מאמר אורח - הגיע הזמן להשליך לאשפה את הליברליזם האירופי הריק ולאמץ במקומו את הליברליזם העברי המבוסס על תפיסת הנביאים

  

יחד עם הגדר קרסה בעזה הנחת היסוד של הדמוקרטיה הליברלית האירופית שהאדם הוא טוב

דר' חנן שי

 

תמצית:

קבוץ בארי נכבש משום שערכי המדינה - ערכיו של בארי – ברל כצנלסון, הוחלפו בערכים ליברלים אירופים שהפשיטו אותה מחוסנה הצבאי ורסקו את לכידותה החברתית. שאלתו של בארי בעקבות מאורעות 36 "היודע עַם מן העמים נגע כנגענו, צרעת כצרעתנו?" תקפה היום, כאז. בהמשך לשחרורו של קבוץ בארי חובה לשחרר גם את ישראל מכיבושה התרבותי. 

בניגוד למהפכה הליברלית המדעית שהחליפה את החשיבה הסובייקטיבית הימי ביניימית בחשיבה רציונלית אנליטית, בהומניזם, המהפכה הליברלית האירופית השאירה בעינה את החשיבה הסובייקטיבית, שכופרת בקיומה של אמת אובייקטיבית.

במקום הנצרות שתלתה את שעבוד האדם וסבלו ב'חטא הקדמון', המהפכה הליברלית ההומניסטית האירופית העלתה טענה סובייקטיבית אחרת לפיה האדם הוא טוב והסיבה לשעבודו היא גזילה היסטורית שיטתית של זכויות 'הפרא האצילי'; זהו האדם המלקט שחי בניתוק חברתי ולכן לא נדרשה הגבלה של דחפיו וסיפוקיו ו'זכויות הפרט' שלו היו בלתי מוגבלות.  

ההכרזה על מות האלוהים, שהייתה הכרזה על מות המוסר הנוצרי המדכא, השאירה את האירופי הנאור ללא מוסר חליפי ולכן, החופש הליברלי, שבלי עול מוסרי הוא ליברטריאני, היה למעשה החלפה של השעבוד למוסר הנוצרי, בשעבוד חדש ישן – לדחפיו וסיפוקיו חסרי הגבולות של האדם, כבמצב הטבע הטרום תרבותי.

נוכח זאת, היה צפוי שהאדם יאבד גם את חרותו הפוליטית. כניסתה של גרמניה הליברלית לעול העריצות הנאצית בתהליך דמוקרטי, היא תוצאת  תורפתה הגדולה של הדמוקרטיה הליברלית האירופית היותה חסרת מוסר ליברלי סדור אינהרנטי לשיפוט ערכי של ההתנהלות הדמוקרטית.   

ההכרזה באו"ם ב-1947 על זכויות האדם, בלי לכלול בה את חובותיו המוסריות שבגלל ביטולן חברה דמוקרטית ליברלית מערבית התגייסה כאיש אחד ליישם את תורת הגזע הנאצית, הייתה הוכחה לכך שאירופה והמערב לא השכילו לרדת לשורש גורמי זוועות המאה העשרים: חשיבה ליברלית סובייקטיבית בלתי מבוקרת ערכית לאור מוסר אנליטי סדור, שגייסה את הישגי חשיבתו הרציונלית האנליטית האובייקטיבית של המדע, למימוש רעיונותיה הסובייקטיביים האוטופיים הזוועתיים. 

מאחר והלקח המכונן מכישלונה של מהפכת הנאורות לא הופק, עוד לפני התקררותה של גופת הקומוניזם, העלתה החשיבה הליברלית האירופית - בגרסתה הסובייקטיבית המתקדמת - את ההנחה לפיה שום זהות בעולם איננה מהותנית. על יסוד ההנחה הזו נוצרו תוך שני עשורים שלוש קטסטרופות:

הראשונה, הגלובליזם, שכדי לספק צרכנות ורכושנות חסרי גבולות, פתח במיצוי חסר גבולות של משאבי הטבע, מה שפגע באיזונו של כדור הארץ וגרם למשבר האקלים שמכה באדם בכל העולם; השנייה, הרב תרבותיות, שערבוביית העמים שהיא מעודדת פגעה באיזון החברתי בדמוקרטיות הליברליות והעניקה לגורמי שוליים קיצוניים כוח שמטלטל את הדמוקרטיות ומאיים על קיומן; השלישית, האביב הערבי – מסע צלב ליברלי יהיר וגזעני שריסק את החברה המזרח תיכונית ומטלטל עקב כך גם את האירופית. קורבנותיו האחרונים הם עשרים אלף (!) אזרחי לוב שטבעו במימי סכר שנפרץ משום שלא תוחזק, בגלל שמאז הפלתו של קאדפי, אין במדינה ממשלה מתפקדת. 

קורבנותיו החדשים של הליברליזם האירופי הם הנטבחים היהודים בזוועות תשפ"ד; אלו הם קורבנות הפיכתה - בדרך אנטי דמוקרטית של ישראל, שנוסדה כדמוקרטיה ליברלית עברית, לדמוקרטיה ליברלית אירופית חסרת מוסר ושל הומניזם שעדיין כופר בקיומה של אמת אובייקטיבית.

ישראל נולדה כדמוקרטיה ליברלית עברית, משום שבן גוריון חשב, כפי שרשם ביומנו, שבהשוואה למהפכת החרות של אברהם העברי שערכיה נגזרו, כמו במדע, מחוקיו האובייקטיביים של הטבע, המהפכה הליברלית האירופית היא בלתי שלמה ואף מסוכנת. ערכיו המכוננים של מוסר החרות, הצדק והשלום העברי של נביאי ישראל נקבעו במגילת העצמאות ובהמשך בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שהעניק לערכים תוקף של חוקה. 

הודות להתנהלות דמוקרטית לאור ערכיה הליברלים העבריים, ישראל הצעירה שאבדה במלחמת העצמאות אחוז מאזרחיה, קלטה בפחות מעשור שני מיליון פליטים, הפריחה את השממה, ניצחה ניצחון בלתי ניתן לערעור בארבע מלחמות שנכפו עליה וצמחה כלכלית בקצב ששיעורו היה גבוה יחסית משיעור קצב צמיחתה הגבוה במאה זו. 

התדרדרותה הביטחונית והחברתית של ישראל החלה, כשבמקביל לקריסת הקומוניזם, הדמוקרטיה הליברלית העברית הוחלפה בדרך חתרנית בדמוקרטיה ליברלית אירופית; סוכנים בצה"ל שינו אותו מצבא שנועד להכריע ולהביא הישגים וניצחונות אובייקטיביים מוחשיים, לצבא שנועד להרתיע – הישג סובייקטיבי, בלתי ניתן למדידה ולהערכה אובייקטיבית, משום שהוא מצב תודעתי הידוע, כדברי ליבוביץ המנוח, אך ורק לאדם ולבוראו;

סוכנים בחינוך הממלכתי הוציאו ממנו בטענה של הדתה, את לימודי התנ"כ – המפתח להכרת מוסר הנביאים וערכיה המדינתיים של ישראל הקבועים בחוק ומנגד, הפכו את לימודי האזרחות שנועדו ללמד משטר ופוליטיקה, ל"דרשות יום א" של הדת הליברלית האירופית שמצד אחד היא חסרת מוסר סדור ומצד שני חשיבתה היא סובייקטיבית ימי ביניימית; המשפטנים, כטענת מחקריו של מאוטנר, היו חלוצי המהפכה הליברלית וסוללי דרכה. כבר בשנות השבעים, הם הפכו עצמם "לסוכנים הראשונים להטמעת הליברליזם [האירופי] בתרבות המדינה".

לפי התקשורת, ערב מתקפת הפתע, בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע; כדי לשמר את הרתעתו המצוצה מהאצבע, בכירים בשב"כ אף המליצו להגדיל את מכסות הפועלים העוברים מעזה לעבוד בישראל.

בראיון תקשורתי שהתפרסם ערב מתקפת הפתע עם שופטת בג"ץ הפורשת ענת ברון היא ספרה כי היא מגיעה לבג"ץ בכל בוקר "עם שיר חדש בלב" נוכח "המשימות החשובות שראתה לנגד עיניה - הגנה על חירויות וזכויות אדם חוקתיות". אין בראיון אף מילה, לא על חובות האדם ולא על תפקיד בג"ץ לעשות צדק! זאת, לאור מוסר הנביאים הקבוע בחוק – מוסר שמחייב לאזן בין חובות לזכויות ועקב כך, כשנדרש מוסרית, להגביל ולצמצם חירויות וזכויות.   

התגובה לזוועות תרפ"ד איננה יכולה להיעצר בתחום הצבאי שבו נדרש לטהר את הדרום ממחבלים ולאיין את הרצועה מיכולת להמשיך ולאיים על ישראל. המבצע הגדול יותר שישראל אמורה להוציא לפועל לאלתר, הוא שחרורה של הדמוקרטיה הליברלית העברית משתי אחיזות: זו שנועדה להפיכתה לדתית ומנגד, מאמצים להפיכתה לדמוקרטיה ליברלית אירופית. זו הדמוקרטיה, שיחד עם דוקטרינת ההרתעה הסובייקטיבית שלה, קרסה אתמול גם הנחת היסוד הסובייקטיבית, הילדותית המשחיתה שלה, לפיה, האדם הוא טוב.

משהו צריך להסביר לאירופים (ולסוכניהם בדמוקרטיות האנגלוסקסיות) שהמוסר איננו נדרש משום שהאדם הוא רע, או טוב, כטענת פילוסופים נאורים אירופים; הוא נדרש, כפי שמהפכת הנאורות העברית הבינה כבר לפני 4000 שנה, משום שבניגוד לבעלי החיים האחרים האדם נברא ללא חסמים מולדים להגבלת הרצייה, היצר והיצירה שלו וככזה הוא היצור המסוכן ביותר בטבע.

אם סיפורי ניצולים מזוועות אושוויץ לא שכנעו את אירופה בצורך במוסר צדק סדור ובהחלפת ההומניזם הסובייקטיבי שלה באובייקטיבי, אולי צפייה בסרטונים חיים מהזוועות שהאדם הטוב הפלסטינאי ביצע אתמול בזקנים, נשים וילדים יהודים, תעשה את העבודה.