סביב העולם ב-80 יום: כמה הערות על המלחמה - בין מי אפסיים לאופק היסטורי

 א. איך מבינים דברים

'הכל בעיני המתבונן' נהוג לומר, ויש אנשים שמבינים מהקלישאה הזו, שכמו כל קלישאה אחרת היא אמיתית כשלעצמה לחלוטין, שאין אמת ואין מציאות כי 'הכל בעיני המתבונן'.

העניין הפוך לחלוטין: אכן 'הכל בעיני המתבונן' אבל לפעמים - יהיו שיגידו בדרך כלל או כמעט תמיד - המתבונן לא מפנה את העינים שלו למקום הנכון, או שאת מה שהוא רואה בעינים שלו הוא מפרש לא נכון בראשו.

כי גם הקלישאה הזו - 'הכל בראש' - נכונה. השאלה היא מה יש בראש.

ב. אז מה היא המלחמה הזו בכלל

אז או ש: 

המלחמה הזו היא מלחמת הישרדות של ביבי, שהוא גם היחיד שאשם בה, כי הוא סחר עם הקטארים ואף קיבל מהם מימון בחירות (וזו ככל הנראה עובדה מוצקה כפי שמלמדים מסמכים שהודלפו על ידי לא יודע מי והוצגו על ידי ממר"י, הגורם היחיד כמעט שאין ויכוח לגבי אמינותו, אבל יש לסמוך על גדי טאוב שיצליח לכבס גם את העניין הזה)

או ש:

המלחמה הזו, למרות ההתנהלות של נתניהו, היא עניין גדול בהרבה, שהיה מתרחש כך או אחרת בתיזמון כזה או אחר, כי חמאס הוא גם פרוקסי של איראן, ואיראן מפעילה עוד פרוקסים (גם באזור - החותים ולבנון - וגם רחוק מאד מכאן: בונצואלה פינת תעלת פנמה), ואיראן בברית משמעותית מאד גם עם רוסיה וגם עם סין, שמבחינתה ענייני אוקראינה ועזה הם מבוא לקידום השתלטות על טייוואן, דבר שהשכנות במרחב ההוא - אוסטרליה, קוריאה, יפן והודו - מבינות ומתכוננות אליו היטב.

הכל בעיני המתבונן והכל בראש כאמור. יחליט המתבונן על מה הוא רוצה להתבונן.

נזכיר נשכחות: ב-1938, אחרי שהיטלר סיים להשתלט על צ'כוסלובקיה, היו שאמרו במערב הזחוח 'מה לנו ולדיס ליטל שיטי קאונטרי' (הכינוי של ישראל בפי האינטלקטואליה הבריטית)? איך זה נגמר אז, כולם יודעים.

ג. בהנחה שלא נתניהו הוא הבעיה (גם אם חד משמעית הוא איננו פתרון, אלא נייר לקמוס מעולה המאפשר להבחין בין כאלו שבאמת עשו או רק אומרים שעושים 'חישוב מסלול מחדש', וזה כולל גם ביביסטים וגם ר"לביסטים)

המצב בעזה הוא כזה: מה לעשות והגם ש'ידענו' שיש מנהרות, לא ידענו את היקפן. נקודה. נכון לעכשיו אין שום דרך סבירה לחסל את כלי הנשק הזה. כי לא הטילים ולא הרקטות ולא הפצמ"רים ולא הלוחמים המאומנים של חמאס הo כלי הנשק המשמעותיים כאן, אלא המנהרות.

איך אני יודע? טוב, ברור שאני לא יודע כלום. אני אוכל נבלות, ורק משתדל להקשיב לאנשים שעושה רושם שמבינים על מה הם מדברים. ומה שאומרים אנשים כאלו הוא פשוט וחד וחלק: 

ונגיד שנהרוג את כל 40 אלף אנשי חמאס. אנחנו לא, זה בלתי אפשרי, אבל נגיד שכן. הנה ניצחנו, המלחמה מסתיימת (היא לא, כי עזה, כמו אוקראינה, היא רק חוליה אחת במלחמה העולמית המתקיימת כבר כמה שנים, כרגע בסגנון מלחמה קרה-יחסית, אבל נגיד, נגיד שהמלחמה מסתיימת).

המלחמה מסתיימת, ואז מה קורה? האזרחים בעזה חוזרים הביתה, ואחרי שבועיים מגיעים מנהיגים חדשים, נגיד תחת שם חדש, 'תנועת ההתנגדות האסלאמית-מאוחד' (חמאסם), ומה נראה לנו שהיא תעשה עם המנהרות? נכון. מה שעשו איתן עד עכשיו.

הפתרון? אחד ויחיד: הפיכת כל אזור המנהרות לאזור חף מאוכלוסיה אזרחית. איך? מינימום לדרום הרצועה, עדיף לצפון סיני. למה שהמצרים יסכימו? תורם לשלם את מחיר הפיכת פליטי-48' לאנשים נטולי עתיד מדיני. מה המצרים ירוויחו? 'העולם' ישמח לשלם הרבה מאד תמורת שיקום העזתים בצפון סיני.

ד. אז מה יהיה עם גבול הצפון?

האלוף בריק ומומחים נוספים בעלי קו מחשבה דומה, מסבירים שהיה לנו מזל שחיזבאללה החליט לא להצטרף לחגיגה. יש מומחים המסבירים כי לא מדובר במזל, אלא בהחלטה מודעת של איראן, לשמור את הקלף החזק הזה ליום פקודה. 

כך או אחרת, המלחמה בצפון על אש נמוכה, וטוב שכך בשלב הזה, כי אי אפשר לנהל את המלחמה בשתי חזיתות, בכל אופן במצב הצבירה הנוכחי של צה"ל.

ולכן יש לנצל את הזמן כדי להחזיר את צה"ל למה שאמור היה להיות אילו אנשים היו קוראים את כתבי בן-גוריון, או אילו היו קוראים את 'מסך של חול' של יגאל אלון. 

'הזקן' מצידו והצעיר שאת מורשתו ניסו כאן להשכיח ולטשטש ולעוות, אמרו בערך את אותם דברים על דמותו של צבא הגנה לישראל: רב-זרועי, בעל יכולות מגוונות (גם, לא רק, גם חיל אויר; גם, לא רק, גם טכנולוגיה; גם, לא רק, גם מודיעין; כלומר קודם כל  בעל יכולות של חיל יבשה: גם טנקים, גם יכולות אחרות).

ולא פחות חשוב, גם בן-גוריון וגם אלון, כל אחד בתורו ובדרכו, הוסיפו שני מרכיבים שאין-בלתם: 

הגנה מרחבית וחוסן לאומי המבוסס על תחושה של חברה צודקת 

(לא, חברים יקרים מפורום 'קהלת' וליצנים דומים אחרים, לא, לא מדובר לא בבולשביזם ולא בונצואלה ולא בצפון-קוריאה, מדובר, נגיד, במונחים שאולי תבינו, ב'חמשת-ממין' משודרגים ולא מסורסים על ידי פקידי האוצר).

שלוש-ארבע לעבודה. כל דקה שעוברת בלי להתקדם אל היעדים הללו, מרחיקה את הרגע בו יוכלו תושבי הצפון (ותושבי הדרום וכל אלו שבין הצפון לדרום), לומר בקול רם ובלי לגמגם שהנה סוף סוף, בערך, על תנאי, כי זה תמיד על תנאי, מתקיים בנו הפסוק 'להיות עם חופשי בארצנו'. כי זו המטרה. לשם כך התכנסנו.

 ה. החטופים ובני הערובה - הגיע הזמן לצאת מהארון ולומר את האמת הנחוצה: הפגנות נגד גורמים ישראלים מחזקת את חמאס

מה כן? להפגין מול שגרירויות כל מדינות המערב - חוץ מצ'כיה, גרמניה ואוקראינה - בתל אביב (או בירושלים). הנה למשל הכתובת של שגרירות אירלנד, והנה של שגרירות ספרד, והנה של שגרירות צרפת, והנה של קנדה. הכל בגוגל-מאפס, האתר לא נפגע משיבושי הGPS, אפשר להמשיך לבד, יש עוד הרבה שגרירויות רלבנטיות.

מי שמפגין מול הקריה נגד ממשלת ישראל הוא אידיוט שימושי של חמאס-איראן-חיזבאללה-סין-רוסיה-ונצואלה. 

הטיעון 'הם עודם בחיים' נכון לכל אחד מאיתנו. תשאלו את גלעד שליט. כן, קשה לכתוב את הדברים האלה, אבל אחרי מסע סביב העולם ב-80 יום, אין אלא להתגבר על הקושי. יש קשיים גדולים פי כמה.