוטות שלא אומרות לי שום דבר. כלומר אמת או שקר, התורה צודקת או טועה, ואם היא צודקת אז עברו 5782 שנה מבריאת העולם ואם עברו 13.7 מיליארד שנה אז ברור שכל דבר אחר שכתוב בתורה הוא שטות וכל דיבור על התורה הוא הדתהבלהבלה.
נדמה לי ששלמה גרוניך נותר מתוסכל עוד יותר אחרי שגילה שאת השיר המדהים הזה, שירים בשני אקורדים, הוא כתב כהרגלו במורכבות מוזיקלית מרהיבה, ולמרות הפופולריות שלו הרבה אנשים החמיצו את הפואנטה.
אז אם לגרוניך מותר תיסכול, גם לי. וכפי שהוא פרסם שירים, בהרבה יותר משני אקורדים, הנה גם אני אפרסם את הרשומה הזו, שהולכת ומסתבכת.
נתחיל מעובדה לא מוכרת מספיק: בכל התורה, בכל 929 פרקי התנ"ך, אין איזכור של מניין לבריאת העולם. נקודה. אין. ציר הזמן הארוך ביותר שיש בתנ"ך הוא 480 השנה ליציאת מצרים ששלמה מזכיר עם חנוכת הבית הראשון. מילא מדובר במספר סמלי, 480 הוא מכפלה מפוארת של 12 וכן הלאה, כך או אחרת, שלמה מונה ליציאת מצרים.
הלאה. כשהחשמונאים משדרים לאחור 'הר הבית בידינו', הם מציינים את התאריך המדויק, 25 לחודש התשיעי שנת 148. למה?? לשטרות. וואס איז דאס מניין השטרות? בדיוק מה שיידיש לגרמנית, רק הרבה קודם: שימוש יהודי במכשיר תקשורת רווח. במקרה של היידיש לצורך שפה, במקרה של יהודה המכקבי.ת, לצורך אמירה מדוייקת בנוגע לארוע חשוב.
מה זה מניין השטרות, כלומר מה שנת האפס שלו? אתם יושבים הר הבית בידינו חיסלנו את המתייוונים והמתייונות (ה-ו האחרונה בשורוק)? כן, מניין שראשיתו בנצחון בית סלווקוס על בית תלמי. כן. מה לעשות. הארוע הכי יהודי-טהור בין שיבת ציון להולדת ישוע, מצויין על ידי המשחררים המטהרים באמצעות לוח שנה יווני טהור.
הלאה. במצבות או במסמכי גניזה ניתן למצוא מניינים אחרים שיהודים נוקטים בהם. למשל כך וכך שנים מאז חורבן הבית (השני). רק בימי הביניים אנו מוצאים בסוג-של-לפתע מניין לבריאת העולם. יפה. עכשיו אנחנו מדברים ביזנס.
סיכום ביניים. יהודים לא עושים שימוש במניין לבריאת העולם עד בערך תקופת הגאונים, ואם אני טועה במאתיים שנה פלוס מינוס, הטעות הזו זניחה. אגב, עד ימינו יהודים עושים שימוש הן במניין השטרות (אצל זקני תימן, אלו שלא הצליחו לסחור בהם, מדובר במניין מובן מאליו) והן במניין לחורבן הבית (ולפני 73 שנה הצטרף מניין נוסף, כך וכך שנים לתקומת ישראל בארצו).
אז מאיפה או למה השימוש במניין לבריאת העולם, ועל סמך מה? אלו כמובן שתי שאלות נפרדות. למה השימוש? בגלל הויכוח עם הנוצרים. על מה הויכוח? על שאלה קטנה: המשיח. הגיע או לא הגיע. הגיע? אתה נוצרי. לא הגיע? אתה יהודי. ואיך מוכיחים היהודים שהמשיח לא הגיע? על סמך מסורות של העת העתיקה לפיהן המשיח יגיע אחרי 6000 שנה. מדוע 6000? כי זה שבוע אלוקי.ת של 1000 שנים בכל יום אלוקי.ת ובסך הכל 6000 שנה.
ואז, כדי להוכיח שאין מצב שישוע הוא המשיח, כל שנותר הוא לחשב את השנים מבריאת העולם. ספויילר: הידיעות על המידע הנחוץ לצורך פיתוח תורת האבולוציה (פורסמה על ידי דארווין ב-1859) או על הרדיואקטיביות של גרעין כדור הארץ (לא לפני סוף המאה ה-19) והשלכות שני גופי ידע אלו על גיל כדור הארץ (4.5 מיליארד שנים) או על גיל היקום (13.7 כאמור), עדיין לא היו מוכרות לחז"לינו, מה לעשות והשטות שהכל כתוב כבר בתורה שחזתה הכל לא ראויה אפילו למטבע הלשון החביבה עלי עד לזרא: הבל הבלים ורעות רוח.
ולכן, כשניגשים חז"לינו לחשב כמה שנים עברו מבריאת העולם, כל מה שעומד לרשותם הוא כל סוג של כרוניקה הניתנת לאיסוף ולחישוב לאחור, כמו למשל כמה שנים עברו מפולמוס קיטוס (ידוע בשם מרד התפוצות, 116 לספירה) עד לשחרור בית המקדש על ידי בניו של מתתיהו, כלומר להפך, וזה בדיוק 280 שנה, ואז להמשיך ברברס לשיבת ציון ומשם לחנוכת מקדש שלמה ומשם ליהושע ומשם לזקנים ומהם למשה רבנו וממנו ליוסף וממנו ליעקב ליצחק ולאברהם וממנו למתושלח ואז לאדם הראשון ואז עושים סיכום והתוצאה היא בתוספת השנים שעברו מאז החישוב הראשון, נגיד לפני 1700 שנה, 5782 שנה.
שני אקורדים זה לא, מה לעשות, תודה לשלמה המלך ולשלמה גרוניך, אבל ככה, מה לעשות, מבררים קושיות בהיסטוריה.
מיותר (?) לציין שמבחינת חז"ל העובדה שבזמנם עברו רק 3400 שנה בערך מבריאת העולם היא (עוד) הוכחה שהאיש ההוא, יש"ו, כלומר ישוע, לא היה משיח. מש"ל.
עד כאן בעניין הזה. ועכשיו לעניין נוסף, אולי החשוב ביותר. כי אמרנו שמדובר לא בשאלה של אמת מדעית, כלומר האם 13.7 מליארד או 5782 שנה, אלא בשאלה מוסרית, רעיונית, עקרונית או כל מלה אחרת מהמשפחה הנאה הזו.
ובכן, מה משמעות מניין השנים לבריאת העולם? נקודת מוצא אוניברסליסטית מוחלטת. כי בריאת העולם זה בריאת הכל. אדמה, מים, רוח ואש או טבלת היסודות של שיעורי הכימיה, וכמובן יצורים כמו גל גדות ויאיר נתניהו וכמובן איימן עודה ואפילו רוגל אלפר.
להבדיל למשל ממניין שנים להולדת ישוע. או מניין שנים להגירתו של מוחמד ממדינה למכה. בשלושת המקרים, 'שנת האפס' היא דרך לומר משהו בעל משמעות: כל מה שהיה קודם לא חשוב או פחות חשוב או ראוי להתעלמות או לגינוי או לרדיפה. החצי השני של המשפט הוא בערך תקציר תולדות הנצרות והאסלאם.
ובתרבות היהודית על פי ההגיון הזה? שתי אפשרויות. או שמה שבא לפני הבריאה פחות חשוב - אלוהים אם זה לא ברור - או שמה שבא לפני הבריאה לא חשוב - אלוהים אם זה לא ברור.
כך או אחרת, המניין לבריאת העולם הוא עמדה מוסרית לפיה מה שחשוב ומה שקובע זו ההוויה, שמו המפורש כידוע של אלוקינו, מה שמסדר באופן מוחלט את התיזה: אלוהי היהודים נברא בצלם ההווייה, כלומר בצלם המציאות הממשית.
חג שמח חברות וחברים. שנה טובה. א-פרופו משמעויות: טובה. לא שמחה. טובה. לא כי שמחה זה רע. אבל שמחה שאיננה מבוססת על טוב, הלכה השמחה, בטלה השנה. ולהפך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה