א. 'אמנה חברתית' חדשה בתחום הכלכלה - סיפוחה של מדינת האוצר למדינת ישראל. החתמת כל פקידי האוצר על הצהרת אמונים למדינת ישראל ולמוסדותיה הנבחרים. אם יש צורך, קיום השתלמויות של פקידי האוצר במטה הכללי של צה"ל, במרכזו לימוד שיטתי של עקרון הריבונות בדמוקרטיה: כשם שהצבא כפוף לדרג המדיני, כך גם האוצר. לאחר מילוי תנאי הכרחי זה, תרגומם של 'חוקי היסוד' בתחומי הכלכלה ('חוק יסוד: בנק ישראל') לגופי מעשים, כולל התיקונים הנדרשים בהרכב הועדה המוניטרית האמונה על מימוש מטרות 'בנק ישראל' שסובלות מהטייה מוניטרית-ספקולנטית חריפה.
לטובת הקורא הסקרן, הנה המטרות החדשות שנוסחו לבנק ישראל
בשנת 2010:
1. לשמור על יציבות מחירים וזאת כמטרה מרכזית.
2. לתמוך
במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים
חברתיים, בתנאי שלדעת הוועדה לא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן. לעניין זה,
"יציבות מחירים לאורך זמן" – מצב שבו צופה הוועדה, על בסיס המדיניות
המוניטרית שקבעה, ששיעור האינפלציה יהיה בתחום יציבות המחירים שנקבע כאמור בסעיף
קטן (ב), בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים.
3. לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.
לטובת הקורא הסקרן, נצטט כאן את הרכב הועדה שהחלטותיה
פירושן למשל שבכל יום מתעשר בנק הפועלים בעוד 8 מליון שקל, ככה סתם, כי למה לא, כי
סעיף 3 מחייב את בנק ישראל לתמוך ביציבותו של בנק הפועלים, גם אם 40% מהשכירים
בישראל לא מגיעים לשכר המינימום:
"הוועדה
תמנה שישה חברים, והם הנגיד, שישמש יושב ראש הוועדה, המשנה לנגיד, עובד הבנק שמינה
הנגיד ושלושה חברים מקרב הציבור". ומי הם נציגי הציבור? בארמית אומרים: 'די
זעלבע דרעק', כלומר 'עוד מאותו הדבר' באמהרית עתיקה. ובלשון החוק: "בעל תואר
אקדמי שלישי בכלכלה או במינהל עסקים" או בעל נסיון ותואר וכן הלאה וכדומה
ובלבד שמדובר בתחום היחיד כידוע בו עוסקת כלכלה לדעת מנסחי החוק – "התחום
המוניטרי, הפיננסי או המקרו-כלכלי". יפה מאד. לא בדקתי אבל אני מנחש שמי
שיושב בוועדה הוא מוניטריסט-מרסן-דפלציוניסט בהווה (דבר שיבטיח לו מקום בתאגיד פיננסי-ספקולטיבי בינלאומי או מקומי בתום
הקדנציה). את זה צריך לתקן. גם להגדיל את הועדה פי שניים (כמו בארה"ב) וגם
לשלב בה אנשים בעלי זוויות מבט שונות, כפי שמקובל בכל גוף דמוקרטי אחר, כולל
במטכ"ל.
למשל היסטוריון כלכלי-חברתי. אחד שיספר לכל המוניטריסטים שלמדו בכלכלה סוג-של-כלום-על-כלום ('ברבריות ושמה התמחות' אמרנו? אז הנה שוב) לא מה כתוב על הלוחות של עקומות ההיצע והחינטרוש, אלא למשל את תולדות הבועות הפיננסיות מאז 'בועת הצבעונים', עבור בבועת הים הדרומי, עצור בשפל של 1929, המשך באופן בו נמנע דיפרשן דומה 60 שנים מאוחר יותר, וגמור בהלוואה בת 7000 מיליארד הדולר שממשלת ארה"ב העבירה לפיננסיסטים בוול-סטריט ברבית של 0.025% ל-25 שנה, כאות הוקרה על כך שעוד בועה פיננסית מוטטה את הכלכלה הריאלית בארה"ב וברחבי העולם כולו. האם לומדים את הדברים הללו במכללה למנהל או במרכז החד-תחומי?
ב. לקדם
את התכנית המדינית הזו. כן, אהוד ברק אמר אותה. אז מה. מבחינתי זה להפך. אם
הוא אמר אותה (ודי ברור שאהוד יערי לוחש באזנו) אז בוודאי שהיא ראוייה לקידום. אין
צורך להתרשם מהמושג 'שתי מדינות'. ברור לכולם כבר שההנהגה הפלסטינית הנוכחית על
שני ראשיה, לא מעוניינת לנהל מדינה על פי עקרונות 'משפחת העמים' (ניהול מדינה הוא דבר
הסותר את מהות התנועות הפלסטיניות שהם פועלים בשמן). אבל כל שאר המרכיבים נכונים
ויישימים. איך זה מסתדר אם ככה? פשוט: התהליך המדיני חייב להיות מכוון על פי עקרון
'הסדרי ביניים ארוכי טווח' שאינם מחייבים את הנהגת הפלסטינים הנוכחית על שני ראשיה
להכיר במדינה יהודית (הכרה כזו סותרת את מהות התנועות הפלסטיניות שהם פועלים בשמן)
או להתבזות חלילה ב'רוטיניזציה של המהפכה'.
ג. מימוש כל ההחלטות הישנות
והטובות בנוגע למגזר הערבי: מועדת גולדברג או מה שנשאר ממנה אפילו בעניין הבדואים
בדרום; עבור בתכניות הפיתוח למגזר הערבי; עבור במימוש ההחלטה להגדיל את מספר עובדי המדינה הערבים בכל הדרגים בהתאם לגודלם באוכלוסייה; עבור במימוש מסקנות של דיונים בכנסת בנושא; עבור בחיזוק
המשילות והריבונות של ישראל בישובים הערבים בתחומי פשיעה, גניבות חקלאיות והעלמות
מס; וגמור בעידודם של ערבים ישראלים בני כל המגזרים לקחת חלק פעיל בשרות לאומי או
צבאי.
ד. קידום כל המימדים החברתיים
המובהקים של 'האמנה החברתית' המרועננת: מדיניות בריאות מרחיבה; מדיניות של העמקת
תכנית הליבה בכל המגזרים; מדיניות עידוד עסקים קטנים; מדיניות עידוד הסבה מקצועית;
מדיניות של שיתוף העבודה המאורגנת בכל צמתי ההכרעה הכלכליים-חברתיים (הנה את העלאת
שכר המינימום מ4300 ל5000 ₪ השיגו בדיבור ישיר בין ההסתדרות למעסיקים); מדיניות
פנסיה אחראית (הידעתם שבערך שליש מכספי הפנסיה שלנו הולכים לחברות הביטוח? כלכלה
פיננסית ספקולטיבית כבר אמרנו? אז הנה, שוב. מדוע שהעתיד שלי או שלכם יהיה בכיס של
מר אליהו הנכבד שעסקיו שווים במשקלם לשנתיים תל"ג של ישראל??? לאן נעלמו 3000
לירות, לאן??).
והכי חשוב - ליזום ליזום ליזום. די להתנהלות הסטטוס-קוו כנגד כולם שניהל כאן המלך נתנביבי הראשון והאחרון. גם כי זה לא מתאים לאופי הלאומי שלנו, וגם כי כבר אמרה מי שאמרה לפני מאה שנה בערך: 'על מנת לעמוד במקום בימינו יש לרוץ מהר מאד'. אז אם כבר משקיעים אנרגיה ומאמצים, מדוע לטובת שימור הקיים ולא למען שיפורו??
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה