כידוע, היצירה הקולנועית המפורסמת ביותר העוסקת ב'כל הפחדים כולם' - מלחמה גרעינית או לפחות פצצה גרעינית אחת - היא ד"ר סטריינגל'אב של סטנלי קובריק מ-1964 אם אני לא טועה. הסרט דוסקס עד דק והדברים ידועים.
לא, אין לי כוונה לעשות סקירה קולנועית העוסקת ב'כל הפחדים כולם' על כל ביטוייה. ג'יימס בונד ואחרים עסקו בנושא וגם כאן הדברים ידועים.
רק שלוש דוגמיות קופצות לי לראש. ארבע בעצם, אבל הרביעית היא וריאציה על השלישית. האחת - הטרוריסטים בסרט 'חזרה לעתיד' הם לובים שמאיימים לפוצץ נשק גרעיני בארה"ב. השנייה - טרוריסטים ערבים חברי ארגון 'ג'יהאד הארגמן' המככבים בסרט הרומנטי-מתח-פעולה-פרודיה 'שקרים אמיתיים' בכיכובם של ג'יימי לי קרטיס המלבבת וארנולד שוורצנגר שבין השאר עסוק בלהוכיח שאכן הוא לא בדיוק שחקן אופי.
בכל אופן, באחד הקטעים הדרמטיים הצפויים - אותו הקטע המופיע בכל סרט מהסוג הזה ושעליו נאמר הפסוק האלמותי 'איף יו העב טו שוט, שוט, דונט טוק' - מסביר הארכי-טרוריסט התורן את התיזה שלו. במקרה הזה מדובר באיזה אבו מרזוק משהו, לא זוכר, שמסביר שבדיוק כפי ש'המערב' מפציץ ללא הבחנה את תושבי ארצות ערב, כך הוא עומד לעשות את אותו הדבר אבל תוך כדי שימוש בנשק של החלשים: נשק יום הדין.
זו האידיאולוגיה המנחה גם את ארגון הטרור הערבי התורן המככב בדוגמא השלישית שלנו. הפעם, לא סרט אלא ספר. מה זה ספר? 800 עמודים ויותר. חתום עליו טום קלנסי, גדול סופרי הז'אנר הזה שנדמה לי שמכנים אותו 'ספרות ריגול טכנית'. קלנסי מפוצץ אותנו בפרטים לצורך ולצורך, לצורך ולצורך כמובן עבור טרחנים כמוני ש'עפים' על מידע טכני המסביר כיצד דגים מידע במירשתת; איך נוחת מסוק על צוללת; כיצד חימש חיל האוויר הישראלי את מטוסי הסקייהוק שלו באוקטובר 1973 בנשק גרעיני (מעשה שלא היה ולא נברא אבל לא זו הנקודה כרגע); והדובדבן שבקצפת: מה סדר הפעולות הפיזיקליות המתרחשות בין הלחיצה על הכפתור לבין הפטרייה המשחררת.
אבל בדרך בין הספר של טום קלנסי - אם לא ברור, שמו של הספר הוא 'כל הפחדים כולם' - להוליווד, הוא יורט על ידי צוות חיסול של ארגון PCAFTT (פוליטקלי קורקט ענד פאק ד'ה טרוט'). צוות החיסול הזה דאג שאת הטרור הערבי המככב אצל קלנסי, תחליף כנופייה של גברים מסוקסים ונאים העונים לתאורים הקלאסיים והפלסטיים של 'הגזע הארי'.
קקאטוב בויקיפדיה: הספר הוסרט לסרט קולנוע בכיכובם של מורגן פרימן ובן אפלק, ויצא לאקרנים בשנת 2002. מאחר שהסרט יצא זמן קצר לאחר פיגועי 11 בספטמבר, אשר הובילו לכעס רב בקרב הציבור האמריקאי כנגד אמריקאים ממוצא מזרח תיכוני, הוחלט לשנות את זהותם של הטרוריסטים מפלסטינים לנאצים.
הנה כי כן, ארגון PCAFTT לא מת חלילה. להפך. אחד מבכיריו הפך לנשיא ארה"ב ובכיר אחר של 'פסאפט' הוא מזכיר המדינה שלו.
אנחנו נמשיך לפחד, רק שבניגוד לתחזית של קובריק קשישא, האיש שירכב על הפצצה שנמצאת בדרך לטור-אייפל או לבניין האופרה בוינה, הוא לא טקסני מופרע (פארודיה על קרטיס לה-מיי, מפקד חיל האוויר האמריקני בימים העליזים של 'משבר קובה', אוקטובר 1962) אלא אידיאולוג שחור-זקן וירוק-בנדנה שכבר יודע לדקלם בעל פה את כל הטקסטים שהוזכרו לעיל, ושחתומים עליהם רכיכות פסיבדו-מוסרניות מפראנץ פנון ועד נועם חומסקי.
יש אפשרות נוספת כמובן. בלוקדה מוחלטת על כל מדינה שחשודה אפילו כתומכת בטרור. איראן, דעאש, טורקיה, קטאר וסעודיה. רשימה חלקית. אין יוצא ואין בא. לא נפט, לא דולר ולא איש. בלי פצצות, בלי הפצצות, בלי נושאות מטוסים, כלום. כדי שלא יהיה תירוץ לאוסאמה בן חומסקי או לנועם בן לאדן להצדיק חגורת נפץ בלוברה או פצצה חמימה בסנקט פטרסבורג.
זה הפתרון בעולם גלובלי. אבל זה דורש מחיר כבד מדי עבור לא מעט אנשים, ולכן נמשיך כמו קובריק, דוק בראון, מרטי, שוורצנגר, קרטיס, טום קלנסי ובן אפלק להתכרבל עם כל הפחדים כולם.
לו רק יכולנו לבקש מהמזוקן התורן שאת הפצצה הראשונה ישים במשרדי ארגון 'פסאפט'. אין מידע חזק המלמד איפה המטה שלהם.
לא, אין לי כוונה לעשות סקירה קולנועית העוסקת ב'כל הפחדים כולם' על כל ביטוייה. ג'יימס בונד ואחרים עסקו בנושא וגם כאן הדברים ידועים.
רק שלוש דוגמיות קופצות לי לראש. ארבע בעצם, אבל הרביעית היא וריאציה על השלישית. האחת - הטרוריסטים בסרט 'חזרה לעתיד' הם לובים שמאיימים לפוצץ נשק גרעיני בארה"ב. השנייה - טרוריסטים ערבים חברי ארגון 'ג'יהאד הארגמן' המככבים בסרט הרומנטי-מתח-פעולה-פרודיה 'שקרים אמיתיים' בכיכובם של ג'יימי לי קרטיס המלבבת וארנולד שוורצנגר שבין השאר עסוק בלהוכיח שאכן הוא לא בדיוק שחקן אופי.
בכל אופן, באחד הקטעים הדרמטיים הצפויים - אותו הקטע המופיע בכל סרט מהסוג הזה ושעליו נאמר הפסוק האלמותי 'איף יו העב טו שוט, שוט, דונט טוק' - מסביר הארכי-טרוריסט התורן את התיזה שלו. במקרה הזה מדובר באיזה אבו מרזוק משהו, לא זוכר, שמסביר שבדיוק כפי ש'המערב' מפציץ ללא הבחנה את תושבי ארצות ערב, כך הוא עומד לעשות את אותו הדבר אבל תוך כדי שימוש בנשק של החלשים: נשק יום הדין.
זו האידיאולוגיה המנחה גם את ארגון הטרור הערבי התורן המככב בדוגמא השלישית שלנו. הפעם, לא סרט אלא ספר. מה זה ספר? 800 עמודים ויותר. חתום עליו טום קלנסי, גדול סופרי הז'אנר הזה שנדמה לי שמכנים אותו 'ספרות ריגול טכנית'. קלנסי מפוצץ אותנו בפרטים לצורך ולצורך, לצורך ולצורך כמובן עבור טרחנים כמוני ש'עפים' על מידע טכני המסביר כיצד דגים מידע במירשתת; איך נוחת מסוק על צוללת; כיצד חימש חיל האוויר הישראלי את מטוסי הסקייהוק שלו באוקטובר 1973 בנשק גרעיני (מעשה שלא היה ולא נברא אבל לא זו הנקודה כרגע); והדובדבן שבקצפת: מה סדר הפעולות הפיזיקליות המתרחשות בין הלחיצה על הכפתור לבין הפטרייה המשחררת.
אבל בדרך בין הספר של טום קלנסי - אם לא ברור, שמו של הספר הוא 'כל הפחדים כולם' - להוליווד, הוא יורט על ידי צוות חיסול של ארגון PCAFTT (פוליטקלי קורקט ענד פאק ד'ה טרוט'). צוות החיסול הזה דאג שאת הטרור הערבי המככב אצל קלנסי, תחליף כנופייה של גברים מסוקסים ונאים העונים לתאורים הקלאסיים והפלסטיים של 'הגזע הארי'.
קקאטוב בויקיפדיה: הספר הוסרט לסרט קולנוע בכיכובם של מורגן פרימן ובן אפלק, ויצא לאקרנים בשנת 2002. מאחר שהסרט יצא זמן קצר לאחר פיגועי 11 בספטמבר, אשר הובילו לכעס רב בקרב הציבור האמריקאי כנגד אמריקאים ממוצא מזרח תיכוני, הוחלט לשנות את זהותם של הטרוריסטים מפלסטינים לנאצים.
הנה כי כן, ארגון PCAFTT לא מת חלילה. להפך. אחד מבכיריו הפך לנשיא ארה"ב ובכיר אחר של 'פסאפט' הוא מזכיר המדינה שלו.
אנחנו נמשיך לפחד, רק שבניגוד לתחזית של קובריק קשישא, האיש שירכב על הפצצה שנמצאת בדרך לטור-אייפל או לבניין האופרה בוינה, הוא לא טקסני מופרע (פארודיה על קרטיס לה-מיי, מפקד חיל האוויר האמריקני בימים העליזים של 'משבר קובה', אוקטובר 1962) אלא אידיאולוג שחור-זקן וירוק-בנדנה שכבר יודע לדקלם בעל פה את כל הטקסטים שהוזכרו לעיל, ושחתומים עליהם רכיכות פסיבדו-מוסרניות מפראנץ פנון ועד נועם חומסקי.
יש אפשרות נוספת כמובן. בלוקדה מוחלטת על כל מדינה שחשודה אפילו כתומכת בטרור. איראן, דעאש, טורקיה, קטאר וסעודיה. רשימה חלקית. אין יוצא ואין בא. לא נפט, לא דולר ולא איש. בלי פצצות, בלי הפצצות, בלי נושאות מטוסים, כלום. כדי שלא יהיה תירוץ לאוסאמה בן חומסקי או לנועם בן לאדן להצדיק חגורת נפץ בלוברה או פצצה חמימה בסנקט פטרסבורג.
זה הפתרון בעולם גלובלי. אבל זה דורש מחיר כבד מדי עבור לא מעט אנשים, ולכן נמשיך כמו קובריק, דוק בראון, מרטי, שוורצנגר, קרטיס, טום קלנסי ובן אפלק להתכרבל עם כל הפחדים כולם.
לו רק יכולנו לבקש מהמזוקן התורן שאת הפצצה הראשונה ישים במשרדי ארגון 'פסאפט'. אין מידע חזק המלמד איפה המטה שלהם.
מאמר נאה . אני אישית מאמין שהפצצה תבוא מצפון קוריאה כי יום אחד השליט שלה ( לא משנה מי, ממשפחת קים) יתעורר וזה יהיה יום שלישי, וזה מאד ירגיז אותו....ואז לא יעזור לכולנו כלום. לא מדיניות פנים ולא מדיניות חוץ ובטח לא מה שקקאטוב....
השבמחקאגב, למי שראה או קרא את שלשות הדוגמאות, יזיז את ישבנו שוב ויצפה בסרט 'היום שאחרי' המתאר מה קורה לאחר הפצצה. רק זה כבר אמור להוריד אותנו מהרעיון...מצרף קישור לפרומו https://www.youtube.com/watch?v=yif-5cKg1Yo
תודה!
מחק