מספר
חבר הכנסת לשעבר אברהם כץ-עוז, איש מנוסה וחכם, את הדברים הבאים: "אחרי
המהומות החלטתי לבדוק ולשמוע את הערבים עצמם ולא את הפרשנים
היהודיים. נסעתי לאום אל פחם לשמוע ידידים שלי .להלן התוצאה -זה
מה שהם אמרו לי".
רגע.
עכשיו תורי. מה עשיתי אני? לקחתי את כל אחת מ-20 הנקודות שרשם כץ-עוז בביקורו באום
אל-פחם, והצעתי 'תגובה ציונית הולמת' או מה שמכונה בשפת האקדמאים, 'ביקורת'. אבל
לא כמו רוב האקדמאים בימינו בתחום הנדון – 'מדעי החברה והרוח' – שמבינים 'ביקורת'
כ"להגיד את ההפך" ואם אפשר אז בצדקנות שתבטיח את ההזמנה לכנס הבא
בפרינסטון, אצלי 'ביקורת' היא לשים דברים בהקשרם, וכמובן להניח שלא פעם עדות
אותנטית של מישהו היא לא רק סבירה אלא ממש ממש נכונה.
במלים
אחרות, ובניגוד למה שבדרך כלל מלמדים באקדמיה ב-30 השנים האחרונות, אולי יותר,
'ביקורת' אין פירושה בהכרח להפריך טיעון, אלא לא פעם להפך: לחזק אותו.
דוגמא
פשוטה: שנים רבות עמלו 'ביקורתיסטיים' לנפץ את "המיתוס" לפיו במלחמת 48'
(הם חייבים לעשות שימוש בכינוי הזה של מלחמת העצמאות אחרת לא יזמינו אותם לכנס
בברקלי) היהודים היו 'מעטים מול רבים'. לצורך כך הם ינתחו כל קרב בין ה-15 במאי
48' לינואר 49' ויוכיחו שברוב המקרים הצד היהודי נהנה מעדיפות מספרית.
אדרבא,
הם יספרו לכל מי שרוצה ולא רוצה לשמוע, שסדר הכוחות הערבי בסוף המלחמה היה נמוך
בהרבה מסדר הכוחות של צה"ל, שבשיאו הגיע ל-100 אלף חיילים. הכל נכון (לא
בדיוק, אבל נניח), אלא מה? אין בכל אלו משום הפרכת "המיתוס" שאיננו
"מיתוס" אלא אם "מיתוס" הוא מה שהיה במקורו: סיפור חזק המעודד
את הנפש ומספק משמעות.
כמו כל
סרט אפי, כמו סדרת ההוביט וכדומה, או ספרות כמו 'הטרילוגיה הקהירית', 'תמול שלשום'
וכן הלאה. האם זה משנה במקרה של עגנון אם באמת היה כלב שהסתובב ועליו צבועות
האותיות 'בלק'.
בענייני
היסטוריה כמובן שיש חשיבות קריטית לעובדות, אבל עובדות, כמו תמונות, לא מדברות בעד
עצמן. החיטוט בכל קרב לא משנה את התמונה הכללית, ומה לעשות ו"הנראטיב הציוני"
(עוד צירוף חשוב שיש לבטא בבוז אם רוצים להגיע לכנס בהארווארד) הוא בול האמת
ההיסטורית: ישוב של 650 אלף איש, תוך כדי שהוא קולט 100 אלך עולים, ניצח כמה צבאות
שנשענו על דמוגרפיה של כמה עשרות מליונים, צבאות שנבנו במיטב הציוד המערבי
(הבריטי) וכן הלאה.
אז
אחרי שהבנו את המתודה, אפשר לגשת לנושא. אז כאמור, כל נקודה היא דברים ששמע כץ-עוז
מידידיו באום אל-פחם, ואחריה 'תגובה ציונית הולמת' מצידי, כלומר התייחסות, מחשבות,
תוספות, תהיות. איך אומר מודי בר-און? 'תבלו'.
1. "אחרי
מלחמת השחרור לקחו לנו את רוב הקרקעות והפעילות החקלאית הצטמצמה מאד". שווה
לבדוק את הטענה ברמה העובדתית, אבל לגבי הפעילות הכלכלית, כך חברים היה בכל העולם,
הפעילות החקלאית הצטמצמה מאד מבחינת מספר האנשים שעבדו בחקלאות וכך גם אופי החקלאות
וטוב שכך. ארה"ב בראשיתה היתה אומה של חקלאים (95% מ-4 מליון תושבים) שהאכילו
את עצמם. היום 2% מ-335 מליון האמריקנים מאכילים חצי עולם. קוראים לזה מודרניזציה,
ועוד נשוב לכך.
2.
"נוצרו הרבה מאד בעיות כלכליות". בהמשך להערה על נק' 1: אדרבא. מזל
שאום אל-פחם הפסיקה להשען על חקלאות מסורתית, כי אז הבעיות הכלכליות היו גדולות פי
כמה.
3. "כתוצאה
מההסתכלות על היהודים והישגיהם, ירד מאד מספר הלידות אצל
הערבים, והשאיפה ללימודים גדלה מאד". בול. קוראים לזה מודרניזציה.
4. "חלק גדול
של הציבור אומר ומתכוון שהוא רוצה להיות ישראלים
בני דת איסלם (כמו היהודים בארה"ב)". אומר, מתכוון
ומצביע לאימן עודה. במקרה הטוב.
5.
"המפלגות הציוניות לא נתנו ייצוג מספיק ומבטא את
צורכי המוסלמים". יש מצב. אבל כנראה בגלל שהן 'מפלגות ציוניות' והציונות
באה לפתור את הבעיה היהודית תוך כדי שמירה על זכויות האזרח של הלא-יהודים (כך חשב
הרצל וכך כתב בלפור וכך כתוב ב-181), וכל עוד המוסלמים בחלקם המשמעותי מספיק
(גדול? חצי? מי יודע. כי גם כאן לא הגודל קובע אלא המשקל) לא מוכנים לקבל את
המטרות הציוניות, הגיוני שהמפלגות הציוניות לא יתנו מספיק ייצוג לצרכי המוסלמים.
איך מתקנים? מקבלים את האמנה החברתית היסודית של המדינה הזו. עוד חזון למועד אם
לשפוט על פי מסמכי החזון. זוכרים?
6. "בשוק
העבודה הישראלי שואלים 'מה שימך? מאיפה אתה? והאם היית בצבא?' ולא נותנים עבודה
לצעירים אפילו אם הם בעלי השכלה אקדמית. אצל הצעירים זו הבעיה העיקרית".
זו בהחלט בעיה. הפתרון החלקי אבל פתרון בכל זאת הגם שחלקי: יזמויות הייטק במגזר
הערבי. יש כבר יותר מניצנים משמעותיים בכיוון. בעיה נוספת: הרמה האקדמית האמיתית
של בוגרי המגזר באקדמיה. סוד כמוס שאף אחד כמעט לא מדבר עליו, למרות שכולם מדברים
עליו.
7. "אין קשר בין העירוניים,
לכפריים ולבדואים, כל קבוצה עם הבעיות שלה". כן, זה בוודאי נכון ומשקף את
התרבות המסורתית. מודרניזציה לא עולה בקנה אחד עם סקטוריאליות מהותנית.
8. "המוסלמים
לא יכולים לקבל את זה שלמשטרה שבאה אליהם יש
מפקד הומו כשר משטרה - זה מטריף את דעתם". חשבתי על אמוג'י בתור
התייחסות אבל לא הצלחתי למצוא כזה.
9. "הפלג הצפוני
של התנועה האיסלמית, פעיל ואף קוצר רווחים. בסופו של דבר הוא חלק
מהאחים המוסלמים וגם חלק מהחמאס, והיהודים בטיפשותם לא מבינים ולא
מגבילים את פעילותם של שני הפלגים צפוני ודרומי שהם
מיעוט אבל צעקני". אכן כן. רק שנדמה לי שבאום אל-פחם במשך שנים
רבות שלטה התנועה האסלאמית לא כפי שחמאס כבש את הרצועה – בכוח – אלא דרך הקלפי.
10. "המשטרה
יודעת בדיוק אצל מי ואיפה נמצא כל נשק אבל אין
לה ענין לאסוף אותו כי היא מעדיפה שערבים יהרגו אחד את השני".
וכולנו יודעים בדיוק איזו כותרת תתנוסס בראש העיתון לאנשים חושבים וברחבי המגזר
ביום שהמשטרה תחליט למצוא את הנשק שלצורך הטיעון נניח שהיא אכן יודעת "בדיוק
אצל מי ואיפה".
11. "המשטרה
לא עוצרת משתפי פעולה שידועים לכל". יש לתהות כמה תלונות הוגשו
למשטרה נגד משתפי פעולה כאלו ואחרים. אגב, נדמה לי שהצירוף הזה – 'משתפי פעולה' –
שמור בכלל לעניינים הפוכים.
12. "יש חשד שיש הסכמים
בין המשטרה לבין ארגוני הפשע המוסלמים". בהחלט סביר. עכשיו הבה
נברר למה: אולי כי מה שכתוב בהערה לנק' 11 נכון (לא מגישים תלונות)? בנוסף: המשטרה
סובלת מחולשה מהותית – כל שוטר חייב להזדהות, קל מאד למצוא איפה הוא גר ולהפעיל
עליו 'פרוטקשן' ("אנחנו יודעים איפה אשתך עובדת ואיפה הילד שלך לומד").
מה עושים? התגייסות המונית של ערבים למשטרת ישראל+שיתוף פעולה מבצעי ומודיעיני של
המשטרה עם גורמי אכיפה אנונימיים במהותם (חיילי צה"ל).
13. "הצלחתו של
מנצור עבאס נובעת מהיחלשותו של הפלג הצפוני". חדשות טובות? רעות?
מה בדיוק ההבדל בין עבאס לפלג הצפוני מבחינת האתוס שהוא מציג לערביי ישראל?
14.
"מנהל מקרקעי בישראל מתנכל לכל הערבים ומנסה בכל הכוח לגזול עוד אדמות".
ברוכים הבאים לרמ"י, הגוף הפועל באופן שיטתי נגד כל אזרחי מדינת ישראל.
15. "המנהל
לא נותן אישורי בניה, והורסים כל בניה לא חוקית. הצפיפות גוברת מאד".
"בנייה לא חוקית". לייק. צפיפות?? נכון. חשבתם לבנות לגובה? עניין תרבותי??
על קהיר וכפר מנדא שמעתם?
16. "הבנקים מגבילים
את הערבים במתן הלוואות יותר מאשר את היהודים". ברוכים הבאים לממלכת ההון-הפיננסי.
כל עוד 'כוחות השוק' פועלים בתחום הרגיש ביותר בכלכלה המודרנית – השליטה על האשראי
– שיקול הדעת של 'כוחות השוק' יפעל בצורה מכאנית: הלוואה תנתן ביחס לצפיות לגבי כושר
החזר. כל מי שעובד מול גורמים במגזר הערבי יודע שאמינות היא לא תמיד התכונה
המובילה.
17. "לדעתם
יוסי כהן והמוסד שלו, יודעים הכל, אבל לא רוצה לפתור שום
בעיה, הערבים ממליצים להביא את יוסי כהן לוועדת חקירה ממלכתית".
מעניין. אשמח ללמוד עוד. לא ברור לי במה מדובר, אבל אם מישהו יודע משהו, שיגיד.
איף יו סי סמסינג, סיי סמסינג.
18. "הערבים רוצים להיכנס
לעבודה בממסדים ובפקידות מכל הסוגים בישראל, להייטק, לצבא ולשרות חובה". ובתחומים מסויימים –
מערכת הבריאות – זה עובד לא רע. בתחומים אחרים יש בעיות תרבותיות, ובאחרים בעיות
עקרוניות מצד ערבים שלא רוצים למשל לשרת את 'הכיבוש' במוסדות כמו פרקליטות, משטרת
ישראל וכדומה.
19. "הם
לא מחפשים דו קיום, הם מחפשים שילוב ושיתוף מלא". אמן ואמן כן יהי רצון.
20.
"אנחנו אזרחים ישראלים עם תעודת זהות כמו כולם, נכון שיש לנו
משפחות בגדה ובירדן, אבל אנחנו דואגים לעצמנו, שהם ידאגו לעצמם".
לא אמין אבל שיהיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה