י

י

יום שני, 8 בדצמבר 2014

לקראת הבחירות נא להכיר: שבעים פנים לציונות - עמותה לקידום השיח הציוני בישראל

גם אני שותף בעמותה הזו. ואני שותף בה כי אני מאמין בדרך שהיא הולכת בה. והדרך הזו נכונה בכלל ('דע מאין באת') והיא נכונה עוד יותר על רקע מה שאפשר כבר לקרוא ברחוב המקוון שלנו לקראת הבחירות.
אנשים מבלבלים דמוקרטיה עם שרות לקוחות. "הבטחתם? תקיימו!! במאה אחוז!! ואם לא - כולכם אותו הדבר, מושחתים נמאסתם!"
אנשים מבלבלים דמוקרטיה עם ספורט קבוצתי. "נקרע אותכם! מי שלא קופץ צהוב (או אדום או סמול או פשיסט)!".
אנשים מבלבלים דמוקרטיה עם שוויון מוחלט שלא קיים ולא יכול להיות קיים בשום מקום, ובוודאי לא בישראל שחלק מרכזי בהוויה שלה זה סכסוך לאומי מתמשך. "מדינת אפרטהייד! שוויון עכשיו או כלום!" (כלומר כלום)
אנשים מבלבלים דמוקרטיה עם 'יפות נפש' ו'רכרוכיות'. "אתם עוד תראו! לא תהיה לכם ברירה אלא לבחור!! או הם, או אנחנו!!".
אנשים מבלבלים דמוקרטיה עם זוגיות של לב שבור. "די! נמאס!! לא מצביע בבחירות האלו!! אפילו פתק לבן אני לא שם!!". יופי נחמה.
אנשים לא רוצים להבין או לפחות קשה להם או בעיקר לא נוח להם להבין, שדמוקרטיה היא השיטה הסבירה היחידה לנהל את המצב הבסיסי בו אנו נתונים כבר 136 שנה:
א. יהודים רוצים להשריש כאן 'תחייה לאומית'. הם רק לא סגורים בינם לבין עצמם מה זו בדיוק 'תחייה לאומית' (דת, חברה, כלכלה, חינוך, קליטה, רווחה, סביבה) ואיפה בדיוק זה 'כאן' (קווי 47, 67, 93, 2005, ירדן, שתי גדות, גדרה חדרה). ולכן את המחלוקות הללו שלא יסתיימו לעולם אפשר לנהל רק ואך ורק באמצעות הדמוקרטיה.
ב. יהודים פגשו כאן ערבים שגם הם לא סגורים על עצמם כבר 136 שנה מה לעשות עם הרצון היהודי הזה לתחייה לאומית. לקבל? לדחות? ואם לדחות אז איך? ואם לקבל, אז איך? וגם את השאלות הללו אי אפשר לקדם לשום מקום אלא באמצעות הכלי הדמוקרטי.
ואיך כל זה קשור לעמותה הזו? נו. שאלת קיטבג רטורית. והרי עם השאלות הללו התמודדו הציונים הראשונים והשניים והשלישיים וכן הלאה. עכשיו תורנו. דע מאין באת לא רק כדי להבין טוב יותר את שורשי המחלוקות, ולא רק כדי לתת קצת כבוד למי שבנה וייבש ונטע וסלל עבורנו מדינה סבירה+, אלא בעיקר כדי לקדם ויכוח דמוקרטי על עתידה של הציונות באופן מעט רציני יותר, שקול יותר, מרוסן יותר, מאופק יותר, מדוייק יותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה