אכן כן. כמעט תמיד, אבל לא תמיד, עדיף לחשוב לפני מעשה, שגם על זה יש פסוק, כמעט לכל דבר יש פסוק, סוף מעשה במחשבה תחילה.
הדבר העצוב באמת הוא שעשרות דורות, מליוני יהודים, והאמת הפשוטה והיפה סביב הצירוף 'נעשה ונשמע' לחלוטין לא מוכרת, הגם שהיא כתובה שחור על גבי לבן בספר הספרים, ולא רק שאין חובה להיות חכם גדול כדי להכיר אותה, אלא שיש בה בדיוק את המורכבות האנושית שכולנו מיישמים בכל יום.
מדוע לפעמים טוב לעשות בלי לחשוב? כי למשל אם אומרים לי 'אל תמשיך לצעוד בשביל הזה כי יש בסופו תהום' (או שיטפון), הדבר הנכון הוא לא לצעוד בשביל, והדבר הלא נכון הוא ללכת ולבדוק האם אולי מי שאמר לי לא לצעוד, טעה
כך גם לגבי עישון או צחצוח שיניים. זה נכון, נקודה. אין שום הגיון בלחכות עד גיל חמישים בלי לצחצח שיניים ולעשן תוך כדי, כי אולי הכלל הזה של לצחצח שיניים ולא לעשן לא חשבו עליו מספיק.
עד כאן בעניין המחשבה והמעשה מהצד של לעשות בלי לחשוב. הצד השני ברור באותה מידה. לא מתחתנים לפני שחושבים, כך גם לגבי בחירת מקצוע, רכישת דירה וגם לגבי משהו שבא לי לומר ובמחשבה נוספת עדיף שלא.
כל זה מופיע בספר שמות ובכפיל שלו, ספר דברים. בספר שמות, לפני 'הנעשה ונשמע', מתנהל מו''מ ארוך בין העם שרוצה לעשות, ובין אלוהים שרוצה שהעם ישמע, בתיווכו של משה שמציע את 'הנעשה ונשמע'.
כשמשה מסכם את המסע במדבר, בספר דברים, הוא מתמצת את המהלך בצירוף — כולנו יושבים? - 'ושמענו ועשינו'. כלומר קודם לחשוב ולחפש משמעות, אחר כך לעשות.
נקודה. הכל בעניין זה, שם. ולא, בתורה לא כתוב הכל וכל מה שכתוב בתורה נכתב על ידי בני אדם, ובמקרה הזה מתוך הבנה וחוכמה אנושית מדוייקת.
ואז באו חז''ל, וכרגיל טישטשו ובמקרה הזה טימטמו עשרות דורות של מליוני יהודים, שבתיווך של גננות ומורים גרועות ובורים, בנושא הזה בכל אופן, סתמו את הגולל ואת השכל בהותירם את 'נעשה ונשמע' תלוש מכל הקשר.
ואז הגיע מי שהגיע, יוסל'ה בר ציון ז''ל, שבתיקון ליל שבועות אי אז לפני כארבעים שנה לימד אותי את האמת בהקשר הזה, ומאז אני לא מחמיץ הזדמנות להנאיר את הציבור, בהקשר הזה.
הסיכוי שלי מול הנזק של חז''ל בנושא הזה אפסי. אז מה? אז כלום. שהרי גם על זה יש פסוק, 'כל המציל נפש אחת ' וגומר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה