י

י

יום שישי, 18 ביולי 2014

קרבנות 'מחנה השלום'

המהלך הבא של 'השמאל' הוא להדגיש את סבלותיהם של הפלסטינים בעזה (כאילו שמישהו טוען אחרת), לא 'רק' לנוכח מלחמה בסדר גודל מלא למדי, אלא בכלל, בשוטף, מצבם הכלכלי העגום וכן הלאה. את העניין הזה הם מעמידים כרקע לעצם רצונו של חמאס לחולל 'התנגדות' ('טרור' במכובסית) כנגד ישראל. ומכאן למסקנתם המתבקשת: אילו ישראל היתה דואגת לרווחתם הכלכלית של תושבי עזה, קודם כל על ידי הסרת המצור, הכל היה בא על מקומו בשלום.
מול ההסבר הזה ('נראטיב' במכובסית) הם מעמידים את 'ההתלהמות' ו'הלאומנות' ו'הכוחנות' המאפיינות להבנתם את 'הציונות מראשיתה' , שתחילתה נישול, המשכה נכבה, והמשך-המשכה כיבוש והתנחלויות ודיכוי וכן הלאה. יפה מאד. יש תיזה, אפשר לשווק אותה. יש לה התחלה אמצע וסוף, טובים ורעים, רק חסר ליהוקו של רוג'ר ווטרס בתפקיד הראשי וכן הלאה. מה חסר? העיקר...העיקר הוא להציץ למצע חמאס, להקשיב לנאומי מנהיגיו, לבחון את התנהלותן של זרועותיו למיניהן, עם כל הויכוח שיש בין הזרועות האלו והאחרות, ואחרי העבודה האלמנטרית הזו, לשאול בכנות שאלה קטנה אחת בלבד: מה יעשה חמאס אם ישראל תסיר את המצור (בהנחה שהוא בכלל קיים אבל לצורך הטיעון נגיד שכן)? תקדם את המשק והחברה הפלסטינית בעזה? תחנך את ילדי עזה 'חינוך לשלום' במסגרתו האמירה שכל בני האדם נולדו שווים ולכולם - כולל ליהודים - זכויות שוות לחיים של שלום ושגשוג? האם היא תקבל את הפלורליזם הפוליטי המאפיין את הפלסטינים כמו כל חברה אנושית אחרת? האם היא תקבל את הפלורליזם החברתי-מגדרי ותרבותי-דתי המאפיינים את הפלסטינים כמו כל חברה אנושית אחרת?
רק שקרן פתולוגי מסוגל לענות בחיוב על השאלות הללו. ולכן, עם כל הכבוד לפרשנות המופלאה של 'הערבים מסכנים ולכן חמאס יורה טילים וחופר מנהרות כדי לעשות מגא-פיגוע בניר עם', היא מעידה על יוצריה ולא על המציאות.
המציאות, כן, המציאות, בול עץ עיקש. הנוסחה הישנה והטובה של אלון את רבין מלפני 40 שנה נכונה גם היום: פלסטינים - כן! אש"ף וחמאס - לא! מי שמסרב להכיר במהותו של חמאס ומנסה לעטוף אותו במסכנות הפלסטינית (עליה אין ולא יכול להיות עוררין!), עושה כמעשה חמאס, בתחום המוסרי...
כשם שחמאס עוטף עצמו בפלסטינים האומללים שנקלעו תחת ידיו, כך הפסיבדו-שמאל הישראלי עוטף את מרכולתו הפסיבדו-מוסרית במסכנות האובייקטיבית של הפלסטינים. על פי הניתוח הזה, הפלסטינים הם קרבנות חמאס מזה, ופסיבדו-מחנה-השלום הישראלי (חנין, זועבי ולהקת המעודדות שלהם בעיתון הידוע ובאקדמיה  למיניה), מזה. אילו לא מדובר היה בחיי אדם (פלסטינים קודם כל) זה יכול היה להיות משעשע ממש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה