בפרק ארוך, מושקע וחשוב - אחד מניה רבים וכהרגלו זה שנים - הסביר אורי הייטנר מדוע התנחלויות הן חוקיות כל עוד אינן יושבות על קרקע פרטית, ועל הדרך חידד את ההבדל בין גישת מדינת ישראל ובעיקר על מערכת המשפט שלה,, לבין מדינת 'שוקנלנד' כהגדרתו הקולעת, אותה מדינה קטנה קולנית ואנטישמית הנהנית מהישגיה של המדינה המשוקצת בעיניה של מדינת שוקנלנד בתחומי התשתית, הבטחון והביוב.
אבל במסגרת הדיון החשוב הזה שקישור אליו מופיע כאן בהמשך, מצטט הייטנר באריכות דברים שכתב לא אחר מאשר אהרון ברק, דברים האמורים לחזק את שיטתו של הייטנר ואת שיטתה של מדינת ישראל, בכלל ובין השאר נגד חרצובות לשון הרשע של בית המשפט העליון של מדינת שוקנלנד.
וכה כתב אהרון ברק: "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם. אך רק מדינת ישראל אינה רק מדינה דמוקרטית אלא היא גם מדינה יהודית. מדינה יהודית היא מדינתו של העם היהודי; היא מדינה שלכל יהודי הזכות לעלות אליה ושקיבוץ הגלויות הוא מערכיה הבסיסיים".
דעתי הצנועה היא הפוכה בתכלית. דעתי היא שדברי ברק בנושא מהותה של מדינת ישראל, לפיהם ייחודה המיוחד הופך אותה למקרה מיוחד, מזיקים לעניינה ופוגעים בעמדות ציוניות כפי שמציגן הייטנר.
וגם ברור לי שדעתי, היא לא קובעת ולא משכנעת למרבה הצער, הגם שהיא נשענת על וממשיכה לא 'רק' את ההיסטוריה העולמית כפי שהיא (פרט קטן בימינו, מה זה חשוב מה קורה במציאות), אלא גם למשל את כל מה שכתוב ב500 עמודי הספר 'ישראל ומשפחת העמים' שראה אור כבר לפני 20 שנה כמעט.
לא מסייעת להתקבלות דעתי גם העובדה שעל הספר הזה חתום, לצידו של היסטוריון חכם מאד (אלכסנדר יעקובסון) גם מי שהיה שר משפטים ולא סתם אלא ממש 'סססמולני' מדופלם וגאה, אמנון רובינשטיין.
ולמרות כל זה אציג את דעתי הצנועה והלא משכנעת למרבה הצער: דבריו של ברק, הגם שהם נשמעים אנטיתיזה לשוקנלנדיזמוס, הם למעשה המשך ישיר שלהם, הגם שבאופן מעוות, מה שממילא עולה בקנה אחד עם השוקנלנדיזמוס.
הצגת ישראל כמקרה יחיד ומיוחד של מדינת לאום דמוקרטית השונה מכל מדינת לאום דמוקרטית אחרת (יוון גרמניה פולין אירלנד דנמרק פינלנד רשימה חלקית מאד מאד) היא בדיוק מה שזקוקים לו השוקניסטים ומעריציהם המתרבים באקדמיה בארץ הקודש ובעיקר מערבה מכאן.
הייחוד הזה הרי מוצדק רק אם המדינה הזו, ישראל, היא 'חברת מופת' כפי שהייטנר ידידי מזכיר מדי פעם מה עלינו להיות (משימה בלתי אפשרית מהסיבה הפשוטה שחברה אנושית מורכבת מאנשים ואנשים אינם מלאכים ועל פי המיתולוגיה היהודית אפילו מלאכים אינם מושלמים קל וחומר בני אדם אפילו כשהם יהודים).
והואיל וישראל איננה חברת מופת - הנה לא עלינו חיילי צהל גרמו להרג מיותר של פלסטיני בן 80, סוף העולם שמאלה כמובן, לא פחות, ועד שסיימתי לכתוב את המלים 'פלסטיני בן 80' רצחה ממשלת טורקיה עוד 100 כורדים אבל הם כורדים אז מה זה חשוב - ממילא אין לה זכות קיום. מש"ל שוקניסטי.
אכן כן, ישראל ייחודית כפי שפינלנד ייחודית וכפי שיפן. היא ייחודית כמו שהנכד של השכן שלי מיוחד בעיניו יותר מהנכד של השכן שלו. אבל אהבת סב לנכד איננה ייחודית אלא נצחית ואוניברסלית, כפי שיצירת מוזיקה היא נצחית ואוניברסלית ובשום אופן איננה ייחודית הגם שהמוזיקה של פיל קולינס ייחודית ביחס לייחודיותה של היצירה של בטהובן ושל יוני רכטר ומתי כספי והבן שלי.
או במלים של אהרון ברק: "ערכיה של מדינת ישראל\גרמניה\יוון\אירלנד\ארמניה\סרביה\פינלנד כמדינה יהודית\גרמנית\יוונית\אירית\ארמנית\סרבית\פינית מייחדים אותה משאר המדינות הדמוקרטיות. יש הרבה מדינות דמוקרטיות בעולם. אך רק מדינת ישראל\גרמניה\יוון\אירלנד\ארמניה\סרביה\פינלנד אינה רק מדינה דמוקרטית אלא היא גם מדינה יהודית\גרמנית\יוונית\אירית\ארמנית\סרבית\פינית. מדינה יהודית\גרמנית\יוונית\אירית\ארמנית\סרבית\פינית היא מדינתו של העם היהודי\גרמני\יווני\אירי\ארמני\סרבי\פיני; היא מדינה שלכל יהודי\גרמני\יווני\אירי\ארמני\סרבי\פיני הזכות לעלות אליה ושקיבוץ הגלויות הוא מערכיה הבסיסיים".
לא כי הוא 'חברת מופת' העם הזה, אלא כי הוא, העם הזה, פשוט הוא. כפי שהבת שלי היא הבת שלי לא כי היא בת למופת (והיא כמובן בת למופת) אלא
כי היא הבת שלי.
https://heitner.wordpress.com/2022/02/01/%d7%a6%d7%a8%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%aa-2-2-22/
סליחה משהו החמצתי פה, לכל מדינה גרמנית\יוונית\אירית\ארמנית\סרבית\פינית רשאי כל אחד להגר לקבל אזרות ולהפוך להיות \גרמני\יווני\אירי\ארמני\סרבי\פיני היחוד שלנו הוא שאנחנו מבקשים שרק יהודים יהפכו אזרחים, למרות שלא מונעים מאחרים לקבל אזרחות ולמעשה מקלים בזאת יותר מאשר מדינות סיני\יפן\שויצריה ועוד. עדיין האינטרס שלנו שהמדינה תהיה יהודית ואין כדבר הזה בשום מקום פרט לקיריית הותיקן (טוב גם הסינים מאפשרים אזרחות רק לבן גזע סיני)
השבמחקא. מציע לך לבדוק באיזה 'קלות' יכול אדם להפוך לאזרח של כל אחת מהמדינות האלה. אבל בעצמך כתבת על כך בהמשך. ב. האינטרס שלנו או של רובנו זה להבטיח את המשך קיומה של המדינה, אבל אם לא יהיו אנשים (יהודים) שיעשו את זה לא יעזור שום חוק. בכל אופן בעניין הזה אני יותר מאופטימי. ובתגובה הבאה אדביק תגובה שלי למישהו אחר שתהה כמוך בנדון. תודה רבה
מחקא. אפשר להצטרף לגוף האזרחי הישראלי דרך חוק ההתאזרחות. המניע להתאזרחות יכול להיות משכורת במכבי תל אביב כדורסל או משהו דומה, והמניע יכול להיות חתונה עם בת-משק, ואפשר לדמיין עוד כמה מקרים כאלו שגם אם מדובר באלפים, ואני כמובן מגזים כדי ללכת על בטוח, הם בשולי הנושא ולא במרכזו. אבל גם במקרים הנדירים האלה, וראה למשל מקרה דני אבדיה, המתאזרח, אם נשאר בארץ שנים רבות, הוא עובר גיור-סוציולוגי (מהסוג שברגע זה ממש עוברים כל אחיותינו ואחינו שבזכות מחירו הנמוך של המילקי עברו לברלין). ב. העובדה שנכון לעכשיו הגיור במדינת ישראל הוא מונופול חרדי או חרדי-למעשה (גם כשהוא בידיים של אורתודוכסים ציוניים), מילא היא חרפה ועלבון לציונות שיסודה כידוע חילוניות ומהותה לאומיות כמו זו של אירלנד, דנמרק ויפן (אבל כמותן, גם החילוניות הלאומית היהודית בגרסתה הציונית המרכזית, מדב"ג ועד ז'בוטינסקי וממאיר יערי ועד ארתור רופין, מייחסת חשיבות עצומה למסורת ולעבר ולתרבות תוך הכרה בעובדה שעד לפני 200 שנה מדובר היה בתרבות תיאולוגית). מילא. ולמה מילא? כי את החרפה הזו אפשר לשנות באמצעות חקיקה התלויה כמובן בהסדר או במהלך פוליטי כזה או אחר. או קיצורו של סעיף ב: הכל הפיך. ג. אפשר להצטרף לעם היהודי דרך גיור רפורמי וקונסרבטיבי בכל מדינה בעולם, ובג"צ הרי כבר הכריע שגיור כזה מאפשר ליהודי שעבר גיור כזה לעשות שימוש בחוק השבות. על מה שקורה איתו מרגע כניסתו לארץ כתבתי בסעיף הקודם. ד. הדרך הנכונה ביותר והיא מתרחשת כל הזמן היא דרך הגיור הסוציולוגי. שהרי גם יהודים כשרים לחלוטין מבחינה הלכתית, עד שאינם עוברים גיור סוציולוגי, אינם מרגישים בבית בתרבות היהודית שנוצרה בישראל (יש הסבורים שלכנותה 'ישראלית' משנה משהו את העובדה שהיא ביסודה יהודית כי יהודים יצרו אותה וגם העובדה שהתרבות הזו הושפעה מתרבות ערבית כמו גם מתרבויות של עדות למיניהן, לא משנה את הטענה הזו). וכל מה שכתבתי כאן מתרחש בצורה כזו או אחרת בכל יחידה לאומית ריבונית אחרת, אפילו, כלומר 'אפילו' במדינות שסיפרו לנו עליהן שהן 'יוצאות מהכלל' בעניין הלאומיות כי הן 'מדינות של חוקה ושל מהגרים', כמו ארה"ב וקנדה ואוסטרליה. בשלושת המקרים האלו, בדיוק כמו בהולנד פינלנד יפן וישראל, התהליך הלאומי הכולל גיור סוציולוגי מתרחש כל הזמן
השבמחק