סוף סוף הבנתי מה היחס בין מדע המדינה להיסטוריה: מדעני המדינה הם למעשה כל הפעילים הפוליטיים. ההיסטוריונים הם אלו שכותבים על מה שמדעני המדינה ניסו לעשות

 

כי על הנייר מדובר בשתי מחלקות שכנות, שההבדל ביניהן, בוודאי אצל המשובחים שבמדענים משני הסוגים, זניח.

תחשבו למשל על שלמה אבינרי עליו השלום. או על שלמה אהרונסון. מדעני מדינה? היסטוריונים? ממש היינו הך.

או על הגדול מכולם, מכס וובר. גם היסטוריון, גם מדען מדינה, גם חוקר דתות, גם כלכלן, וגם נחמד. בונוס.

אבל אם ניקח את הצירוף 'מדע המדינה' ונמקם אותו ביחס למדעים שימושיים, התמונה מעט אחרת, שלא לומר שונה מאד.

למה הכוונה במדע שימושי? נו, ברור. יש לי חום? אני לוקח אקמול. מה בדיוק עושה האקמול לטובת הורדת חום? אני לא באמת יודע וכרגע זה לא באמת מעניין אותי, אבל לקיחת אקמול לטובת הורדת חום זו פעולה של מדע שימושי.

המדע השימושי נשען כמובן על מדע תיאורטי. שגם על זה כבר היה לחז"ל משפט מתאים, 'סוף מעשה במחשבה תחילה' (שאמנם מעט סותר את 'הקדימו נעשה לנשמע' המפורסם, אבל נניח לזה כרגע).

ואחרי שהבנו את משל האקמול והחום, אפשר לעבור הלאה לענייני מדינה חשובים באמת.

המלחמה בעזה למשל, החטופים, האיום בגבול הצפון, הבעיה האיראנית, 40 המיליציות שאיראן מממנת לטובת כלומר לרעת האזור (רע או טוב בעיני המתבונן כמובן. טוב עבור ציוני היא מדינת ישראל משגשגת, מופת לאזור ומנהיגת העולם החופשי. טוב עבור איראן הוא כל מה שכתוב במשפט הקודם, אבל הפוך).

כיצד בא לידי ביטוי מדע המדינה השימושי בנושאים המוזכרים?

הנה ההגיון. הציבור מתבקש לשוות לנגד עיניו את משל החום והאקמול.

ובכן. אם נפגין בקפלן ונחסום את נתיבי איילון (ואחר כך נייבב על אלימות כמובן) - שזה האקמול - אז החטופים יחזרו, המלחמה תגמר ועל הדרך נביא לסוף שלטונו של נתניהו - שזה החום.

וזו הנקודה כמובן לעבור להיסטוריה, כלומר למעשיו של ההיסטוריון המתבונן בעינים כלות ובלב שבור על מדעני המדינה שלנו, תולש את שערותיו המרובות, ורוצה לצעוק עד לשמים, אבל יודע שצעקות לא נעימות לאוזן השכנים, ושבשמים יש רק תנועות אוויר ולחות שמוכרים בשם העממי 'עננים'.

אכן אקמול מסייע בהורדת החום. אכן נסיעה ברכבת מסייעת בקיצור מרחקים. אכן מלחמה שיטתית ואמיצה מקטינה את יכולת ארגוני הרשע כמו זה הידוע בשם 'חמאס' לבצע מעשי רצח וזוועות שמטרתן המדינית ידועה וברורה כי מנהיגי הארגונים הללו לא הסתירו ולא מסתירים אותה לרגע. אכן שמירה על יחסים סבירים עם ארה"ב חשובה כדי לאפשר לישראל להתמודד עם האתגרים שלה.

כל אלו ביטויים של מדע-מדינה שהיסטוריון יביט עליהם לאחור ויגיד שהם מבוססים על הגיון מוצק.

היפוכו של דבר לגבי הביטויים האחרים של מדע-המדינה השימושי, הנשען אמנם על עקרון העל של המדע - 'חוק המכה והתגובה' - אך שבדיוק על פי עקרונות המדע הללו, המייצרים מיניה וביה מבחן ברור שמאפשר לומר 'טעות' או 'הצלחה', 'אמת' או 'שקר' ואפילו 'טוב' או 'רע', נכשל כשלון מוחלט.

כי ההפגנות, עוד לפני שהן, בקצוות שלהן, בקצוות, ברור, מבוא לעבריינות על החוק ואלימות101, הן קודם כל תורמות תרומה ישירה וברורה וחד משמעית לשימור המצב אותן הן רוצות לשנות.

בסוף, כן, בסוף, תגמר המלחמה, יוחזרו החטופים כך או אחרת, וביום בהיר אחד גם נתניהו יפסיק להיות ראש ממשלה.

ואז מדעני המדינה שלנו יגידו 'הנה, בזכותנו, הנה, אנחנו הבאנו את כל הטוב הזה, עובדה'. בדיוק כמו המלך ששולט על כוכבית B612, זו שגילה המדען האסטרונום התורכי (פעם עם, פעם בלי תרבוש), עליו דיווח ההיסטוריון הנסיך הקטן, שבכל בוקר פוקד המלך של כוכבית B612 על השמש לזרוח, ועובדה, היא זורחת, מש"ל.

רק חבל שהבדיחה הזו, "המחאה", היא על חשבוננו. מילא על חשבוננו, על חשבון חטופינו ובטחוננו ולא פחות - ואולי הרבה יותר חשוב (כי החטופים זה טווח קצר, הבטחון הוא רק כלי) - על חשבון עתידנו כחברה ראויה לשמה.

https://podcasters.spotify.com/pod/show/udi-manor/episodes/--e2i2sk1