יום שבת, 13 באוגוסט 2022

פטפוטי הצער והזעזוע בעקבות תאונות הדרכים והבלי רטוריקת 'הקטל בכבישים' כמשל לאפסות השיח הציבורי

 כשהייתי בן 15 המצאתי ביני לבין עצמי מנגנון לביעור הנהיגה במהירות מופרזת. היה זה מעט אחרי שלמדתי בכתה ט' את נוסחת המהירות והדרך, נוסחה מוכרת ופשוטה: מהירות כפול זמן שווה דרך. המנגנון בנוי על הנוסחה הזו, אבל הוא מחייב מה שלפני יותר מ-45 שנה, הימים בהם הייתי בתיכון, לא היה קיים בוודאי לא כטכנולוגיה זמינה ופשוטה: מכשיר הרושם מעבר של רכב בנקודה מסויימת.

כמה פשוט: אם רכב עובר למשל את מחלף ראשון בדרכו דרומה בשעה 10:00, ואם המהירות המותרת היא 120 קמ"ש (אני בוחר בכוונה מהירות שקל לחשב בה חישובים) ואם המרחק עד למחלף אשדוד הוא 24 ק"מ, הרי שאם הרכב הגיע למחלף אשדוד לפני 10:12 הוא נסע לפחות בשלב מסויים במהירות מופרזת. באותו הרגע נשלח אות לחשבון הבנק שלו, והקנס - אם זה תלוי בי הוא חייב להיות דרקוני - 2000 ש"ח לדקה. כמה פשוט. ללא שוטר שעוצר את הנהג שמתחיל לייבב לו ואז השוטר צריך להתחיל בהרצאות בלה בלה ובמקביל כמו בהשוטר אזולאי, הואיל והוא נמצא ליד העבריין ועושה לו הרצאות בחינם, שלושה גנבי תכשיטים גונבים תכשיטים, וארבעה ערסים זורקים אשפה בחוף וכן הלאה.

לפני 45 שנה מנגנון כזה התקיים רק בתיאוריה. היום הטכנולוגיה קיימת. לצידה קיימות טכנולוגיות נוספות, החשובה ביותר היא כמובן מצלמות הבטחון שבניגוד לליצנים הליברטריאנים לא רק שיש להתקין כמותן בכבישים אלא בכל מקום, כשגם הטיעון ההזוי שמדובר בפגיעה בפרטיות מתהפך על ראשו, שהרי ככל שיש יותר מצלמות קל יותר להוכיח שתלונות שווא, מכל סוג, הן תלונות שווא.

תגידו שניתן לזייף צילומים? נו, כולנו ראינו את הסדרה ההיא בנטפליקס, ואין צורך ללכת עד למחוזות הפנטזיה בהנתן הזיוף של המסמך ששימש להרשעת דרייפוס, כלומר היכולת לשקר באמצעות כאילו-עובדות לא תלויה בטכנולוגיה אלא במוסר, ואדרבא, דווקא ריבוי טכנלוגיה יכולה להביא לגילוי האמת. תארו לעצמכם שבמשרד של דרייפוס ובמסדרונות הבסיס שלו היו מצלמות. לא היינו יודעים כלל מי הוא דרייפוס.

יתכן והרעיון הישן שלי בן ה-45 נשמע פשטני. יתכן שהוא כזה, אבל לא זו הנקודה הנרמזת בכותרת. הנקודה היא שלפי מה שניתן ללמוד מההתנהלות בפועל של כל מי שעוסק בנושא, די ברור שהדבר האחרון שמעניין את הציבור בהכללה הוא פתרון של הבעיה הזו. האחרון. 

הואיל ובניגוד למקרים אחרים - מלחמה למשל או סמים - לגביהם ניתן לרקוח די בקלות הגיון קונספירטיבי, גם אם אין בו כלום ושום דבר (למשל ההבל שהמלחמות קיימות כי יש סוחרי נשק, לכו תגידו את זה למורדי הגטאות ולפרטיזנים למיניהם), במקרה הזה קשה לראות מי (חוץ מפחחים ויצרני מצבות ואומרי קדיש בתשלום ומפרסמי מודעות אבל ובעלי רכבי גרר, כל אלו זניחים יחסית) מרוויח מהעניין, הרי שלא מדובר בדיסוננס שנובע מהסתרת האינטרס האמיתי אלא מבעיה עמוקה, עמוקה מאד, שבקיצור ניתן לכנותה פטפטיטיס רטוריקוס צדקניקוס.

המחלה הזו מכה גם באזורי חיוג אחרים של השיח הציבורי. אלימות כלפי נשים, התחממות גלובלית, השלכת פסולת ברבים, ועוד כמה נושאים שלא זה הזמן לעסוק בהם, כי בניגוד לענייני תאונות הדרכים הם לא בקונצנזוס והם נושאים בחובם רגישות כזו או אחרת. בכל אופן הקורא  (היחיד מן הסתם שהגיע עד כאן) מוזמן לקבל השראה מביטוייה של המחלה הזו באזורי החיוג האחרים.

מה הסימפטומים של המחלה הזו? נו, כולנו מכירים: פרצופים מזועזעים בערוצי השידור, מלים נחרצות וקשות של ''הגורמים'' המעורבים, והכי חשוב הדיווחים של הפרמדיקים המשמשים כבסיס לדיווחים הדרמטיים של הכתבים ''המשדרים מהשטח''. ונעבור לפרסומות.

מה הפתרון למחלה הזו? היה נחמד אם נבחרי הציבור ובוודאי יצרני ומפיצי השיח יסתמו את הפה. אבל זה גדול וחזק מהם, כי תאונה זה סקופ וסקופ זה עיתונות ועיתונות אחרי הסקופ זה לשאול את נבחר הציבור מה הוא מתכוון לעשות והתשובה של נבחר הציבור היא להאשים את קודמיו ולהבטיח שלא נשקוט ולא נשאיר אבן על אבן עד שנמגר את הקטל בדרכים בלה בלה.

ועכשיו ברצינות: הפתרון למחלה הזו יבוא כשהתופעה תעלם או תתכווץ באופן משמעותי או לפחות תעשה רעש שהיא בכיוון. ואיך התופעה תעלם? כאמור, רק ואך ורק טכנולוגיה ולא שום דבר אחר. חינוך? ממש. כבר בגיל 10 גיליתי דבר משעשע ביותר - השלטים 'לא לדרוך על הדשא' מיותרים כי מי שיודע שלא טוב לדרוך על הדשא (איפה שיש להקפיד ולא לדרוך על הדשא כמובן) איננו זקוק לשלט שיורה לו כך ומי שממילא לא מבין מדוע לא לדרוך על הדשא (אנשי הלמממיאתהשתגידלייאשכנזי או משהו כזה) שום שלט לא יזיז לו.

אותו הדבר בכביש רק גרוע, מפחיד, מסוכן וקטלני בהרבה. מי שמבין שנהיגה בכביש פירושה קודם כל זהירות, דבר שני זהירות, דבר שלישי זהירות, דבר רביעי התבוננות מרחבית, דבר חמישי התחשבות, דבר ששי זהירות, ממילא לא צריך לא חינוך ולא עמותת אור ירוק ולא צצצצ של כתבלב אידיוט כזה או אחר ולא שום נבחרא ציבור שיבטיח לו בלה בלה ונעשה הכל כדי למגר בלה בלה את הקטל בכבישים בלה ובלה וכו' וגו'.

ומי שלא מבין את כל האמור, ומבחינתו הכביש זו עוד זירה לפצות על קוטן גברותו (כן, בעניין הזה הטיעון המגדרי הוא 100 אחוז נכון, בדיוק כמו במקרה של האסלאם והטרור: רוב המוסלמים לא עוסקים בטרור אבל כמעט כל מי שעוסק בטרור הוא מוסלמי, ובהשאלה: לא כל הגברים הצעירים המזוקנים עם הסיאט דמיקולו שנת 1996 מוגברת עם ג'נטים מגנזיום במחיר שמסדר להם שלוש שנים באוניברסיטה לו רק הם היו מצליחים לזהות מה זה אוניברסיטה או מה עושים עם השכלה הם נהגים אלימים, אבל כמעט כל הנהגים האלימים הם צעירים מזוקנים עם סיאט דמיקולו וגו', או חמור מכך, רכבי קבלנים של 2.5 טון, או סוחרי הסמים בקרבם עם רכבי פאר כבדים ומהירים. וכן, הסטטיסטיקה אומרת שגם נשים צעירות עוברות ערסיזציה נמרצת בתחום זה, אבל יש להן עוד הרבה הרבה הרבה פערים לסגור), בכל אופן, מי שמבחינתו הכביש זו הזירה להפגין את גדולתו ועוצם ידו וכשרונותיו בתחום העירסוס, שום אור ירוק ושום הטפת מוסר ושום כתבה עגומה בטלוויזיה ונעבור לפרסומות לא תעזור לו.

מה כן? קנסות דרקוניים, נעילה מאחורי מנעול ובריח, החרמת רכב, שלילת רשיון וכיו"ב. ואיך מגיעים לכל זה? אם היה שוטר על כל עשרה נהגים, התשובה ברורה, הואיל ויש מעט מאד שוטרים שגם ככה הם עסוקים במליון דברים אחרים, וגם שוטרי התנועה מביניהם עסוקים בלעצור נהג פה נהג שם ולפצוח כמתואר לעיל וכמוכר לכולנו מנסיון אישי או של אחרים בהרצאה הזו של אוי ויי איך אתה נוהג תן לי רשיון וביטוח תשתדל לא לנהוג ככה יותר טוב בסדר אני אוותר לך על הקנס, הרי שאין ברירה אלא טכנולוגיה וטכנולוגיה ועוד טכנולוגיה.

יש כמובן עוד אפשרות מעשית הקיימת כבר בשטח. שימוש בטכנולוגיה הנפוצה מאד בכל מכונית בימינו: המצלמה הפרטית של הרכב הפרטי שלך, הקורא, כן, כן, אתה, כן. אם לא תבין שללא התלונות שלך הערס שחתך אותך מימין ושנמצא בדרך להרוג את הבן דוד של השכן שלך על מעבר חצייה, הערס ימשיך לחתוך אותך מימין וגם הבן דוד של הבן דוד של השכן של השכן שלך יהרג בכביש כזה או אחר, ושלכן אין ברירה.

אין ברירה, אלא אם רוצים להמשיך להנות מהטקס הנזכר בכותרת, פטפוטי צער וזעזוע ורטוריקת 'אוי ווי איז מיר הקטל בכבישים געוואלד טפו טפו חמסה חמסה לא עלינו לא עלינו הכל מידי שמים בלה בלה' ושאר פטפוטים מסוג זה. אין ברירה. ללחוץ על נבחרטאי הציבור לעשות מעשה ולחוקק את חוק הטכנולוגיה מבוססת חוק מרחק שווה מהירות כפול זמן בחזקת 2000  ש"ח לדקה, כל דקה, ובמקביל להפעיל את מצלמת הרכב הפרטית, לחלץ ממנה את הסרטונים הנחוצים, ולהפגיז את משטרת ישראל באלף תלונות ליום, לפחות (רק באזור מחלף ראשון).

ונעבור לפרסומות.

4 תגובות:

  1. אודי, במשאיות בחו"ל יש רשם מהירות כל שוטר יכול לעצור נהג אם בבדיקה שגרתית גילה שהרכב נסע מעל המהירות המותרת . לא צריך s=v*t, מספיק שבכל רכב יותקן רשם שכזה המתעד מהירות. עם הטכנולוגיה הנוכחית ניתן יהיה לשייך את האפליקציה לכרטיס האשראי של בעל הרכב. חרגת, שילמת. וחוץ מזה אתה חסר לי בפייסבוק...

    השבמחק
  2. זה קל ופשוט לצוד עברייני מהירות ולהעניש אותם קשות.
    אבל מה לעשות, ענישה מוגברת של עבירות מהירות לא תניב שום תרומה משמעותית - למעט הגדלת הכנסות לקופת האירגון (או בשמו האחר: מדינה). עובדתית, בשנים 2007-2016 אכיפת המהירות הייתה בראש סדר העדיפות של מתנ"א. ברור גם למה: הכי פשוט לצוד, הכי פשוט להוכיח בבימ"ש.
    סטטיסטיקה: המהירות נמצאת במקום ה-5 בגרימת ת"ד. באופן מובהק, פחות מ-10%.
    הסיבה הראשית לעולם הייתה ותהיה "הסחת דעת".
    כי הישראלי לא באמת נוהג. פיסית, יש אוסף רקמות מאחורי ההגה. אבל אין שם נהג. לדעת לשלוט ברכב זו לא נהיגה.
    נהיגה בכביש דורשת הבנה של מקומו של האדם במרחב הציבורי. לכן, זו מלחמה אבודה שאין טעם או צורך להילחם בה.
    ולא אמרתי מילה על המחקר מ-2010 של בר אילן, שקבע חד משמעית שהנהיגה של נהגים ערביים צעירים מושפעת מלאומנות, זילות החיים, הבנה לקוייה של משמעות העמידה בדרישות חוק ועוד.

    מה הפיתרון?
    פשוט.
    האירגון יחליט שממחר תותר מכירת רכבים פרטיים: א. מוגבלי כוח ל-80 כ"ס. ב. בעלי רכיב איתור מרגע התנעה. ג. ללא שום יכולת ירידה לשטח. ד. איסוף כל תווי רכב-נכים ובמקומם תסובסד נסיעה במונית. ה. משקל עצמי עד 800 ק"ג (הקטנת מסה בתאונה) ועוד מגבלות.
    כל עוד האירגון מרשה ליבואנים למכור לחברי כנסיית הקופרה רכב עם 140, 160, 180, 200 כ"ס - שלא יצפה שהצעיר לא ינסה את כוח המנוע בדרך למכולת הקרובה.
    אתם יודעים איך זה - תן לילד פטיש, הוא ימצא על מה להכות.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים לכל מלה. עניין המהירות הוא כמובן רק היבט אחד ואין לי ספק לגבי תרומתו הסטטיסטית. הטיעון התמקד במה שמוסכם על שנינו על פי דבריך, והוא שיש מה לעשות ושמה שיש לעשות הוא לא רטוריקה וחינוך אלא צעדים ממשיים בשדה המציאות. לגבי הסחת הדעת, נכון, אבל הנהיגה האלימה, התזזיתית, האגרסיבית, החארות שנצמדים ומסנוורים ומזגזגים וחותכים מעידים על משהו אחר, ולכן גם בזה חובה לטפל. לסיום, כתוב לי בפרטי בעניין הפייסוש. שבוע טוב

      מחק
    2. מעבר לרכב אוטונומי ללא נהג.

      מחק