יום שני, 7 בדצמבר 2015

600 ק"מ ברגל, ברבריות ושמה חב"ד לובביץ' וצדיק יסוד עולם ב'ימין אורד'

קצת באיחור, סיפור קטן לכבוד חג הסיגד, תרומתם הנפלאה של אחינו היהודים יוצאי אירופה.

את העובדה שאלפים אלפים הלכו ברגל בלילות 600 ק"מ כולם יודעים.

את העובדה שהם הגיעו לארץ הבחירה שלהם והחלו בקשיי הקליטה שלא נחסכו כאן מאף עולה כולם יודעים.

אבל יש כמה סיפורים קטנים שאומרים הכל. הנה סיפור על אחד מראשוני העולים, אי אז לפני כשלושים שנה, שלבקשת הוריו 'לחנך את ילדם בחינוך הדתי ביותר' הפקידו אותו בידיים של מערכת החינוך של 'הכת הכי קרובה ליהדות', הלא היא הכת של הידוע בכינויו הרבי מלובביץ'.

האיש שעל פי שמועות מסויימות ועקשניות הלך לעולמו כדרך כל בשר, מוחזק כמשיח לפחות על ידי חלק ממעריציו (שכמו בעלי עמדות יהודיות דומות לא ממש מכירים בספר דברים בכלל ובעיקרון של 'ומקום קבורתו לא נודע' בפרט, והרי הם מעריצים ומקדשים אנשים ואבנים בשם המונותיאיזם הצרוף כמובן).

ובכן הילד היהודי הזה יוצא אתיופיה, ילד שהלך ברגל 600 ק"מ בדרך לארץ ישראל - ומעט יהודים יכולים לספר על עצמם סיפור כזה - הופקד\ר בידי אנשי חב"ד. יהודים אמיתיים כידוע, עם הלבוש הנכון, והתנועות הנכונות, וקצב גלגול העיניים הנכון, כל החבילה.

יום בהיר אחד הודיעו לגיבורנו ולשותפיו הילדים כי 'המשיח עומד להגיע'. לצורך העניין יצאו כולם החוצה ונשאו תפילה מיוחדת הכוללת תריסר מרכיבים (שאין לי מידע מינימלי אודותם, מתנצל). לכשבושש המשיח להגיע הסבירו להם מחנכיהם החסודים שהמשיח לא הגיע כי תפילתם - תפילת ילד קטן שעוד לא ברא השטן - לא נאמרה בכוונה מספקת.

לימים הרעבע מברוקלין777 (זה לא שם של סקוטש, וגם לא המספר של השטן, אלא מספר הבית של היכל הקודש של 'הכת הכי קרובה ליהדות' במלכות החסד אמעריקע) החל לפקפק בעצם יהדותם של אחינו היהודים יוצאי אתיופיה. זו דרכן של כתות כידוע, אבל ילד קטן לא יכול להכיל את העניין הזה.

למזלו הגדול - הנה הסיפור ממשיך ומתקרב לסופו - הוא יצא ממוסדות הקודש של משיחי השקר, והפעם הגיע לפנימיה על שם צדיק ידוע, אורד וינגייט.

וינגייט הלך לעולמו כידוע אי אז ב-1943. על שמו הוקמה הפנימיה הזו. על דרכיה הופקד צדיק יסוד עולם של ממש, חיים פרי המחנך הדגול, שכל סופרלטיב יחוויר לעומת דרכו, מחשבתו, מעשיו, אמונתו, טוהר ציוניותו. כן, כיפה סרוגה לא עלינו, ובכל זאת.

אצל חיים פרי ואנשיו שמע גיבורנו על מרכזיותה של יהדות אתיופיה במורשת ישראל. אצל חיים פרי ואנשיו הוא למד להכיר את עצמו. לחזור לעמדת המוצא של יהודי מאז ומעולם - אל תחת עבדי יעקב. או בעברית בת זמננו: אין עליך אח שלי. אין. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה