נאמנות כתנאי לאזרחות ומצויינות כתנאי לתגמול כספי - הליברמניזמוס שובר שיאים חדשים

 

אביגדור ליברמן הוא איש נבון למדי. חביבות עלי מאד ההצעות שלו לתיקון החברה הישראלית. את הראשונה כבר הספקנו לשכוח, אבל היא נצורה בלבי וברשומות למיניהן: להתנות אזרחות בנאמנות.

ליברמן כמובן ידע ב-2009 (אז עלתה ההצעה המופלאה הזו) שאין שום דרך למדוד נאמנות ושרק במשטרים כמו זה שהקים היטלר אפשר לשלול אזרחות על בסיס מסוג זה. אבל כאמור, הוא אדם נבון, ולכן ברור שהואיל והוא ידע את האמת הבסיסית הזו, התבונה שלו היא במישור אחר, המישור הציבורי: לליברמן היה ברור שהסיסמא הזו תבטיח לו כמה מאות אלפי מצביעים.

הוא צדק כמובן. ניתן להעריך שחצי מתוך כמעט 400 אלף האזרחים שאיפשרו למפלגתו 15 מנדטים היו מצביעים לו בכל מקרה (הצבעה 'עדתית') וההפרש - 200 אלף קולות - הגיע מההבטחות הריקות (כך מסתבר) לנישואים אזרחיים ומההבטחה העוד יותר ריקה (מכל בחינה מעשית כל עוד מדובר בדמוקרטיה) להתנות נאמנות באזרחות.

מיותר לציין שליברמן השנון כיוון בהתנייה הזו לערביי ישראל, אבל לפחות הוא ידע שאת ההתנייה חסרת השחר הזו, אם בכל זאת תיושם, אפשר יהיה להפנות גם לכיוון שותפיו הקואליציוניים, נציגי החרדים.

את אותה תבונה פוליטית - שכל עוד רמת החינוך הפוליטי בארץ (ולא רק בארץ ולא, זה לא מנחם) היא בשפל המוכר - מיישם עכשיו ליברמן כשהוא תובע להתנות את העלייה בשכר המורים ב"מצויינות".

מי יכול לומר מילה רעה על מצויינות? אני בוודאי שלא. הרגע סיימתי את ריצה מספר 17 בחודש מאי (המכסה היא 15 ריצות לחודש של 31 יום) וגדלתי בבית בו אב המשפחה הקפיד להזכיר לצאצאיו ש"עם פחות מ-150 לא נכנסים הביתה" (הציון המקסימלי, נזכיר, הוא 100, כי כך בנויה המתמטיקה, ועיון בתעודת הגמר של אבא גילתה שהוא סיים תיכון, אמנם התיכון הטוב ביותר בארגנטינה ובאותה התקופה מהטובים בעולם, בממוצע 78, אבל את זה גיליתי מאוחר, מאוחר מדי).

ולכן ליברמן צודק. בוודאי מצויינות. בכלל וכבסיס לשכר ולהכנסה כלומר לתגמול כספי.

אבל אני משוכנע שליברמן יסכים אתי שלא רק המורים אמורים להמדד במדד הזה, אלא כל גורם אחר במשק, כי ללא מצויינות אין ציונות (הנה יצאה לי אפילו סיסמא מצויינת המציינת את מה שאני מנסה לציין).

שכרו של שר האוצר למשל ייקבע על פי הצלחתו לעמוד ביעדים לאומיים מוסכמים כמו למשל ירידה ביוקר המחייה (את מה שאני חושב על השטות הזו כתבתי במקומות אחרים אבל כרגע אנחנו משחקים במשחקי ההסכמה), כמו למשל הירידה במחירי הדיור, כמו למשל הירידה במדד האינפלציה, כמו למשל ההשקעה הציבורית. על פי הישגיו של שר האוצר בתחומים אלו הוא לא אמור לקבל משכורת בכלל.

הלאה. שכרם של פקידי האוצר למשל ייקבע על פי הצלחתם לעמוד ביעדים המוגדרים בחוק בנק ישראל או בכל חוק דומה אחר. אין צורך להרחיב, גם להם לא מגיע משכורת בכלל.

הלאה. ראש הממשלה גם הוא לא ראוי למשכורת כי גם הוא לא מצליח להצטיין ובדרך כלל נכשל כי עובדה שהאיום האיראני עוד כאן וחמאס וחיזבאללה וכן הלאה.

הלאה. על פי ההגיון המופלא של חיבור בין מצויינות לתגמול כספי מסקנה הכרחית היא שהואיל וראשי הבנקים מגלגלים לכיסיהם בכל שעה כ-50 אלף שקל (24\7\365 אם זה לא ברור) הרי שהבנקאות ממלאת את תפקידה במצויינות אגדית: עובדה, כל אזרח שרוצה אשראי לכל מטרה מקבל אותה בתנאים נוחים וההון העצום (עשרות מיליארדים רק מעמלות) משמש כמנוף לפיתוח הארץ. עובדה, אין פקקים, יש דיור בשפע ובמחירים שווים לכל נפש, ובקיצור, התממש חזונו של הרצל לגבי הבנקאות במדינת היהודים, חזון שבא לידי ביטוי בשמו של הבנק שהקים חוזה המדינה: 'אוצר התיישבות היהודים'.

הלאה.

על פי ההגיון המופלא של חיבור בין מצויינות לתגמול כספי מסקנה הכרחית היא שהואיל וחברות האנרגיה מגלגלות לכיסיהן בכל שעה כ-50 אלף שקל (24\7\365 אם זה לא ברור) הרי שחברות האנרגיה ממלאות את תפקידן במצויינות אגדית: עובדה, הדלק ידידותי לסביבה, אפס זיהום, אפס גזי חממה, כאילו אנחנו כולנו מחוברים ישירות לאבא-שמש המאפשר לנו לנוע לכל מקום על אמא-אדמה.

ובחזרה למציאות: העובדה שהבנקאים או ראשי חברות האנרגיה מגלגלים לכיסיהם הון עתק מוסברת בסיבה אחת ובסיבה מרכזית אחת בלבד - הם מסוגלים לעשות את מה שהכלב מסוגל לעשות כי הוא יכול. נקודה.

כך פקידי האוצר החותמים לעצמם על הצ'קים, כך בכירי המערכת. כך היה וכך הווה. מה יהיה בעתיד? מי יודע. אולי תקום פעם חברה הגונה גם בתחום זה. אין שום סימן לכך אבל מותר לקוות, ככתוב בהמנונינו 'עוד לא אבדה תקוותנו'.

אבל לצד התקווה המציאות פשוטה בתכלית: רק על בסיס התארגנות ניתן לשפר תגמול כספי. נקודה. אכן כן, מדובר במאבק כוחות. יהיו שיגידו שזו האנטומיה של הפוליטיקה ואין סיבה להתלונן על כך בדיוק כפי שאין טעם להתלונן על החום בקיץ ועל הברחשים באביב.

על השאלה 'כמה בדיוק מגיע למורים' ניתן לענות בדיוק באותו אופן שניתן לענות על השאלה 'כמה בדיוק מגיע לשר האוצר\לפקיד האוצר\לראשי הבנקים וחברות הביטוח\לאלו שיושבים על ברז האנרגיה': כל אחד מתוגמל בהתאם לעוצמת כוח ההתמקחות שלו.

למזלם ולצידם של הליברמנים עומדות שתי עובדות מרתקות: האחת - הנטייה של הרבה מאד ישראלים לקנות את מסכת ההכפשות המסורתית כנגד המורים. השנייה - הנטייה של כמעט כל המורים לחשוב קודם כל על הציבור ורק בסוף, מדי פעם, על עצמם.

בהתאם שכרם, בהתאם תנאי עבודתם, בהתאם מעמדם הציבורי.