א. יצר החיים כמנוף לטעות הגדולה
מה היא 'הטעות הגדולה'? ההנחה שיש סימטריה בסכסוכים אלימים. ושאם יש סימטריה, אז 1400 ישראלים רצוחים, הם הרבה פחות מ-7104 (או המספר התורן שסיפקו רשויות 'הבריאות בעזה'), ולכן הגיוני: 1. לדרוש הפסקת אש. 2. לגנות את ישראל.
על מה נשענת הטעות הגדולה הזו? על ההנחה שכווווולם רוצים את אותו הדבר - לחיות, להוליד, לחנך, לחבק, לאהוב, להזדקן, הילדים (בני ה70) יקברו את ההורים (בני ה95), ויחכו לתורם, מוקפים בנכדים.
ובכן, חדשות ישנות: האדם הוא היצור היחיד שמוכן להתאבד, כלומר לוותר על כל מה תואר לעיל. להתאבדות האנושית שלל סיבות. אבל דבר אחד חד משמעי עולה ממנה: יצר החיים המאפיין כל חתול, צנונית, נרקיס ופיל, איננו מובן מאליו אצל בני האדם.
העובדה שרוב בני האדם מתנהגים מבחינת יצר הקיום כמו חתולים וצנוניות היא עובדה סטטיסטית. ועובדות סטטיסטיות הן נטולות משמעות כשלעצמן.
ב. תפיסות עולם שונאות-חיים
למשל המונגולים. היו לפניהם עוד תרבויות כאלו. לא רלבנטי כרגע, כי הדיון הוא בעניינינו-אנו, אחרי המבול של ה-7.10.
ובכן, המדובר בכל מה שמכונה על ידי המומחים במלים 'ג'יהאדיסטים' או 'איסלאמיסטים', ומוכר אירגונית במושגים 'אחים מוסלמים', חמאס, חיזבאללה, דעא"ש, חות'ים וכן הלאה. רשימה ארוכה מאד, כידוע.
המשותף הוא כאמור בוז לחיים במובן שתואר לעיל. נקודה.
אדם הסבור שרעיונות הן 'בסך הכל רעיונות' ושלכן יש 'לכבד כל רעיון' ומכאן למסקנתו שחופש הביטוי קודם לכל וממנו נגזרת מסקנה של סובלנות-סימטרית שאין להרהר אחריה, במקרה הטוב הוא שוטה, במקרה הרע נוכל.
כך או אחרת, דבר אחד ברור: בניגוד גמור לדימויו העצמי כאילו הוא, בסובלנותו המוחלטת לכל רעיון, מכבד בני אדם, בפועל הוא בז להם, בוודאי לא נותן להם כבוד.
המשמעות המעשית היא שהואיל והוא לא באמת יכול להתקיים בסביבה של אלו שתרבות השנאה היא רעיון מעשי מאד עבורם, הרי שלמעשה הוא מתיר את דמם של אלו העלולים להיות הקרבן של תומכי רעיונות תרבות השנאה.
ג. אז איפה נמצאות 'תשתיות הטרור'?
עולה מכך שתשתית הטרור היסודית ביותר, היא כל זירה שמקדמת את הרעיונות הללו, בין אם מדובר בבית הפרטי, בבית הספר, באמצעי תקשורת, ברשתות חברתיות, במוסדות האקדמיה ובמוסדות דת.
ומכאן, שצעד מתבקש הכרחי הוא לפעול בנחישות כנגד כל גורם המקדם את תפיסות העולם שונאות-החיים.
ד. מה הן פעולות נחושות?
במצבי-קיצון, כמו אחרי המבול של ה-7.10 בישראל, או אחרי 9-11 בארה"ב, ולהודו יש את התאריכים שלה, מדובר במבצעים צבאיים של הרס והרג.
כל עוד ישראלים מתנצלים מראש על "פגיעה בבית חולים" (בין אם הוא נפגע בין אם לאו, בין אם ישבה בו סוללת טילים בין אם לאו), ברור שהראשונים להבין את יסודות המציאות, פשוט לא מבינים אותה.
ויסודות המציאות היא שארגונים המבוססים על תשתית-רעיונית של שנאה, הרג ורצח, הם, והם בלבד, הביאו מלחמה, שהיא מבחינתם הצעד המוסרי הנכון, ולכן הם, והם בלבד, אחראים על כל שלביה, זוועותיה ותוצאותיה.
אדרבא: לשוטי הנבואה במערב יש לענות במושגיהם של האחים המוסלמים: הואיל וערך עליון הוא לא חלילה להקריא לנכד סיפור, אלא למות כשאהיד, הרי שחמאס אמור לשלוח לישראל זר פרחים כאות הוקרה על כל שאהיד שהיא מעלה לשמים.
אבל רוב הזמן - כנגזר ישירות מהשקפת עולם אוהבת-חיים - אין מצבי קיצון, כי המצב הרצוי הוא שגשוג, פיתוח, שגרה, בניין, אהבה, הנאות החיים.
ומה אז, במצבי שגרה, עונה על ההגדרה 'פעולות נחושות נגד תשתיות הטרור'? פעולות במישור התודעה, פעולות משני סוגים עיקריים.
סוג אחד הוא השבתה, פירוק, הרחקה והשתקה (באמצעות מערכת החוק) של כל גורם ושותף המצדיקים בשם 'חופש הביטוי', קל וחומר ניגודו, החופש האקדמי, את קידומה של תשתית-טירור תודעתית שכל כולה שנאת-חיים (בכלל ושל יהודים בפרט).
'כל גורם ושותף', כולל אנשי רוח, כלומר "רוח", ממוצא כלשהוא (כולל ממוצא יהודי, כולל אם הם עושים זאת בשם פרשנות שלהם על היהדות).
דבר אחד חייב להיות ברור מיידית: בבחירות הבאות לאף מפלגה ערבית הקיימת היום אין לאפשר השתתפות, על בסיס חוק יסוד הכנסת.
מדוע? כי הן שוללות, כולן, ללא יוצאת מהכלל, את יסודותיה החוקתיים של מדינת ישראל.
סוג שני הוא חינוך, או מה שמכנים 'הסברה', אבל לא במובן הרווח במקומותינו כבר 75 שנה (המסתכם בוריאציות מגוונות של עקרון העל: 'סליחה שאנחנו נושמים').
חינוך-הסברתי כזה הוא קודם כל היסטוריה. ואחר כך עוד היסטוריה, וכשנגמר החומר ההיסטורי, עוד היסטוריה.
כי מי שלא יודע מאין הוא בא, לא יודע היכן הוא נמצא, ובוודאי שאין לו מושג לאן ללכת.
כן, אלון ניסח זאת טוב בהרבה: 'עם שאיננו מכיר את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. גם חז"ל ידעו לנסח היטב את הדברים. הם ברורים.
ה. מה צפוי בשלב הנוכחי (שלב העימות הצבאי)? (ולחובבי האמונות הטפלות אוסיף בשביל הנימוס את המילים שלימדה אותי סבתא 'שלא נדע' ואת הגרסא העממית שלה: טפו טפו חמסה חמסה)
רק על סמך ההיסטוריה, רחוקה (1929 למשל) וקרובה (7.10 למשל), אפשר להניח את התרחישים הבאים, מוגשים על פי סדר גיאוגרפי, מצפון לדרום:
1. חסימות כבישים, ירי בודד, ירי מרכב נוסע, התפרצויות לישובים למטרות רצח ושוד, בכל הגליל (במקביל להמשך העברת מודיעין לחיזבאללה, דרך רשתות חברתיות).
2. חסימת כביש עירון, בעיקר באזור אום-אל פחם, נסיונות של רוכבי טרקטורונים שעד ה-7.10 "סתם" הרסו את הנוף וטינפו אותו (תעדנה פחיות XL בכל פינה מוצלת ומיוערת) לבצע פשיטות על ישובים יהודיים, מחדרה ועד עפולה, עם עדיפות לישובים מבודדים כמו מי-עמי, למטרות חיקוי דעא"ש.
3. אלימות כביש ורחוב מוגברת בישובים מעורבים כמו עכו, חיפה ונצרת.
4. פעולות דומות לאורך כביש 6 ובאזור המרכז, כולל בישובים כמו פתח-תקווה ותל-אביב.
5. חסימת צירים ופריצות לבסיסים של צה"ל בנגב, בראש ובראשונה לבסיס נבטים, המוקף כידוע באוכלוסייה עוינת המצוידת היטב ברכב ובנשק. מוטת הכנפיים של 'הפזורה' מגיעה בקלות עד מצפה רמון, בה"ד-1 ומתקנים צבאיים רגישים אחרים באזור. את אילת ישאירו לוחמי דעא"ש בפזורה לחות'ים או לאחיהם היושבים בסיני באין מפריע.
ו. מה צפוי אחרי שלב העימות הצבאי?
'בגדול' כפי שאומרים, יש לפנינו שתי אפשרויות (כל זה בהנחה שבכלל יהיה שלב שיבוא אחרי שלב העימות הצבאי): להמשיך להרוס או להתחיל-להמשיך לבנות.
אודי יקר, תודה רבה על פוסט זה וכל שאר הפוסטים שהעלית מאז השבת השחורה. משבי רוח במפרשי התודעה הציונית, חומרים למחשבה ולנשמה. שמור על עצמך, על משפחתך ועל חיפה.
השבמחקאוי מתי. סליחה. כבר ארבעה ימים!! סליחה. איזה כיף לשמוע ממך. תודה גדולה מאד.
מחקאודי עוד מלימודי התואר הראשון עונג צרוף לקרוא את מילותייך וזכות גדולה הייתה לי ללמוד ממך! יישר כוח על מילים ציוניות ולא מתפשרות
השבמחקתודה יובל. כבוד גדול. בשורות טובות!!
מחק