גאה להיות חלק מפרוייקט יהודי בן 3000 שנה

 נגיד שבמונחי המאה ה-19 המימד האידאליסטי של האדם הוא בדיוק זה: אידיאליסטי. או רוחני כפי שהם נהגו לכנות זאת. לא המצאה שלהם כמובן, הרוח, רוח האדם, אבל אני לא עוסק כרגע בסקירה היסטורית של תולדות מושג הרוח, אלא בנסיון לטעון טענה לגבי 'הפרוייקט היהודי בן ה-3000', שאני - יוצא מהארון לרגע - מוכן להודות בפה מלא שאני מזדהה עימו. להכניס בבקשה את הסכינים חזרה לנדן, חכו רגע. זה לא בהכרח ישתפר אבל עד שתקבלו הכרעה לחתוך אותי לחתיכות, יהיה נחמד אם תקשיבו כמה דקות. מבטיח (לנסות) לקצר.

אז נגיד שבמונחי המאה ה-19 נקודת המוצא היא אידיאליסטית (וכן, אני יודע ומודע לעוצמתם של מדעי הטבע במאה המופלאה והשכוחה ההיא אבל אי אפשר הכל בכל רגע), במחצית השנייה של המאה ה-20 נקודת המוצא היא מטריאליסטית. ואז, 'רוח האדם' היא פונקציה של גנטיקה, ביולוגיה, כימיה, ובמלה אחת: מוח. המוח הוא זירת ההתרחשות של המאבק שבמאה ה-19 יכנו אותו 'רוחני' בין יצר לתרבות, כלומר בין רצונות לריסונם ולתיעולם.

כך או כך, בין אם לוקחים את נקודת המוצא האידיאליסטית או המטריאליסטית, במונחים 'ספרותיים' (שהם כשלעצמם אידיאליסטים...), ניתן לסכם את נקודת המוצא במונחים של ויקטור פרנקל: האדם מחפש משמעות.

חיפוש המשמעות הוא לא תוכן אלא אופן. הנאצים חיפשו ומצאו משמעות וכמותם ועוד קודם לכן אישים כמו מהטמה גאנדי, סטאלין וחיים וייצמן. ואמה לזרוס, והנרייטה סאלד ורחל המשוררת כדי לשמור על שוויון מגדרי.

מנקודת המבט הזו, 'הפרויקט היהודי בן ה-3000' הוא אחד מהאופנים בהם בני אדם חיפשו ומצאו או חישבו למצוא משמעות. מבחינה זו אין הבדל בין הפרויקט הנוצרי הצעיר מעט יותר, או המוסלמי הצעיר עוד טיפה יותר, או הבודהיסטי שאם אני זוכר נכון ותיק כמו היהדות ובכל אופן הוא שייך למשפחה הותיקה. איפה הסוציאליזם של מארקס נמצא על לוח הזמנים הגדול הזה? יהיו שיגידו שהוא בן פחות ממאתיים שנה, אחרים יטענו שהוא המשך ישיר לפרוייקטים המונותיאיסטים בכלל ולזה היהודי בפרט. נשאיר את השאלה הזו פתוחה כי הבטחתי לקצר ולכן עלי להתמקד בפרוייקט היהודי.

ובכן, חיים של משמעות הם חיים של מוסר. מוסר הוא תוצר של שקול הכוחות בין הצרכים, היצרים, הדחפים, לבין ביטולם או תיעולם. בעברית: אוכל למשל. כמו הצנוניות והג'ירפות גם האדם זקוק למזון. בשונה מג'ירפות ותנינים, כשהאדם - ורק האדם - ניגש לאכול, הוא עושה את זה באופן טקסי (מקום, כלים, במקרים רבים ברכות ותפילות ומלים, ובכל מקרה כמעט תמיד כארוע חברתי, גם אם הוא לבד).

את הדוגמאות האחרות לביטול או תיעול הדחפים תמשיכו בעצמכם. כי עכשיו יש לומר מלה על הפער בין רצון לבין כשלון. בקיצור, תולדות המוסר האנושי הן תולדות המאמץ האנושי להתגבר על כשלונות המאמצים לחיות חיים מוסריים מלאים.

נתתי פעמיים רווח כדי לתת זמן לעכל את המשפט האחרון שהוא הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. הנה זה במלים אחרות: האדם מחפש משמעות>חיפוש המשמעות בא לידי ביטוי בחיים של מוסר>חיים של מוסר הם סך כל המאמצים לרסן ולתעל דחפים טבעיים> המאמצים האלו מצליחים באופן חלקי.

ועכשיו כשהבנו את התשתית האנושית, נגיד מלה וחצי על הפרוייקט היהודי בן ה-3000, או ליתר דיוק כיצד אני מבין אותו, גם בזכות קריאת טקסטים כמו זה של מקס וינר שפורסם בגרמנית ב-1933 וראה אור בעברית ב-1974. ובכן, הפרוייקט היהודי בן ה-3000, הוא לבצע את המאמץ הזה, את המסע הסיזיפי האינסופי, בין מאמץ לכשלון, בקנה מידה משפחתי, רב-משפחתי, עדתי, שבטי ולבסוף לאומי, ולמדוד אותו במעשים ולא רק בדיבורים.

מעשים בעברית של פעם זה 'הלכות' או 'מצוות', ולא, אין הכוונה ל'תרי"ג' שמעטים יודעים שהוא לא יותר מעוד מדרש חביב המופיע בתלמוד במסכת מכות, עניין שכבר כתבתי עליו לא פעם אבל כמו במקרה של שואה-תקומה זה לא תופס כי יש דברים שמושרשים עמוק מדי.

'הלכות' או 'מצוות' הן שוב, אופן, ולא תוכן. כי אם אדם משקיע את כל מאודו בלקבוע מה היא הכמות המדוייקת של 'כזית' ומגיע למסקנה הדרמטית שמדובר ב-37.5 גרם, או אם אנשים חכמים יושבים ימים ולילות ולילות כימים כדי להכריע כמה שעות יש להמתין בין שוקו לשניצל (או להפך), אז לי לפחות ברור שהם התרחקו מאד מהכוונה המקורית שהיא לא 'מקורית' במובן הזה שהיא היתה 'פעם' וכולנו חייבים לה כי היא היתה 'פעם', אלא 'מקורית' במובן הישיר של המלה: הכוונה המקורית, מקור הכוונה, שורש הסיבה לחפש חיים של מוסר ומשמעות. ולעניות דעתי הלא קובעת, תרגום 'לו כזית' לגרמים או מספר השעות בין שניצל לשוקו, לא עומדים בקריטריונים.

מה כן? מה שכן. סולידריות קהילתית, צדק חברתי, כבוד הדדי, הגינות, יושר, עמלנות, נכונות להכרה בשכנים מכל הסוגים, ריסון עצמי, כיבוד הזולת, שמירת הסביבה ועוד ועוד.

וכל אלו כעניין משפחתי-קהילתי-עממי-לאומי, ועל דרך ההשוואה הדברים אמורים להתבהר לפחות מבחינה היסטורית: כי מה שהיהודים דרשו מעצמם בקנה המידה הכללי שלהם (מהמשפחה ועד לעם כולו), הנוצרים הפכו לעניין של קבוצה נבחרת בלבד (נזירים שנמדדו בסגפנות כלומר בביטול ההתמודדות הדיאלקטית בין דחפים לריסונם ולתיעולם) והמוסלמים לעניין כלל-ציבורי אך על בסיס של ביטול עצמי (שזו המשמעות של המלה 'אסלאם' ולא מה שמנסים למכור לנו היום כאילו מדובר ב'דת השלום'. אסלאם הוא שלום רק אחרי שהאדם מבטל עצמו).

ואם נמשיך בהשוואה הזו בסגנון המאה ה-19: הפרוטסטנטיות שמראש ויתרה על יכולתו של האדם להשפיע על גורלו, טיפחה מוסר אינדיבידואלי קיצוני שאמנם ברכת היצרנות היתה בצידו אך שמכל בחינה אחרת היא עונש חברתי שיטתי, ואילו הבודהיזם מחנך אותנו להתייחס לכל המימד החומרי ובעצם לחיים בביטול, וגם הוא - כמו הנצרות - מעמיד בראש הפירמידה המוסרית את מוסר הנזירים המפנים את גבם לציבור.

יהדות אם כן, על דרך השלילה, היא לאהוב את החיים בלי לסגוד למרכיביהם החומריים, להכיל את כל סוגי האנשים (ארבעת המינים של סוכות למי שזה לא ברור לו), לא לנתק בין העלית הנשגבת לבין ההמון הפשוט, לחשוב על העולם הבא מבלי לבטל את העולם הזה אך לנסות ולמדוד את העולם הזה במונחי המיתוס של העולם הבא ('ימות המשיח' של תיקון עולם).

כך או כך, ניתן לומר שהיהודים בארצם לא מצליחים לעמוד בצפיות של התרבות שלהם, ומבחינות מסויימות בשבדיה ובפינלנד ובדנמרק עולים עליהם בנושאים כמו סולידריות וצדק חברתי.

אולי, ואם כן אז יופי, כי גם מבחינה זו 'הפרוייקט היהודי בן ה-3000' נשען על אמת ישנה שהנביא ישעיהו ניסח במלים 'והיה ביום ההוא דעת אלוהים כמים לים מכסים', או כל משפט דומה אחר שלו או של נביאים אחרים שכמונותיאיסטים ראויים לשמם הניחו, חשבו, אמרו וכתבו שהמוסר היהודי טוב לכל באי עולם.

באותה נשימה, וגם בלי גילויי המדע של דורנו (גם במאה ה-19 וגם במאה ה-21), הם ידעו ש'באי עולם' מאורגנים מסיבות כאלו ואחרות בשלל עצום של זהויות ותרבויות משנה, יש האומדים את המספר בימינו בכ-8000 בסך הכל.

ולא פחות חשוב, ולסיום: גם אם יהודי זמננו לא עומדים בציפיות העולות מדברים אלו, דברים אלו כוללים מראש את הטענה האנושית-היסטורית לפיה תולדות המוסר האנושי הן תולדות המאמץ האנושי להתגבר על כשלונות המאמצים לחיות חיים מוסריים מלאים.

את המאמץ הזה אני שמח לעשות ביהודית, בקרב יהודים, בהמשך למאמצים של אמותיהם ואבותיהם, אמותי ואבותי, אמי ואבי.

7Yahel Paleiov, אבשלום בן צבי ו5 נוספים

4 תגובות

לייק

תגובה

שתף