הפוסטמודרניזם תרם למחשבה האנושית את הביקורת?
ממש לא. להפך. קודם כל כי חשיבה ביקורתית היא
תנאי לקיום של כל בעל חיים. בוודאי של בעל חיים מפותח כמו האדם.
הלאה.
הפוסטמודרניזם קידם את המוסר?
אז לפחות הפוסטמודרניזם מיקד את החשיבה בתופעת ההיברידיות המנוגדת לדיכוטומיות המודרניסטית?
הבל הבלים מביך עוד יותר משתי הפירכות הקודמות, כי כל מי שמחובר למציאות (הדבר האחרון שאפשר לומר על פוסטמודרניסטים), יודע שהיברידיות, "כאוס", זרימה ודברים והיפוכם מאפיינים את ההויה האנושית (והלא אנושית) הטבעית והמלאכותית. ע"ע נהיגה בכלי טיס כבדים מן האויר או 'אפילו' בקטרים או במכוניות.
אז מה נשאר?
בדיוק: כלום, שום דבר, נאדה וגארנישט. במקום להתרפס בפני המולך הפוסטמודרניסטי הגיע הזמן לקרוא לכיעור הזה בשמו: עיוות תודעתי המשמש כבסיס לתרבות של בכיינות, קורבניות, עצלנות וצדקנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה