קטע נפלא - התפרסם בעברית ב-1938, נכתב לפני זה בגרמנית, על ידי היסטוריון יהודי, יוסף קסטין (ותודה לפרוייקט בן-יהודה שמזמן לי כאלו דרישות שלום מהעבר)

עם ישראל עומד בראשיתה של תקופה היסטורית חדשה. הכרה מוצקה זו, ששום דבר אינו עלול להזיזה ממקומה, מטילה חובה לצייר עוד הפעם את תמונת חייו וגורלו של העם הזה ציור מצומצם ומרוכז. עם, הרוצה להמשיך את דרכו ההיסטורית לאחר הפסקה של מאות שנים, חייב לדעת לא רק מה שפעל ועשה עד יום אתמול, אלא חובה יתירה מוטלת עליו ללמוד גם את הטעמים, שעל פיהם פעל את פעולתו. אם אין את נפשנו להפקיר את הדרך המובילה ליום המחרת בידי המקרה העיוור או לאמונה בכחם של פּרוציסים סוציולוגיים, מן הצורך לנו לנסות לברר, איך עברה הדרך עד היום האתמול.

דבר שאינו מוטל בספק הוא, שבירור כזה אי אפשר שיהא נעשה מתוך אובייקטיביות מוחלטת. היסטוריה אובייקטיבית אין אתה מוצא אפילו בצירוף מיכני של העובדות. ולא עוד אלא שהיסטוריה אובייקטיבית לעולם בדאית היא, לפי שהכרח לה להעלים עין מכל אותה ההשפעה, שמהלך ההיסטוריה וכיוונה מושפעים על ידי מאמצי־כח נפשיים ורחשי־נפש דתיים, על ידי האיניציאטיבה המכרעת של גדולי עולם יחידים ושל יוצרי־יצירות ועל ידי מאורעות ציבוריים גדולים, ביחוד בעתות של פורעניות לאומיות. כל עם מנסה למצוא בהשתלשלות ההיסטוריה שלו טעם לקיומו ולמעשיו, להמציא רעיונות, המתגלמים אחר כך במעשים ונעשים מתוך כך עילה היסטורית חדשה בפני עצמה. הרעיון משמש אפוא גורם בהיסטוריה, ולפיכך מתעסק הספר בעיקר בחקר הרעיונות והרצאתם. 

כי לא על פי העובדות לבדן נוכל לכוון את דרכנו ליום המחרת. הפעולה־החוזרת של הצבור בעקב העובדות חשובה היא מן העובדות עצמן, ופעולה־חוזרת זו נקבעת על ידי טיבם וכחם של הרעיונות החיים בקרב הציבור. אם רעיונות כאלה היו רצויים לנו ביום אתמול, זכאים אנו לרצות בהם גם היום, ומתוך כך זכאים אנו לשאוף לכך, שההיסטוריה של מחר תהא מכוונה למתכונת הפנימית של אתמול. הצלחת הדבר הריהי ענין התלוי בכח הנפשי, ואם כן הריהי תלויה בסופם של דברים בגורל. והואיל וכך אין דברי הספר הזה יכולים להכנס אלא ללבם של אותם הבריות, שהיסטוריה אינה בשבילם אוסף של חומר בלבד, אלא גם מאורע נפשי, הרואים את העתיד כהמשכו של העבר והנוטלים זכות לעצמם ליצור היסטוריה, לשאוף לאחדות העם ולדחוק את הקץ.