כי המצב הוא כזה, שכאשר מדינאים ערבים מכריזים בגלוי על רצונם להשמיד את מדינת־ישראל ועל התכוננותם לסיבוב שני, המדינאים העולמיים אומרים: על תתיחסו לזה ברצינות. וכאשר אנו מכריזים על רצוננו בשלום ועל נכונותינו לשבת ולדבר על שלום בלי קונצים ובלי תנאים - וזאת אנו מכריזים ומכריזים - אותם מדינאים אומרים לנו: מה שאתם אומרים זה לא רציני, אתם צריכים קודם כל להוכיח זאת [...] אנו נמשיך בדאגה מוגברת לבטחון חיינו. אנו לא הסכמנו להנחה שלרבולוציונרים יהורים ולא־יהודים "שדם יהודי הוא משחה מצוינת על גלגלי המהפכה הסוציאלית" [...] אנו לא נסכים להנחה שניה, שדם יהודי הוא משחה רצוייה על גלגלי הברית האנטי־קומוניסטית במזרח־התיכון. כאשר אומרים לנו: לא שלום, לא מלחמה, לא הסדר, לא גמול לרוצחים, משמעותה של אמירה זו היא אחת ויחידה: דם יהודי הפקר. ודם יהודי לא יהיה הפקר במדינת ישראל (פנחס לבון, דבר, 14 במאי 1954)
גורל העליה היהודית וגודלה אינו תלוי בדעת שליטי־ערב וברצון מפיסיהם ויהיו המפייסים מי שיהיו. אולם אין לזלזל בנזק החמור הכרוך בתפיסה הנלוזה [...] המשקפת את הנטיה המדינית, שעל פיה עומדת לפעול מחלקת החוץ האמריקנית במזרח התיכון. מתן נשק לממשלות העלולות להשתמש בו אך ורק נגד ישראל מהווה איום לא פחות־ערך לבטחון ישראל ולסיכויי השלום בינה לבין מדינות ערב [...] ואם כי אין כל יסוד לבהלה — אין גם מקום לשאננות. הועמדנו ביחסינו עם ידידינו בפני מערכה חמורה ומסובכת שלא תסתיים במהרה ובקלות. נעמוד במערכה זו אם נזכור האמת השלטת בכל מאבקינו ההיסטוריים - מערכות חוץ של עם־ישראל, כעם קטן ויחיד במינו בעולם, מוכרעות בחזיתו הפנימית. והחזית הפנימית בימינו פירושה: הגברת בטחון, עליה, התיישבות, וליכוד פנימי למען שלושה אלה. (דוד בן-גוריון, דבר, 14 במאי 1954)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה