גרשון הכהן הוא בעיני אחד האנשים החכמים ביותר שפגשתי בשנים האחרונות. היכרותנו מתחילה במפגש בצפון רמת הגולן, אי אז בקיץ 2016, כמה חודשים אחרי שספרי על יגאל אלון ראה אור, ועדיין אפשר היה לעניין לפחות פירורים מהציבור במה שכתוב שם (התראיינתי ברדיו, בטלוויזיה, הרציתי כאן ושם ופה ובגולן כאמור).
את גרשון לא הכרתי אז. אני חלש באקטואליה וזה לא כבוד גדול אני רק מציין עובדה. הוא ישב בקהל ושמע את פרופ' יוסי גולדשטיין מספר על תפיסתו המדינית של לוי אשכול, לגבי הגולן ובכלל, דברים הפוכים ממה שאותו יוסי גולדשטיין כתב בביוגרפיה שהוא עצמו כתב על אשכול ושראתה אור ב2003 (גולדשטיין2003 כתב שאשכול הסתייג מהחזרת שטחים סתמית, גולדשטיין2016 אמר שהצוואה של אשכול היא נסיגה מכל השטחים).
גרשון ככל הנראה הסיק שהואיל ויש לי 'פרצוף מערך' הרי שכשיגיע תורי לדבר על אלון ומדיניות חוץ ובטחון ורמת הגולן, אלך בעיקבות פרופ' גולדשטיין ואהפוך את אלון לשלוםעכשווניק פינת יוסי ביילין.
ואיך אני יודע שהוא כנראה הסיק את מה שכתבתי? כי עוד לא הספקתי להתחיל למלמל את ההתנצלויות המגומגמות עימן אני פותח כמעט כל הרצאה, הוא כבר מתח עלי ביקורת במלים 'אתה מחמיץ את העיקר לגבי אלון'.
אמרתי לו 'סליחה חבר, עוד לא התחלתי לדבר, תנוח דעתך, תראה שהכל בסוף או באמצע אפילו מסתדר. אין לי עניין אישי עם אלון, לא הייתי איתו בפלמח וגם לא בחטיבת הבנים של הקבוץ המאוחד, אני סתם היסטוריון שאוהב לקרוא וחושב שיש דבר כזה אמת'.
גרשון נרגע, ויותר מזה. ככל שהתקדמתי בהרצאה, ראיתי איך השמן זורם לו בעצמות. מאז אנחנו חברים, עד כמה שגברים מסוגלים להיות חברים ועד כמה שאנשים עסוקים כמו גרשון מסוגלים להיות חברים. אבל חברים זה חברים ומי שיודע במה מדובר לא צריך הסבר ומי שלא יודע לא יעזור לו שום הסבר.
מאז 2016 יצא לי לפגוש את גרשון לא פעם ולא פעמיים, גג שלוש, אבל פעם בשבועיים בערך אני זוכה לקרוא מאמרון שלו המתפרסם בכתב העת המקוון של מרכז בגין-סאדאת. המאמר הטרי ביותר שלו מופיע כאן, והוא קצר בהרבה ממה שאני הולך לומר עליו.
כי מה שכתב הפעם גרשון פשוט מרתיח. כבר יצא לי להתפלמס איתו בכתב, ובאופן מוזר מאמר שכתבתי בבלוג שלי אודות ויכוח שיש לגרשון עם דב תמרי, חפשו בבלוג שלי, זכה לכמעט 1000 כניסות. די מדהים. ולא, אני לא חושב שאלף אנשים קראו את 7000 המלים שיש במאמר הזה, אבל אולי קצת קרא קצת ובימינו גם קצת זה משהו, הגם שקצת.
גרשון ידידי, אני בטוח שדברי אלו יגיעו אליך (אני עצמי אדאג לכך...) ואני מתנצל מראש על מה שאתה תמיד אומר לי שאין להתנצל עליו כי זה ויכוח לשם שמיים. ובכל זאת אני מתנצל מראש.
כי מה שכתבת הפעם על מגבלות המודרניות ומשבר הקורונה, מקומם. אינני מאחל לא לך ולא לאף אחד אחר, כולל א.נשים שאני מתעב באופן עמוק מקיף מנומק וחריף, להידבק בוירוס הזה (או בכל וירוס אחר). אבל אם חלילה זה יקרה לך גרשון, אין לי שמץ של ספק שאתה תלך לקבל עזרה מהמודרנה, ולא מהפוסט-מודרנה.
כי יש לך חשבון ארוך עם המודרנה, ולי עם הפוסט-מודרנה, ומן הסתם נמשיך לא להסכים. אני איתך בכל אופן כשמדובר על תהליך התיישבותי היסטורי שצדדיו המדיניים והבטחוניים תפלים למהותו הציונית. תן לי רגע לתרגם את מה שכתבתי לעברית פשוטה יותר: אני כמוך מוכן להיות פוסט מודרניסט כשזה נוגע לשאלות של ברירת נסיגה כדי שהחברים של שלוםעכשיו באירופה יתנו להם צ'אפחות (האנשים האלו לא נותנים צ'אפחות כי צ'אפחות זה של פרימיטיבים, אבל משהו הם בכל זאת יודעים לעשות כדי להביע שביעות רצון, אולי פרס נובל לשלום במקום צ'אפחה, אני לא יודע).
או במלים אחרות כי אולי זה לא ברור: אין לי בעיה עם המשך המצב הקיים, לא מלחמה ולא שלום, לא סיפוח ולא דג מלוח, לא קו ולא ירוק, כי החלופה גרועה פי כמה (נסיגה לקו הירוק היא מתכון בטוח לטבח המוני בפלסטינים לאחר שיהרגו 5000 תל אביבים ולמי שאומר לי 'איך אתה יודע' אומר לו ו'איך אתה יודע שלא' וכבר לימדונו אבותינו על 'ברי ושמא' שזה בחילאווירית 'אם יש ספק אז אין ספק').
עד כאן אני איתך בפוסט מודרניזם. אבל כשזה מגיע למדע ולבריאות, לא בעזרת השם ולא צניעות אנושית לנוכח מעשה בראשית ושאר פיטפוטי גואה פינת שנטי שנטי. אפס סובלנות לפוסט מודרניזם. ולא בגלל שהמדע יודע הכל ולא בגלל שאם כולנו נמלמל מכון וייצמן נבריא. להפך. כי אם לא נעשה את זה בוודאי לא נבריא.
המאמר שלך גרשון ידידי, הוא רוח גב לטירוף המקומם והפוגע גם ברגשות של אינספור ישראלים שנמנעים למשל מסתם לצאת לריצה בפרדס, וגם בשכל הישר, הטירוף הזה שאחד הנוסחים שלו, במו אזני שמעתי פעמיים השבוע, משני דוסים, סליחה, אם זה לא ברור, הוא 'בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל'.
גועל נפש. צא ולמד גרשון ידידי על נתוני ההידבקות. הנה שוב כמו בתחומי אבטלה ולימודי ליבה, אחוז הדתיים שנדבקו (ומדביקים!!!!!!!!!!) במחלה הארורה הזו גבוה בערך פי שלוש ממשקלם באוכלוסייה. בעיר בה אני מתגורר, מעקב ההדבקה פשוט וחד: בית כנסת בית כנסת בית כנסת בית כנסת.
אז מה אם אותו אלוהים (שהביא את הקורונה אבל את זה אסור להזכיר) אמר (דרך נביאיו) 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'? אז מה אם הוא ציווה 'ובחרתם בחיים'? אז מה אם הוא ברא אותנו בצלמו, בצלם דמותו - כלומר שכלו - ברא אותנו?
אז מה? אז כלום. הרעבע - איזה בור ועמרץ - אמר שחייבים ללכת למקווה (אצלנו בשכונה יש מקלחות, אגב , אבל מה אני מבין), עוד רעבע אמר 'בעזרת השם', 'בניסן נגאלו בניסן עתידין להגאל' והנה עכשיו בא גרשון הכהן ומזכיר לכולנו להיות צנועים כי מה אנו ומה חיינו, מה אנו ומה דמות עתידנו ואשליותינו.
מיותר גרשון ידידי. מיותר. לו אני עורך BESA אני מוריד את המאמר שלך. לא ימים לפלפולים פילוסופיים ימינו אלו, אלא לשכל ישר. בדיוק כמו שיש לך, ומה שיש לך מספיק לחטיבה שלמה. בידידות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה