יום ראשון, 11 באוקטובר 2020

למי שעוד לא הבין את תופעת הביביזם, ויש לו נטפליקס, שיראה את הסדרה 'הכתר'.

 

למי שאין נטפליקס ורוצה להבין את תופעת הביביזם, שיתחבר לנטפליקס, יראה את הסדרה 'הכתר', ואולי יבין את תופעת הביביזם.

ואחרי שנבין את התופעה נבין שגם שכשביבי 'ילך', התופעה תשאר. אבל לא אלמן ישראל ולא לעולם חוסן ומי שעבר את פרעה וחזה בהקמת המדינה ובקיומה למרות ועל אף תופעת הביביזם, חייב להאמין שהדברים ברי שינוי.

אבל לא בהפגנות, לא בצעקות, לא בשקרים ולא בדמגוגיה, אלא אם המטרה היא קתרזיס אישי ואז מי אני שאומר משהו נגד רצונו של אדם להרגיש טוב עם עצמו (השיטות שלי אחרות, והן לא מאד יוצאות דופן: קריאה, ריצה, אהבה, צפייה בסדרות טלוויזיה שמאפשרות לי להבין תופעות וכן הלאה).

איך כן? רק בחינוך. וחינוך אין פירושו דווקא בית הספר או אקדמיה, אלא גם אחד על אחד. כל המרבה הרי זה משובח ובכל מקרה אין מה להפסיד.

ומה היא תופעת הביביזם כפי שעולה ומתפרשת מהסדרה 'הכתר'? כוחו של הכתר הוא בטקסיות ובכללים המשקפים את הרעיון הישן שאיפשר את בתי המלוכה מאז ומעולם: יש אנשים פשוטים ויש אנשים אלוהיים.

ביבי, שרה ומעל לכל יאיר הם אלוהיים. השומר בשופרסל בקריות הוא אדם פשוט. כל נסיון של אדם פשוט לקרוא תגר על אלוהיותו של בית המלוכה, הוא סמולן, בוגד בפוטנציה ובכל מקרה לא ראוי ליחס שוויוני. הוא אדם פגום. ולהפך.

וכל מה שכתבתי כאן לא פועל לכיוון השני. כלומר אין להקיש על תופעת בית המלוכה הבריטי מתופעת הביביזם. על שורשי התופעה המקורית לא זה המקום לעמוד, ורק נגיד שיש בה הגיון אנושי טבעי ובריא, ואחרי שמבינים את זה אפשר לדון בשאלות טכניות כמו כמה זה עולה (וגם כמה זה מכניס) לקופה הציבורית הבריטית וכן הלאה.

במלים אחרות, אם נגזר עלי לבלות סופ"ש של שיחות ומשחקי שולחן עם ליליבת או עם המלכה האם שרה, אין לי בכלל ספק את מי אני מעדיף.

אבל לא זה ולא זה עומדים להתרחש תודה לאל. מה כן מתרחש כל הזמן? העמקת אי ההבנה במה מדובר כשמדובר על תופעת הביביזם. זה כבר מזמן לא ענייני משפט, חוק, צוללות, סיגרים ושאר ירקות. כי גם אם יסתבר (ולא יסתבר, אבל גם אם יסתבר) שהאיש צח וזך ונקי ולא היה כלום כי לא היה כלום וכן הלאה, התופעה הזו - סגידתם של מאות אלפי ישראלים לתופעת המלוכה בגרסתה המקומית - לא הולכת להעלם.

איך אמר גורדון? בעבודה לקינו, בעבודה נירפא. איך אמר רבין? כעומק הנסיגה עומק השלום. איך אמר היועץ הארגוני? הגדרת הבעיה היא חצי מהפתרון.

כל עוד נמשיך לא להבין מה הבעיה כאן, נמשיך לא רק לא לתת לה שום מענה ראוי לשמו (להוציא כאמור קתרזיס אבל כאמור יש דרכים אחרות להרגיש טוב), אלא להעמיק אותה.

,

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה