בדרך הטבע מבקשים הגויים להסיר את האשמה מעליהם ולגוללה על היהודים. חטאי ישראל מצאו להם ביטוי קצר ותמציתי בקטרוגו של המן; אבל ההמנות קודמת להמן – ולא תסתיים בהיטלר.
רשימת החטאים ארוכה מאד, וכל המן מוסיף עליה ככל אשר יעלה על רוחו: היהודים בזים לאלהי אחרים, שונאים זרים, שוחטים תינוקות של נוצרים ושותים את דמם, מרעילים בארות, מפיצים מגפות; הם רמאים, ספסרים, טפילים, גוזלים כל עבודה מבני הארץ, מבקשים להם רק מלאכות קלות; הם אכזרים, חנפים, מוגי־לב, קשי־עורף, נוקמים ונוטרים, מהפכנים, פורצי־גדר, קנאים, מורדי־אור, קופצים בראש, מתנשאים, מתרפסים; הם עשירים מופלגים, קפיטליסטים, אימפריאליסטים, קומוניסטים, עניים מרודים, נופלים למעמסה על המדינה, אדוקים בדתם, בלאומיותם, מתבוללים, דוחקים את עצמם אל נבכי חיי עמים אחרים, וכו' וכו'.
(והיום נוסיף, וכולנו במקהלה: הכיבוש!!! או בפרוגרסיבית: 'קולוניאליזם'!!)
ראוי לציין שקטרוג נצחי זה, הנובע מצרכה של הצוררות למצוא צדוק כל שהוא
לקיומה ולמעשיה, נתקבל במקצת על דעתם של כמה משכילים יהודים מלפני שלשה־ארבעה
דורות, ורבים מנכדיהם הרוחניים עוד גורסים אותו לעינינו.
הם "מודים" באנחה: אכן חטאו "היהודים" (חוץ מהם)
לגויים: התרחקו מיגיע כפים, הרבו לספסר, התרברבו, רדפו אחר כבוד, פאר, תוארים, רצו
כלם להיות דוקטורים, וכו'. "המודים" הללו – רבים מהם, אם לא רובם,
"דוקטורים" – אינם "אנטישמיים יהודים", כמו שכנם יחזקאל
קויפמן – הם יהודים חלשי־דעת, שספגו בנעוריהם דעות הסביבה הזרה, הצוררת, דעות
שאינן אלא תואנות וצדיות, והדעות האלה שולטת במוחם עד היום.
(והיום נוסיף, חלקם מכשירים מורים לבתי הספר בישראל)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה