יום שישי, 7 בנובמבר 2014

מאמר פייסבוק על מורשת רבין (פייסבוק, בלוג, מה זה חשוב, העיקר לשתף ולהעביר הלאה כי בעוד שנה יום השנה העשרים והגיע הזמן לתקן את הזכרון)

אולי הפעם זה יעבוד. כי אומרים שהפייסבוק הוא דרך יעילה יותר להעברת מסרים. כי את המסר שאכתוב בעוד רגע כתבתי פעם אחת בספר שראה חושך (של התעלמות) לפני שנתיים ובמאמר קצר יחסית (עשרה עמודים) שגם הוא ראה חושך דומה לפני כשנה.
רצח רבין, יום רבין, רבין, מורשת רבין, אוסלו וכן הלאה.
אז בקיצור: לו הדבר היה תלוי ברבין ערפאת לא רק שלא היה מתיישב במוקטעה כדי להביא את 'ההתנגדות' לשלב נוסף על פי תורת השלבים שנוסחה באש"ף ב1974, אלא שהוא לא היה חותם על ההסכם הישראלי-פלסטיני שהתגבש לו בוושינגטון עד שהפודל של פרס עשה מה שעשה עם הליצנים הנורווגים.
מאיפה אני יודע? מזכרון דברים שהעלה רבין על הכתב אחרי שיחה חריפה עם פרס ב5 ביוני 1993. המכתב התפרסם במעריב ב2003 (מי הדליף? לא יודע), והודפס אצלי בספר ובאותו מאמר ובעוד כמה מקומות. ובמעריב כאמור. אבל הכי חשוב: על ידי המזכירה של רבין, מפיו, ב-6.6.1993.
למה הוא בכל זאת הלך על 'אוסלו'? כי הפודל והבוס שלו היו חזקים במפלגה והחלופה ההירואית של רבין היתה לצאת נגד המפלגה כלומר להתאבד פוליטית. מה הוא בחר לעשות במקום? מה שמדינאי אחראי שואף שינוי עושה: למזער את הנזק ולבדוק את ההתפתחויות תוך כדי תנועה.
את זה בדיוק הוא התכוון לעשות, ועל כך הוא שוחח עם מקורבים זמן קצר לפני שנרצח. כן, כן, בדיוק, מה שאתם שומעים, לעצור את 'אוסלו' במתכונת של ביילין-פרס-ערפאת (תודו שזו קואליציה מופלאה, תוסיפו עליה את האידיוטים השימושיים בעיתון הידוע ההוא ואת הפנאטים של איו"ש, והחבילה מושלמת).
וכה אמר בנושא אהוד יערי, אחד שמבין (ותודה להייטנר ממנו שאלתי את הציטוט, מבטיח להחזיר ממוגלר ומשומן): "מורשת רבין לא מתארת במדויק את מה שחשב. אנשים שוכחים שב-95' רבין הגיע למסקנה שערפאת מרמה, ושאין לו כוונה לעשות פשרה היסטורית. הוא החליט להציב לו סוג של אולטימטום, אבל בינואר 96' היו אמורות להתקיים בחירות ברשות ורבין החליט לעכב את האולטימטום. ואז הוא נרצח. רבין אמר לקיסינג'ר, וזה מידיעה, שהוא עומד לעשות הערכה מחדש של הסכם אוסלו. התחיל טרור ב-95' והוא דרש שערפאת יפעל מול חמאס" ("סופשבוע" 18.10.13, ע' 49).
ואז הוא נרצח, ואוסלו נמשך במתכונתו המוכרת, וכל השאר היסטוריה.
ולא פחות חשוב. מה היה חזונו כלומר צוואתו, כלומר מה התוכן של סיסמת הסיסמאות ההיא, 'במותו ציווה לנו את השלום', כלומר מה הוא ציווה לנו, כלומר איך היה אמור להראות הסדר הקבע אם שואלים את רבין ולא את מי שנושא שמו לשווא, בין אם הוא בימין בין אם הוא בשמאל, בין אם הוא ב"""""שמאל""""". אתם יושבים? הנה קטע מנאומו בכנסת בדיוק חודש לפני שנרצח (ושוב תודה להייטנר):
"גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים. לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967. ואלה הם עיקרי השינויים - לא כולם - כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב כבירת ישראל, בריבונות ישראל... גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן, בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה. שינויים שיכללו את צירוף גוש עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים מזרחית למה שהיה 'הקו הירוק' לפני מלחמת ששת הימים. להקים גושי יישובים, והלוואי שהיו כמותם, כמו גוש קטיף, גם ביהודה ושומרון"
וקטע אחרון, דברים שאמר דן מרידור שבועיים אחרי הרצח, גם כן בכנסת:
"לפני זמן קצר, פחות מחודשיים, הופיע ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בשידור של הטלוויזיה הישראלית בתוכנית "שיחת ועידה" והודיע, שאם לא תשונה האמנה הפלשתינית כפי שאנחנו דורשים, הוא יפסיק מייד את כל השיחות עם אש"ף. אני פונה לממשלה הזאת ולעומד בראשה ואני מבקש לדעת האם מר פרס מוכן לחזור על ההתחייבות של מר רבין המנוח, האם ממשלתו היא ממשלת המשך או שהיא ממשלת שינוי; האם גם הוא יודיע, שאם האמנה הפלשתינית לא תשונה כפי שערפאת התחייב לשנות אותה, ייפסקו מייד השיחות עם אש"ף? אז נדע אם נושאים את שמו של יצחק רבין באופן הגון או לשווא. שמענו מערפאת רק בימים האחרונים, שהוא לא מתכוון כלל לעמוד בהתחייבותו. מעניין אם מר פרס מתכוון לעמוד בהתחייבות הזאת שיצחק רבין נתן בפומבי לעם ישראל לפני פחות מחודשיים".
אתם מבינים לבד, נכון? או אולי שכחתם. פרס הוא 'השמאל' כאן, ואילו מרידור הוא לא סתם 'ימין', אלא מ'הנסיכים'. והנה שבועיים אחרי שיצחק במותוציווהלנואתהשלום רבין נרצח על ידי איש 'ימין', איש 'ימין' אחר שואל את יורשו של רבין, שימון פרס איש 'השמאל' האם הוא, איש 'השמאל', מתכוון ללכת בדרכו של רבין איש 'השמאל'.
אבל למרות שהעובדות ההיסטוריות (אלו ועוד מיליארד אחרות) מלמדות שהמושגים 'ימין' ו'שמאל' הם חסרי שחר, החברה הישראלית תמשיך לפטפט עצמה לדעת תוך שימוש במושגים אלו. כבר נגמרו לי שקיות ההקאה וכל שנותר לי הוא לדפוק את הראש בקיר אבל זה ממש ממש לא נעים אחרי הדפיקה הראשונה. ועם זאת, כבר אמר רבי מאיר מה שאמר על אלו שנדפקים ולא יכולים להגמל.

5 תגובות:

  1. אודי,
    עברתי על כל המקורות שציינת במסגרת עבודת הסמינריון (שתוגש עוד יומיים!!!) ואני מסכימה לחלוטין עם המסקנה כי רבין לא חתם על הסכם אוסלו ברצון וכי המסלול האלטרנטיבי שהתגבש בוושינגטון הוכשל בעקביות על ידי ערפאת וכנראה (חשוב לציין כי יש רמזים לכך אך לא הוכחות) על ידי גורמים במשרד החוץ, דהיינו פרס וביילין. אני גם נוטה לקבל את הטענה כי רבין התכוון לעצור את הסכם אוסלו לאחר שעראפת לא עמד בהתחייבויותיו.
    עם זאת, ואני הולכת להגיד משהו שיעצבן אותך מאוד, אני לא בטוחה ששמעון פרס פעל מתוך מניע ברור של "אינטגרציה משה דיינית", וייתכן כי היריבות הפוליטית עם רבין והרצון לנצח במשחק "הכסאות" גבר במקרה זה על השיקול המדיני. אני יודעת שאינך מאמין בקיומה של כיסאולוגיה ואני אכן מסכימה עם הטענה כי פרס התחיל את דרכו הפוליטית כ"נץ", אך לדעתי, תמרון אוסלו נעשה במטרה ברורה לנגח את רבין ולזכות בתהילה של "פרס איש השלום" (דבר שאכן התרחש עם קבלת פרס הנובל לשלום, הקמת מרכז פרס לשלום ועוד דברים הזויים בסגנון), והתוצאה המדינית הייתה שנייה בחשיבותה לתוצאה האישית. לדעתי, ואין לי שום הוכחה לכך אז זה רק בגדר השערה, פרס קפץ על ההזדמנות של אוסלו, לא מתוך רצון לשמר את הסכסוך, אלא מתוך רצון לקעקע את מעמדו של רבין במפלגה.
    מי שהיה אחראי על החזון המדיני היה ביילין, וגם לו איני מייחסת כוונות "ימניות" של רצון לשמור על ארץ ישראל השלמה, אלא איזשהו עיוות של המושג שמאל - שזיהה את אש"ף פנים כפלסטינים "לא אותנטים" (דבר שהיה מנת חלקם של רבים ממחנה השמאל).
    משה דיין, לדוגמא, היה סיפוחיסט מובהק, ופעל מתוך אידיאולוגיה ברורה ומוצהרת. פרס, עם זאת, המשיך על גלי ההערצה לדיין והאינרציה שנוצרה בניהול השטחים הכבושים. לדעתי הוא אכן אימץ את רעיון שתי המדינות, אך ביצוע ההסכם מול אש"ף נעשה ברישול ובמהירות במטרה ללחוץ על רבין ולא במטרה להמשיך את הסכסוך - דבר זה היה תוצאת לוואי שנבעה מן המהירות שבה התגבש ההסכם ומחוסר המחשבה שהוקדשה לחתימתו.
    אז נכון שמחנה השלום של אז, וארגוני שמאל נוספים אינם מייצגים את השמאל המפא"יניקי - יגאל אלוני, אך הם כן מייצגים תפיסה חדשה של שמאל שנוצרה לאחר מלחמת יום כיפור. בין אם אני ואתה מסכימים עם תפיסה זו (וברור ששנינו לא), היא עדיין מייצגת "שמאלניות" ואנשיה אכן מאמינים באמת ובתמים כי דרך זו תביא לסיום הסכסוך.
    אני מסכימה איתך לחלוטין שהרבה פעמים התוצאות המעשיות של האידיאולוגיה השמאלנית הקיצונית והאידיאולוגיה הימנית הקיצונית יהיו זהות, אך בניגוד אליך איני מייחסת זאת למניע נסתר וברור של הקבוצות הללו, אלא לאימוץ עמדות ראדיקליות ופתרונות מהירים, ללא בחינה פרגמטית של הנעשה בשטח - דבר שקיים בשפע בחברה הישראלית.
    כלומר, איני מייחסת את הבעיה לאידיאולוגיה נסתרת או משחקי תעתוע פוליטיים, אלא לחוסר היכולת של רבים בחברה הישראלית, ורבים מבעלי התפקידים בשלטון, לתפוס את המציאות כמורכבת ולדרוש מעצמם תשובות מורכבות בהתאם. לצערי, בעיה זו נעוצה גם בשחיתות השלטונית ולעיתים בטמטום וגאווה - או כמו שאתה קורא לזה: "כסאולוגיה"
    אחת הסיבות שבחרתי להאמין כי שורשי הבעיה טמונים בחוסר מודעות פוליטית ואזרחית היא, כפי שאומר ד"ר האוס, כי זו הבעיה בה ניתן לטפל. אם נניח כי מצב החברה סופני ונדפוק את הראש בקיר, אז אנו חסרי אונים מול מציאות בלתי ניתנת לשינוי. אם נניח כי אולי המחלה של החברה ניתנת לטיפול - אולי בכל זאת נגיע לאנשהו.
    הפתרון הצנוע, האיטי והסיזיפי שלי - חינוך. להמשיך להתעקש להראות לתלמידנו מציאות מורכבת, לקרוא תיגר על האמירות השטחיות והמכלילות ולאלץ אותם לבחון את עמדותיהם מחדש. לא בכעס, לא על ידי נזיפה, אלא על ידי התעקשות יומיומית, מעייפת וסבלנית עד כאב - להביא את התלמידים לחשיבה אמיתית.
    עוד שש שנים נתעדכן ונראה אם יש תוצאות לגישה שלי.
    ובאמת באמת שאני הולכת להגיש את הסמינריון הארור והנפלא הזה!

    השבמחק
    תשובות
    1. שפתיים יישקו

      מחק
    2. אושרה היקרה!! סליחה של אשמתי לב. לא התעצבנתי בכלל. לא רק כי אני מעריך עמוקות את דעותיך ותובנותיך אלא כי עד יומי האחרון לא אצליח לרדת לעומק התפיסה שאיפיינה את דרכם של דיין, פרס והפודלים שלהם אם באקדמיה אם בעיתונות ואם בפוליטיקה. ולכן כל הסבר מהסוג שהבאת (מנומק, חכם, קוהרנטי) ראוי בעיני לכבוד. ולגבי הסמינר.... נו כבר!!!!!!!! וכן, יגאל אלון ולא אלוני, וכן, גם אני מאמין בחינוך... ולא 'רק' בזכות סטודנטים כמוך!

      מחק
  2. כמובן שיגאל אלון. יגאל אלוני, כלומר מבית מדרשו של יגאל אלון - על משקל דמוקרטי, פאשיסטי, משה דייני וכו'...

    השבמחק