ההתעניינוּת המיוּחדת במינה, שמקדישים אנשים רבים לבעית היהוּדים בארץ־ישׂראל, יש בהּ כדי להצדיק את העלאתם של דברים אלה במכתבי זה. אף־על־פי שגל ההגירה היהוּדית לארץ נבלם, מחמת התנגדוּתה העקשנית של הממשלה התורכית, לא פחתה כלל שאיפתם של יהוּדים רוּסים ורוּמנים להימלט מאימת הרדיפוֹת, שהן מנת־חלקם באירוֹפה. נהפוֹך הוא, עדיין הוֹלכוֹת ונוֹסדוֹת אגוּדוֹת התיישבוּת ונאספים כספים לצוֹרך זה, גם ברוּסיה וגם ברוּמניה.
גם הממשלה האנגלית מחתה אצל השלטוֹן התורכי על הפרת ההסכם, הכרוכה באיסור על יהוּדים להתיישב בארץ־ישׂראל, אף־על־פי שעדיין לא ידוּעה מידת הצלחתהּ של מחאה זוֹ. אך קשה להגדיר את פעוּלתהּ הדיפלוֹמטית של ממשלת אנגליה כיוֹם כפעוּלה תקיפה. מוּזר הדבר, כי מדיניוּתהּ של רוּסיה בבעיה מעניינת זוֹ נתוּנה בתהליך של שינוּי. דומה כי הממשלה הרוּסית נוֹטה לעוֹרר בתוּרכיה תמיכה בעניינוֹ של גזע זה, שהיא מרבה לדכאוֹ ללא־רחם בביתהּ שלה.
מר דה־גלידוף הציר הרוּסי בקונסטנטינופל, פנה לאחרוֹנה אל הממשלה התוּרכית במכתב־תלונה, על כי נציגי השלטוֹן ביפוֹ מציבים מכשוֹלים ככל אשר יוּכלוּ, בדרכם של עוֹלי־רגל יהוּדים מרוּסיה, המבקשים – לרדת בחוֹפהּ של העיר כדי לצאת לירוּשלים. הממשלה התוּרכית השיבה, כי אין כל הגבלה מוּטלת על עלייה־לרגל לעיר הקדושה ו"היהוּדים, ככל בני הדתות האחרות, בני חוֹרין לעלוֹת לירושלים כחפצם".
עם זאת מבקשת הממשלה התוּרכית להפנוֹת את תשוּמת־הלב לצו הקיסרי שפוֹרסם לאחרוֹנה, האוֹסר בכל־תוקף על השלטוֹנוֹת המקוֹמיים להרשוֹת ליהוּדים להתיישב בארץ־ישׂראל. הממשלה התוּרכית מוֹסיפה ואוֹמרת, כי אם ינסה יהוּדי להשתקע בארץ למרוֹת איסוּר מוּחלט זה, מיך יגוֹרש מן הארץ, ללא פשרוֹת, בתוֹקף החוֹק.
לעוּמת־זאת, מוּתר לכל זר, ותהי לאוּמיוּתוֹ אשר תהי, להשתקע בארץ־ישׂראל. עדוּת לכך אנוּ מוֹצאים בהתיישבוּתם של האמריקנים והגרמנים, וּבעוּבדה כי בעיר פטרסבורג הוּקמה אגוּדה לקידוּם התיישבוּתם של רוּסים נוֹצרים בארץ־ישׂראל. יוצא אפוא כי יהוּדי, שהוּא נתין רוסי, יש לוֹ, לכאוֹרה, זכוּת שוה לזוֹ של הרוּסי הנוֹצרי, לרכוֹש כברת־אדמה בארץ וּלהתיישב בה.
דוקא בימים אלה עוסק הקוֹנסוּל הכללי הרוּסי בבירוּת בתמיכה נלהבת בפרשתוֹ של מתיישב יהוּדי צעיר מרוּסיה, הנמנה עם מוֹשבה בת עשׂרים־וחמש משפחוֹת של יהוּדים רוּסים ורוּמנים, שקנוּ אדמה והתיישבוּ עליה, לא הרחק מים־טבריה. צעיר מוּסלמי רצה לראוֹת את אקדחוֹ של אוֹתוֹ מתיישב, והלה סירב להראוֹתוֹ, וּכתוֹצאה מתגרה קלה שפרצה ביניהם נפלט כדוּר מכלי־הנשק והרג את המוסלמי. כל תוֹשבי־הכפר המוּסלמים נזעקוּ אל הנשק, ורק בזכוּת תבוּנתם ועמלם הרב של יהוּדים, ילידי הארץ, נמנע טבח גדוֹל אוֹתוֹ יוֹם. הצעיר היהוּדי הוּשלך לבית־הכלא, אף־על־פי שנתקבל על דעת הכול שלא הייתה זוֹ אלא תאוּנה, והתענה בתא־כלא מזוהם יוֹתר מארבעה חודשים.
השלטוֹנוֹת הרוּסים נרתמו למאבק נלהב למענוֹ, והממשלה התוּרכית טענה כי הצעיר כבר חתם על מסמכים, שבהם הוּא מכריז כי הוּא נתין תורכי. על כך השיבו הפקידים הרוסים, כי הוּא מוסיף להשתמש בדרכוֹנוֹ הרוּסי, כי עדיין הוּא מוּכר כנתין רוּסי על־ידי השלטוֹנוֹת המקוֹמיים, וכי המסמכים הכתוּבים ערבית, אשר עליהם חתם, הוּצגוּ בפניו כדי להטעוֹתוֹ, כאילוּ הם טוֹפסי־בקשה לרכישת אדמה במקוֹם ולבניית בית. כך עוֹמדים הדברים כיום בעניין זה, והוא מלוּוה חליפת־מכתבים סוֹערת בין כל המעוֹרבים בפרשה, שהיא בעלת חשיבוּת להוֹכחת עמדתם של הרוּסים בעניין זה.
לפני זמן־מה הביא סגן הקוֹנסוּל הרוסי כמה וכמה עוֹלים יהוּדים מרוּסיה והוֹרידם אל החוֹף, למרות מחאוֹתיהם של הפקידים המקוֹמיים. ברוּר הדבר, כי אם נוֹקטת הממשלה הרוסית מדיניוּת של עידוּד עלייה יהוּדית לארץ־ישׂראל והגנה על העוֹלים, הרי בכך היא קוֹנה לעצמה תוֹאנה מצוּינת להתערבוּת פוֹליטית בארץ.
זוהי סכנה שאינה חדשה כלל, ואפשר היה למנוֹע אוֹתהּ אילוּ נקטה הממשלה התוּרכית מדיניוּת נאוֹרה, נבוֹנה ומרחיקת־ראוּת יוֹתר. אילוּ עוֹדדה הממשלה התוּרכית הגירה של יהוּדים, בתנאי שכל מהגר יקבל עליו עוֹל נתינוּת תוּרכית, היה בכך כדי לתגבר את האוּכלוּסייה המקוֹמית בציבוּר של אנשים חרוּצים וּפעלתנים, אשר עד־מהרה היוּ מגדילים את רַוחתהּ החוֹמרית.
יתר־על־כן, אז יכוֹלה הייתה הממשלה התוּרכית לוסת וּלבקר את ממדי העלייה וההתיישבות באוֹרח כזה, שלא הייתה צריכה לחשוֹש מפניהן. אילוּ נקטה מדיניוּת כזאת, הייתה הממשלה התוּרכית מונעת אפשרוּת שׁל חיכוּכים עם מעצמות זרות וזוכה בהּ באוֹתהּ שעה לאהדתם של האישים הנאוֹרים בקרב מעצמוֹת אלה, בנתנה מקלט לגזע ידוּע סבל וּרדיפוֹת, בארץ אשר לא זוֹ בלבד שלא יזיקוּ להּ, אלא גם יביאוּ יתרוֹן עצום לאזוֹר אשר בוֹ בחרוּ להקים את ביתם.
בעת האחרוֹנה השתפרוּ מאוֹד סיכוייהן של שתי המוֹשבוֹת החקלאיוֹת היהודיות שנוֹסדוּ בגליל. חריצוּתם ושקדנוּתם של המתיישבים היהוּדים, על־אף המכשוֹלים הנערמים בדרכם ועל־אף חוֹסר ניסיונם והקשיים הנוֹבעים מהתיישבוּת בארץ חדשה, הן ערוּבה להצלחת מפעלם. הישׂגיהם בעבוֹדת האדמה והחיִל שעשׂוּ במלאכתם מוֹכיחים, כי אם תינתן להם תמיכה ראוּיה לשמהּ עוֹד יעשׂוּ גדוֹלוֹת. אמוּנה זוֹ נשתרשה גם בקרב היהוּדים ברוּסיה וברוּמניה, והיא כה חזקה, עד כי לא על־נקלה יטשוּ אוֹתהּ.
כיוֹם גדוֹל הלחץ להגר הנה על יהוּדי רוּמניה מאשר על יהוּדי רוּסיה, שכן ברוּסיה מסתמנת הפוּגה ברדיפת היהוּדים. אך לרוֹע־המזל, אין לממשלה הרוּמנית נציגים דיפלוֹמטיים בארצות המזרח התיכוֹן, והיא גם שות־נפש לגבי גוֹרלם של היהוּדים העוֹזבים את ארצם. בימים עברוּ נהגה הממשלה הבריטית לפרוֹשׂ את חסוּתהּ על חסרי־בית ותועי־דרך כאלה.
כמעט כל היישוּב היהוּדי בטבריה היה במקוֹרוֹ קבוּצה של פליטים מרוּסיה, שהיגרו לארץ־ישׂראל לפני כשלוֹשים שנה וּפנוּ אל הבריטים בבקשת חסוּת. לורד פלמרסטון העניק להם חסוּת זוֹ מיד, ועד היוֹם הם משתמשים בדרכוֹנים בריטיים ומשלמים חמישה שילינגים לשנה לחידוּש תוֹקפם, ובכך הם זוֹכים בחסוּתו של הקוֹנסוּל הבריטי. אילוּ נמצאה ממשלה, שתהיה נדיבת־לב כל כדי הצוֹרך לנקוֹט עמדה דומה כעת, כי אז לא היוּ רוּמנים מסכנים אלה מתקשים להשיג רשוּת להיכנס לארץ וּלהתיישב בה. אך, כמוּבן, כל העוֹשׂה כן עוֹלה על דרך הכרוּכה בנטל אחריוּת ופוֹתח פתח לתסבוֹכוֹת וחיכוּכים, ובימים חוֹמרניים אלה אין ממשלות מתעניינוֹת בסבלם של אנשים אלא־אם־כן תוכלנה לנצל סבל זה לתוֹעלתן, כדי להצדיק את השקעת הטרחה והטרדה הכרוּכוֹת בכך.
בינתיים נתקל המפעל החקלאי של היהוּדים בארץ־ישׂראל לא רק בהתנגדוּת מקוֹמית אלא גם באדישוּת גדוֹלה וּבלתי־מובנת מצד בני־דתם במערב – להוציא אישים אחדים מצוּינים. שבע או שמוֹנה המוֹשבוֹת העוֹמדוֹת כיום, רוּבן ככוּלן מאוּכלסוֹת פליטים מרוּסיה אוֹ מרוּמניה, אך החוֹמר האנוֹשי הטוב ביוֹתר לקהל עוֹבדי־אדמה נמצא בין היהוּדים שנוֹלדוּ וגדלוּ בארץ.
הם נתינים תוּרכים מלידה, המדברים בלשוֹן הארץ ומכירים היטב את תנאי החיים בהּ; אך כיוֹם אינם אלא פוֹשטי־יד, המתקיימים על הֶסדֵר מביש הקרוּי חלוּקה. הסדר זה של חלוּקת כספים, שנאספוּ אצל בני העם היהוּדי מחוְץ לארץ־ישׂראל, משמש מקוֹר לעוֹשק, מדנים וְבטלה בקרב מקבלי־הכספים בירושלים ובצפת. בין שבעת אלפי היהוּדים המתגוֹררים בצפת יש רבים שהיוּ מוּכנים לותר על חלקם בחלוּקה ולמצוֹא פרנסתם כחקלאים, אילוּ אך נמצא מי שיסייע להם בכספים כדי להתחיל בכך.
אחדים מהם כבר ניסוּ להקים משקים חקלאיים קטנים, ונסתבר כי הם מצליחים כחקלאים הרבה יוֹתר מהמהגרים החדשים. מאחר שהם ילידי הארץ וּנתיניה של הממשלה, אין היא נוֹהגת לשׂים מכשוֹלים על דרכם, כפי שהיא עושה למתיישבים הזרים. במצב־דברים זה מצערת אלף־מונים העוּבדה, כי אין יהוּדי המערב באים לעזרתם כלל.
אילוּ עשׂוּ כן, היוּ משפיעים טוֹבה כפוּלה על בני־גזעם. מצד אחד היוּ מסייעים לבני דתם החרוּצים והפעלתנים ומצמצמים בכך את מידת התפשטוּתוֹ של נוֹהג מביש, שיש בוֹ להעטוֹת חרפה על כל דת בעוֹלם, ומצד אחר היוּ שוֹללים מאוֹיביהם את הזכוּת לטעוֹן, כטענתם כיוֹם, כי הצלחתו של המיסיוֹן בהעברת יהוּדים על דתם, נוֹבעת בעיקר מאדישוּתם של היהוּדים בחוּץ־לארץ, לגבי טוֹבתם ורַוחתם של אחיהם, אשר בחרוּ להקים להם בית בארץ אבוֹתיהם הקדמוֹנים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה