יום שישי, 28 באוגוסט 2020

ככה לא בונים חוכמה

 אזהרת מסע, פוסט ארוך, מעיק ובעיקר מיותר. מיותר כמו השלטים האלו 'נא להשליך את האשפה לפח האשפה', כי מי שמשליך אשפה לפח האשפה לא צריך שלטים ומי שלא משליך אף שלט חוק קנס ושום דבר אחר לא יגרמו לו להשליך את האשפה לכל מקום חוץ מאשר בכל מקום.

קיבלתי בוואטסאפ הפנייה למאמר הזה מאת רינה ענתי, ולהלן אסביר מדוע אינני מתפעל ממנו כמעט בכלל, מלבד כך שכוונותיו טובות: להציע הסבר הגיוני לתופעה מוזרה ואולי בכלל לא מוזרה.
את הפוסט הזה של ענתי כבר קראו מאות אנשים, לייקקו מספר דומה ושיתפו וכן הלאה, ולכן אני מרשה לעצמי להניח שאין צורך שאחזור על עיקרי הדברים, מה גם שהוא מופיע בסוף הפוסט הזה שלי, למי שזקוק לתזכורת.
אולי בניגוד לחששות שלי שיהיה זה פוסט ארוך, אצליח לקצר. כך או אחרת, הוא ללא ספק מיותר כי מי שחושב כמו שצריך לא צריך את ההסברים שלי ומי שחושב כמו שמקובל בימינו עידן הטימטום והשטחיות והסיסמתיות ממילא ההסברים שאני מציע לא רלבנטיים מבחינתו.
נתחיל מהדבר החשוב ביותר: חברי הקיבוצים חייבים לתושבי עיירות הפיתוח שחייבים לחברי הקיבוצים שחייבים לתושבי הערים והכפרים והמושבים והישובים, כי כולנו חברה אזרחית אחת והחובה ההדדית היא לא רק 'ערך נשגב' לא עלינו, אלא פרקטיקה הבאה לידי ביטוי בשורה ארוכה של מעשים, רובם נסתרים מהעין אך שבלעדיהם אין מציאות: מהקפדה על כללי נקיון במחלבות המייצרות גבינה שבהן עובדים למשל אולי תושבי סולם, גבינה שקונים בעיירות הפיתוח, בערים הגדולות וגם בקיבוצים. ועל היום יום הנסתר הזה המבטא התחייבות כלל-אזרחית של כולם לכולם, ויסלחו לי הרדיפלוצים שמצפים שאדחוף נקודה או סלאש בין הכולם לכול.\ם\.ן וכל הג'ז המגוחך הזה, יש להוסיף דברים גלויים לחלוטין: מסים, מילואים, שירות ציבורי בו מעורבים מאות אלפי אזרחים, וכן הלאה.
או בקיצור: הטענה שאף אחד לא חייב לאף אחד היא הבל ורעות רוח.
הלאה.
הטענה שהמדינה היא זו שצריכה לעשות הכל בשביל כולם גם היא סיסמא ריקה, שמטרתה כמובן טובה - להרחיק את הילדים המתקוטטים על האסי ולהצביע על המנוול האמיתי. אכן כן, מדינת האוצר המשעבדת את מדינת ישראל מתעללת באזרחיה בכלל ובאזרחי הפריפריה בפרט, אבל גם כשאני אהיה, ולצערי לא אהיה, מנכל האוצר, ואנהג באופן דמוקרטי וסוציאלדמוקרטי, ואיישם את הקפיטליזם של פרנקלין (גרם מניעה שווה קילוגרם תרופה, ולך תסביר את זה לכנופיית הדגנרטים שיושבים היום באוצר), גם אז המדינה לא תדאג להכל, תודה לאל, כי יש חברה אזרחית, במסגרתה ממציאים דברים שלא קשורים כלל למדינה, כמו למשל ויקיפדיה, מכינה קדם צבאית על שם רבין, או דשאים ירוקים ומטופחים סביב נחל חביב אחד בעמק בית שאן.
או בקיצור: המדינה אף פעם לא אחראית על הכל וטוב שכך.
הלאה.
הטענה של ענתי לפיה 'גזענות' היא ההסבר לכך שתושבי בית שאן באים בטענות אל חברי ניר דוד ולא אל רמי לוי, היא שטות חמורה נוספת. לא מדובר בגזענות, אלא בתופעה אנושית טבעית לחלוטין: לראות בדומה לך דומה לך ובלא דומה לא דומה. לא זה המקום להכנס לשורשים האבולוציונים של התופעה הזו, אבל יש לה שורשים אבולוציונים, המסבירים למשל את העובדה המדהימה שללא ספק זוכה היום מצד רוב הדגנרטים הרדיקלים למלה 'גזענות', שאני אוהב את הילדים שלי יותר מאשר את הילדים של השכן הערבי שלי. נו ברור, אני ציוני ולכן גזען ולכן מעדיף את הילדים שלי על פני הילדים של השכן הערבי. מה לא ברור. או שבעצם, מה טבעי יותר שמרוקאי מרגיש בנוח יותר עם מרוקאי מאשר עם טוניסאי, ויוצא גרמניה מרגיש טוב יותר עם יוצא גרמניה מאשר עם יוצא פולניה. אבל במאה ה21 לשכל הישר יש מעט מאד מקום, ואף פעם לא מאוחר להכנס לנטפליקס ולצפות בסדרה המדהימה בחוכמתה ליין אוך דיוטי כדי ללמוד איך משקרים בימינו באמצעות עובדות. ולא שזו המצאה של המאה ה21 או של הבריוניות הרפנק"תות, אבל מה שבימי דרייפוס היה בושה, היום זה ממש גאווה ובסיס לעליונות מוסרית.
או בקיצור: תושב בית שאן המרגיש חיבה גדולה יותר לרמי לוי כי רמי לוי 'מרוקאי' (הוא מרוקאי?? ובכל מקרה, מה זה בדיוק, אבל נעזוב את השטות הזו כרגע) כי הוא עצמו אולי מרוקאי. ולהפך. זו האנושיות הטבעית כפשוטה, ומי שלא הצליח להבין מוזמן שוב לשאול את עצמו מדוע הוא מעדיף את הסבתא שלו כשיש כל כך הרבה סבתות אול אובר די פלייס.
הלאה.
במסגרת ההשוואה שעושה ענתי בין רמי לוי לקיבוצים, היא מציינת את העובדה שהוא והם 'ניצלו' עובדים ושמבחינה זו אין הרבה הבדל מה שמוביל אותה לטענת הגזענות המסבירה מדוע נטפלים לאלו ולא לאלו. נו טוב, על פי ההגיון הרדיקלי, כל עבודה היא 'ניצול' בעוד שעל פי ההגיון האנושי, כל עבודה היא עבודה. בדיוק כמו אצל האנטישמים שבאותה נשימה מאשימים את היהודים שהם עשירים, שהם עניים, שהם חרוצים, שהם בטלנים, שהם עוסקים בענייני רוח ותרבות ולא מלכלכים את הידיים, שהם אימפוטנטים ושהם חרמנים, שהם קפיטליסטים ושהם סוציאליסטים, שהם מעורבים מדי בפוליטיקה ושהם אדישים לכל ענייני הציבור, שהם אתאיסטים ושהם מאמינים באלוהים, אותו הדבר עם הקיבוצים והעלייה הגדולה של שנות החמישים. קיבוצים הואשמו בזה שהם לא קלטו מספיק עולים, שהם הקפידו על עבודה עצמית, שהם שמרו על העקרונות השיתופיים המשונים שלהם, שהם העסיקו עולים בעבודות שחורות (כי ברור, העולה החדש מהרי האטלס יכול מיד להפוך למהנדס מים, בדיוק כפי שעולה חדש מאתיופיה יכול להיות מיד מפקד חיל האוויר, ואם ההוא לא והוא לא אז ברור, נו, חתשתייםשלוש, ''''גזענות'''' [יש סאונד מיוחד, צרצור מקורקר ספציפי, הדורש אימון, באמצעותו משמיעים את המלה הקדושה הזו, בהזדמנות]), וכן הלאה. אז מה הסיפור האמתי בענייני עבודת עולים חדשים? בדיוק. תהליך. חיובי (כמו בשנות החמישים - קיבוצים, מושבים, עיירות פיתוח וכן הלאה, היוו בסיס לקליטת מאות אלפי עולים בשוק העבודה הישראלי, ואין הסבר אחר לא להצלחה הכלכלית של ישראל שהפכה תוך 15 שנה ממדינת עולם שלישי למדינה על סף פריצת דרך להיות מדינה מפותחת, ולא לקליטה המוצלחת מאד של העולים, בניגוד גמור להבלים המקובלים שהפכו כבר לדבר השם כביכול: 'כשלון כור ההיתוך'), או שלילי (כמו משנות השמונים ואילך: דרדור המשק היצרני בישראל, העדפת הכלכלה הפיננסית ויצירת שוק עבודה המבוסס על משרות חלקיות עם שכר נמוך, כמו למשל, אופס, עכשיו זה רלבנטי, רשת השיווק של רמי לוי המעסיקה את רוב עובדיה בשכר מינימום, והם מרוצים מהשיטה כי יש להם מה לקנות, והם לא רוצים סוציאליזם, ולכן הם מצביעים ליכוד, והכל הגיוני וסביר, גם אם אני חושב שהם טועים, כי זו הדמוקרטיה).
או בקיצור: ההשוואה בין 'הניצול' של הקיבוצים לבין זו של רמי לוי היא עוד מהלך בעל כוונות טובות אבל מוטעה לחלוטין מנקודת המבט היחידה הראוייה לעיון: העיון ההיסטורי-התהליכי הכולל גם כלכלה, גם פוליטיקה ובעיקר כלכלה-פוליטית.
מה נשאר? לא הרבה. אולי משהו קטן בעצם. יש לברך על כוונות טובות לעשות צדק, אבל כרגיל במקומותינו בימים טרופים אלו, מסתבר שגם הצדק הבא לתקן עוול וגם כמובן העוול הזה ועוד רשימה אינסופית של מעשי עוול אחרים, מבוססים על תשתית רעיונית קלוקלת, בלשון המעטה.
או בקיצור: ככה לא בונים חוכמה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה