נתקלתי בשאלה בזו הלשון: "למה הפלסטינים חושבים שזו האדמה שלהם?" זו התשובה שהצעתי. אפשר ורצוי לדלג ישר לסוף כי מדובר בביזבוז זמן יקר מאד

 אפשר ואולי נכון היה לעצור בחצי הראשון של השאלה שלך, ולהוסיף לה תיקוני נוסח, למשל:

איך הפלסטינים חושבים?

או:

האם הפלסטינים חושבים?

או:

על סמך אתה קובע שהפלסטינים חושבים?

וכמובן:

מה זה בכלל פלסטינים.

אבל שאלת שאלה ולא תפקידי לתקן אותה אלא אם כל הצעות התיקון באות לפני (או אחרי) תשובה לשאלה שלך.

ובכן, די פשוט:

א. לשיטתו של האסלאם, כל העולם, כל שטחי כדור הארץ, כולל אנטרטיקה, הם של האסלאם, בין אם בפועל בין אם בכוח. זו החלוקה היסודית של תפיסת האסלאם: דאר אל אסלאם (כלומר בית האסלאם), ודאר אל חארב (כלומר בית המלחמה). 

ישראל יושבת בלב ליבו של 'דאר אל אסלאם' ולכן מעצם ההגדרה של האסלאם היא, כל שטחיה וכל תינוקותיה פולשים, ועם פולשים אפשר לעשות רק שני דברים: 1. לבקש מהם שיקבלו את סדר הדברים כפי שציווה מוחמד (שאיפשר ליהודים ולנוצרים לחיות בהשפלה תמידית כנתינים של השליט האסלאמי. 2. להרוג אותם.

ב. למזלו של האסלאם, הוא זוכה לשירות חם מידיהם כלומר מראשיהם של אינספור אידיוטים שימושיים במערב, כולל בישראל (יש לאידיוטים השימושיים בישראל עיתון ידוע, נציגים בכל הערוצים המסחריים ונוכחות מרשימה בעולם התרבות וכמובן באקדמיה). 

התיזה של האידיוטים השימושיים היא שילוב של כל המרכיבים האלה: 1. אין עם יהודי. 2. יש סתירה בין יהודית לדמוקרטית. 3. הציונות היא גזענות. 4. ישראל היא שלוחה של האימפריאליזם הקפיטליסטי. 5. ההתנחלויות אחראיות לאלימות הפלסטינית שבסך הכל נובעת מתיסכול מובן כי הם נורא מסכנים כי אין להם ביוב (כאמור, ההתנחלויות בכלל ובן גביר בפרט אשמים שאין להם ביוב). 6. הסרבנות הישראלית היא שורש הסכסוך מראשיתו, בוודאי אחרי 1967.

זו בערך התמונה. שתי שאלות נותרות בלתי פתורות:

א. אבל לא כל הערבים מוסלמים, אז איפה עומדים הערבים הנוצרים בסיפור הזה?

ב. איך זה יכול להיות אם כך שישראל חתמה על הסכמי אברהם ברוב טקס ושיש לה הסכמי שלום עם ירדן ומצרים ואפילו הספיקה פעם לחתום על הסכם אוסלו עם הידועים בציבור בשם פלסטינים?

לגבי שאלת הערבים הנוצרים: אכן, זה מסביר למשל למה לפני 100 שנה הגרועים שבשונאי הציונות היו הנוצרים, שבאמצעות שנאתם לציונות ניסו להראות לרוב הערבי הסוני הגזען, שהם יותר קדושים מהאפיפיור (כלומר מהמופתי ואחר כך מערפאת). אחרי האביב הערבי, אוי אוי מכבסת המלים, יותר ויותר נוצרים ערבים החלו להתפכח, כלומר לעשות הכל כדי להתרחק מזיהוים כערבים. 

אבל ההתפכחות הזו לא מביא אלא בודדים מהם לומר בקול רם את המתבקש. הגיוני. הם מפחדים, ובצדק, כי הרוב המוסלמי ידוע בהקפדה על מסורת תרבותית-פוליטית אחת: אלימות ועוד אלימות ועוד אלימות. המסורת הזו מתחרה רק במסורת תרבותית-פוליטית אחרת שלהם: לשקר ולשקר ולשקר ועוד פעם לשקר.

לגבי השאלה השנייה ("השלום"): בשום פנים ואופן לא מדובר על שלום. אין אף מנהיג ערבי, לא היה וככל הנראה לא יהיה מנהיג ערבי שיקבל את קיומם הלאומי של יהודים באותו אופן שמנהיג אמריקני מקבל את קיומם הלאומי של המקסיקנים ושל הקנדים (ולהפך, למרות שארה"ב למשל נלחמה במקסיקו ב-1848 וגזלה ממנה בערך חצי מהקרקע שלה, ואין כאן שום רמיזה שישראל לקחה מילימטר אדמה אחד מהפלסטינים, גם כי אין דבר כזה פלסטינים, וגם כי על פי עקרונות המשפט הבינלאומי כל השטחים מדרום לליטני וממערב למסילה החיג'אזית הם ארץ ישראל, ביתו של העם היהודי, לא חלילה על פי התפיסה העצמית של היהודים אלא כאמור על פי החלטות המערכת הבינלאומית).

במלים אחרות, כל ההסכמים הללו, ואפשר לכנות אותם בשמות מפונפנים כאלו ואחרים, ולהנות מאירוח זוגי בסטוקהולם הנפלאה ועוד לחזור משם עם צ'ק נאה, הם הסדרים המבוססים על אינטרסים משותפים: בחריין וישויות-נפט הזויות דומות אחרות זקוקות לסיוע הבטחוני של ישראל מול האיום האיראני, וישראל זקוקה לשקט כדי להמשיך ולהתפתח (זה מה שיהודים יודעים לעשות, כאן שם ובכל מקום ותמיד: לחיות ולאהוב את החיים, תקלה איומה מנקודת מבט של האסלאם שונא החיים ושונא האדם).

אלו כמובן חדשות טובות: יש מוסלמים שלמרות שהם מוסלמים מצליחים להפעיל את השכל הישר ולהבין שהואיל ויש עליהם, כלומר על הנפט שלהם, איום מצידם של מוסלמים שמקפידים על עקרונות האסלאם (המסתכמים בשנאת האנושות: ע"ע מייקל קוק, מוחמד) , כדאי להם לשתף פעולה אפילו עם הכלבים הציוניים-יהודיים. 

עובדה: מצרים, ירדן, הסכמי אברהם. אפילו בקרב אזרחי ישראל יש לא מעט מוסלמים שמצליחים בכל בוקר להפעיל את השכל הישר, להתגבר על מסורתם המוסלמית, ולהיות בני אדם מועילים, יצרנים, חרוצים, ואפילו נחמדים.

החדשות הרעות הן שיש מספיק מוסלמים שמקפידים להיות מוסלמים לא משנה מה. מספיק מוסלמים? לא, יש המונים. וחדשות רעות לא פחות הן שיש למוסלמים המוקפדים הללו מאות מליוני תומכים ברחבי העולם, האידיוטים השימושיים הנזכרים, כמו הדגנרטית הנורווגית עם החיתול, שממשיכה להסביר לכל מי שרוצה לשמוע על "התחממות כדור הארץ", ובאותה נשימה מסבירה מדוע היא "בעד פלסטין". שהרי טימטום הוא בן דוד ישיר של השקר, ושני אלו בנים נאמנים של אמא צדקנות ושל אבא בורות.

זהו בערך.

אל תעשה כמוני: אל תבזבז זמן על שטויות. אין שום סיכוי להצליח להסביר את כל זה גם לא בגירסא מקוצרת עם אימוג'ים ותמונות של תינוקות ערופי ראש לאף אחד. בוודאי לא לתינוקת של האקלים או ללהקות הליצנים שמקיפות אותה ואת שכמותה. 

תעשה משהו מועיל: שתול עץ, שטוף כלים, עזור לשכנים עם הכלב, תעשה ספורט, סייד את הבית, בדוק אוויר בגלגלים, שלח לב בוואטסאפ לחבר, אל תשכח לדבר בטלפון עם ההורים או ממש לבקר אותם, תעשה תכניות לעתיד, קרא ספר, גם נטפליקס זה יופי, החיים קצרים.