לפני פחות משעתיים הסתיים ארוע פוליטי במכללת אורנים, ארוע פוליטי שסגר 'שבוע פוליטי' שהתבסס על הטענה לפיה 'הכל פוליטי'.
לא זה המקום לעמוד על משמעותה של הסיסמא הזו, 'הכל פוליטי', שטיבה לא גדול יותר בלשון המעטה מכל סיסמא דומה אחרת, מ'קוקה קולה טעם החיים' ועד 'העם רוצה צדק חברתי' עבור ב'אריק יביא בטחון ושלום'.
המקום לעומת זאת הוא לעמוד בתכלית הקיצור על מרכיביו המרכזיים של ארוע הסיום: מפגש עם ח"כ אימן עודה (יש לבטא oodeh ולא Odah).
להלן נקודות שעלו בדבריו של ח"כ עודה, לאו דווקא לפי הסדר, ומולן תגובתי הציונית (ועם זאת המנומקת מנקודת מבט של היסטוריון) ההולמת (או שלא). המספור הוא לצורך ייעול הויכוח שמן הסתם יתפתח, ואם לא יתפתח, עוד יותר טוב. אבל אני לא משלה את עצמי.
1. ח"כ עודה אמר ושב ואמר שהמטרה שלו היא 'שלום, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי'. שלום מבחינתו הוא הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים לצד מדינת ישראל, ופתרון "הולם" של בעיית הפליטים. מנסיוני ארוך השנים בתחום, המלים היפות הללו פירושן לא 'פתרון שתי המדינות' אלא 'פתרון שלוש המדינות לעם אחד: ירדן פלסטין וישראל.
2. ח"כ עודה סיפק מספיק 'תחמושת' לביסוס הפרשנות הזו: בעוד על הלאומיות היהודית (אותה לא הזכיר בשמה) הוא דיבר כעל 'גזענות' כמובן, מלת באז במכללות לחינוך ובכלל, את הלאומיות הערבית הוא תאר כעניין מובן מאליו, הכולל כמובן את 'הערבים הדרוזים'.
3. פעם אחת הזכיר ח"כ עודה את המושג 'מיעוט יהודי', ומתוך ההקשר ניתן להבין דבר והיפוכו: הדבר - שח"כ עודה מייחל ליום שהיהודים יחזרו להיות מיעוט. והיפוכו - שח"כ עודה סבור שכשם שיש מיעוט ערבי, יש גם מיעוט יהודי וכי לשני המיעוטים מקום שווה תחת השמש ובמסגרת של אותה מדינה.
4. במלים אחרות, במקרה הרע ח"כ עודה היה רוצה לבטל את ההישג המשמעותי המרכזי של התנועה הציונית - ביטול המצב בו היהודים בכל מקום בעולם הם מיעוט זאת על ידי יצירת רוב יהודי בארץ ישראל. במקרה הטוב הוא מדבר על מדינה דו-לאומית.
5. גילוי נאות. כחלק מהשקפתי הציונית האופטימית, אני בוחר לפרש את דבריו של ח"כ עודה על פי המקרה הטוב. אבל כציוני אני דוחה על הסף כל רעיון המוביל למדינה דו-לאומית. ח"כ עודה לעומת זאת דוחף למדינה דו-לאומית (במקרה הטוב) כשהוא מדבר על אחת המשמעויות של ערך 'השוויון' הנזכר, הלא היא 'השוויון הלאומי של המיעוט הערבי במדינה'.
6. במה שניתן אולי לפרש כרגע של חולשת דעת, או כדברים שהוא יכול להרשות לעצמו לומר אותם על יסוד ההנחה שרמת ההבנה ההיסטורית-השוואתית גם בקרב ציבור של סטודנטים איננה גבוהה במיוחד, נקט ח"כ עודה השוואה מרתקת בין ישראל לבין 'כל מדינה אחרת': בכל מדינה אחרת אמר ח"כ עודה, הרוב מגדיר עצמו בחוקה (או במקרה של ישראל במגילת העצמאות) ואז הוא פשוט מתייחס לכך כאל עובדת חיים ועובר הלאה, ובוודאי לא מחוקק חוקים כמו 'חוק הלאום' שמטרתם לחזק את כוחו החזק ממילא של הרוב.
7. אכן, את חוק הלאום אפשר לגנות כעוד מהלך לעומתי של ראש ממשלה לעומתי שעל כך שהוא חייב ללכת הביתה אין לי עם ח"כ עודה שום ויכוח, אבל אפשר לפרש את חוק הלאום - וכך אני בוחר לפרש אותו למרות הדרך המעוותת והמזיקה בה הופיע בעולמנו - כעוד צעד בבניית החוקה הישראלית שגם ח"כ עודה אולי מאלו המתלוננים על העדרה, ושלכן אין מקום לביקורת שלו בכלל ובפרט.
8. בכלל, כי מעמדו של 'חוק הלאום' הוא כשל מעמדן של פיסקאות דומות בחוקה ההונגרית, המקדונית, הסרבית, הפולנית, היוונית, האירית וכן הלאה. כל אלו נזכיר הן מדינות לאום המוגדרות כמדינות הלאום של העמים הנזכרים. ח"כ עודה שהביע כבר לא פעם את נאמנותו למאבק הפלסטיני ובמשתמע לאמנת אש"ף, ללא ספק מניח שהמדינה הפלסטינית שתקום אינשאללה בגדה המערבית ושבירתה ירושלים המזרחית, תגדיר עצמה כ'מדינת הלאום של העם הפלסטיני'. הנה כי כן 'שוויון' א-לה-ח"כ עודה: מה שמותר לפולנים, הונגרים, אירים ופלסטינים, אסור ליהודים. ואם זה לא ברור אז הנה זה שוב בצורה אחרת: כל המדינות בעולם מתאפיינות בזהות לאומית כזו או אחרת (כן, גם ארה"ב שוויץ וצרפת המשמשים כאן כמקרים מפריכים לכאורה. הם לא מפריכים וזה לא המקום לעמוד על כך מקרוב, כתבו על כך יעקובסון וגת בספרם nations, ומי שלא קרא את הספר הזה לא ראוי לקחת חלק בדיון רציני בשאלת הקשר בין לאומיות לבין דמוקרטיה). מי שמאמין ב'שוויון' חייב להכיר בזכותם של יהודים לממש את מה שמקובל אצל אחרים.
9. בפרט כי ח"כ עודה המשיך מההשוואה הזו אל העניין החשוב באמת: תביעתו ל'שוויון' מנקודת מבט לאומית, כלומר הכרה במיעוט הערבי בישראל כבמיעוט לאומי. והנה אין לדבר הזה שום מקבילה בדמוקרטיות היציבות והמשגשגות יותר או פחות שנזכרו לעיל: בגרמניה הטורקים לא מעלים על דעתם הכרה בהם כבמיעוט לאומי כפי שבאירלנד אין לאנגלים זכויות לאומיות וכפי שלשבדים אין זכויות מיעוט לאומיות בפינלנד ולהפך.
10. ח"כ עודה נקט שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב במושג 'גזענות' בבואו לתאר מדיניות שכל מי שיודע גרם של היסטוריה יודע שהיא זו שעמדה בלב ליבה של השאיפה הציונית ושההתנגדות לה היא שורש הסכסוך: ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. עבור ח"כ עודה העובדה שמאז 1948 הקימה המדינה 700 ישובים יהודיים ו-0 ישובים ערביים היא כמובן 'גזענות'. כך גם לגבי העובדה שבן גוריון רצה שעוד יהודים יתיישבו בגליל. גם זו גזענות. שוב, מי שמדבר על 'שוויון' ודוחה את זכותו של עם לשוב לארצו ולבנות את חייו בה (באמצעות ישובים) ועוד מכנה את הרצון הזה בשם 'גזענות', איננו מאמין בשוויון, ודומה שיפה לו הכלל המפורסם ההוא של חז"ל, אודות הפוסל במומו.
11. ח"כ עודה גינה כמובן 'כל סוג של פגיעה באזרחים' והוא כמובן מתנגד ל'טרור', אבל את נוכחות צה"ל בגדה המערבית הוא מכנה כ'טרור' והיא שראויה לדעתו לא רק לגינוי אלא למאבק מוחלט נגדו. ח"כ עודה לא ציין כמובן מדוע נוכח צה"ל בגדה המערבית (ונזכיר שצה"ל לא נוכח ברוב רובה של הגדה המערבית אבל נניח לפרט השולי הזה): הפנמת מסרי 'ההתנגדות' ו'זכות השיבה' וזכרון הנכבה על ידי צעירים שמסקנתם מהחינוך הזה 'לשלום' בקרב הציבור הפלסטיני היא לצאת ולהרוג אזרחים יהודים. לא הוגן להכניס מלים לפיו של ח"כ עודה, אבל לפחות בזירה הערבית הרחבה, ישנן אינספור התבטאויות לפיהן הואיל וכל היהודים משרתים בזמן כלשהוא בצבא הכיבוש, הרי שאין באמת דבר כזה אזרח ולכן לא מדובר בטרור אלא ב'התנגדות' ובכל מקרה לא מדובר בפגיעה באזרחים אלא בחיילים בפועל ובכוח, בעבר (מבוגרים יהודים) ובעתיד (ילדים יהודיים). שוב: ח"כ עודה לא הציג את הפרשנות הזו אבל זו הפרשנות המאומצת על ידי מספיק צעירים פלסטינים שמסיקים את המסקנה לצאת ולפגוע ביהודים, ועל מנת למנוע את מימוש הכוונה הזו פועל צה"ל באופן יום-יומי ומונע פיגועים באמצעות סיכולים הנשענים על מודיעין וגם על תאום בטחוני עם הרשות הפלסטינית.
12. בנקודה זו ראוי להביא ביקורת על שאלה לא מוצלחת שעלתה מהקהל, אודות הזדהותו בפועל של ח"כ עודה עם משפחת הנערה תמימי שסטרה על פניו של חייל. אין מה לעשות... בשדה ההסברה תמיד תנצח תמונה של נערה תמימה המכה חייל חמוש כל נסיון להסביר את כל מה שכתוב בסעיף הקודם. צה"ל כבר מזמן למד את התורה הזו, אבל תמיד תהיינה טעויות ותקלות. הנקודה היא לפיכך לא לשאול את ח"כ עודה מדוע הוא מזדהה עם נערה צעירה העומדת מול חייל, אלא מה הוא חושב על ההסתה השיטתית של ההנהגה הפלסטינית, באחד הכנסים שלה הוא עצמו לקח חלק, אותה הסתה העומדת ביסוד חובתו של צה"ל להגן על כל אזרחי המדינה, כולל על חייו של ח"כ עודה כמובן.
13. ח"כ עודה דיבר גם על צדק חברתי. הוא תאר יפה כיצד הקפיטליזם הישראלי נוקט בהפרט-ומשול, ומדוע מנקודת מבט של חיי היום יום - רווחה, חינוך, בריאות, פרנסה וכן הלאה - אין שום הבדל בין יוצא אתיופיה, חרדי מש"ס, ערבי מסכנין ובדואי מהתפוצה בנגב. מסכים. אלא שתנאי חשוב במימוש הגישה הזו הוא אמון הדדי. כשח"כ עודה מכנה אותי ושכמותי כ'גזען' על כך שאנו ממשיכים את מפעל ההתיישבות הציוני (ונניח לרגע את שאלת הגבולות שלו, כי כאמור עבור ח"כ עודה גם התיישבות יהודית בגליל [!!] היא 'גזענות'), הוא לא תורם לאמון.
14. ח"כ עודה הסביר שהסיבה להחלטה 922, זו שהביאה להשקעות עצומות במגזר הערבי, היא - ואני מצטט - 'נצחון השוק על הגזענות'. כמו בבדיחה המפורסמת והלא מאד מצחיקה על השפן והאריה והשועל, כשממשלת ישראל לא משקיעה במגזר הערבי זו גזענות וכשהיא כן משקיעה גם זו גזענות. אבל יש עניין חשוב בהרבה: ח"כ עודה ציין את ההתנייה של ראש הממשלה נתניהו במימוש החלטה 922: הריסת בתים לא חוקיים, עוד משהו ששכחתי כרגע ושיטור. ח"כ עודה התגאה בכך שכמו איש ציבור פרגמטי הוא קודם כל אמר 'כן' למה שיש, ואחר כך התפנה לחסום את מה שלדעתו ראוי למלה 'לא'.
15. כמו שיטור למשל. אבל בהמשך הדברים, לנוכח שאלה אודות האלימות החברה הערבית, ואחרי שהוכיח באמצעות סטטיסטיקה שגם על רמת האלימות הגבוהה בחברה הערבית אחראי 'הכיבוש', ואחרי שנמנע מלומר ולו מלת אחריות פנימית אחת לגבי הבעיה הזו, הוא הפנה אצבע מאשימה למדינה, הנמנעת מלבצע את תפקידה המרכזי בתחומי הפנים והאלימות: השיטור.
16. הנה זה שוב, ובקיצור: כשצריך לנגח את ממשלת נתניהו, מגדירים את החלטה 922 כנובעת מכניעת הגזענות בפני השוק ופועלים כנגד מרכיב בשיטור שבה. כשצריך לתרץ את האלימות הגדולה בחברה הערבית, מאשימים את היעדרו של אותו השיטור. לוגיקה101.
17. ח"כ עודה דיבר על העובדה שלפתע פתאום 'סופרים' את חברי הכנסת הערבים, דבר שכל המפלגות מימין ומשמאל לא עשו עד ימי אוסלו והפסיקו לעשות עם ביטול החוק לבחירה ישירה בשנת 2000. לפתע פתאום ח"כ גנץ, "לא כוס התה" של ח"כ עודה, מקבל מרוב הרשימה המשותפת תמיכה אצל הנשיא ריבלין. "אבל זו תמיכה טכנית" מסביר ח"כ עודה, כי כאמור גנץ 'הוא לא כוס התה שלו', "ולא מהותית". על מנת שתהיה מהותית, על חברי הכנסת של כחול-לבן לבחון את עצמם. למיטב הבנתי ח"כ עודה, המערכת הפוליטית בישראל לא-לא סופרת את חברי הכנסת הערבים בגלל שהם ערבים, אלא בגלל העובדה שתפיסת עולמם כחברי כנסת של הרשימה המשותפת או של מרכיבי הרשימה המשותפת, שוללת את בסיס קיומה של מדינת ישראל. זוהי עמדה שזכתה לגיבוי של בג"צ הגם שהיא שוללת את חוק יסוד הכנסת. כך או אחרת, שלילת קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי (ואין שום סתירה בין עקרון זה להיותה של ישראל - כמו כל מדינה אחת, כולל צפון קוריאה - מדינת כל אזרחיה) איננה מאפשרת שותפות קואליציונית ומה לעשות שבישראל זו השיטה הפוליטית.
18. אתרגם בלירשותך ח"כ עודה את מה שכתוב בסעף הקודם לסיטואציה דמיונית: מוקמת ממשלת מרכז-שמאל בהשתתפותם של 'המדוכאים' כלשונך: חרדים, ערבים וכן הלאה, וכמובן כחול-לבן, 'עבודה', 'המחנה הדמוקרטי' וכן הלאה. בקווי היסוד מופיעות התחייבויות להשקעה מסיבית במערכת הבריאות ובביטוח סיעודי, בתשתיות ובתמא38, אבל גם הצהרות ברורות בנוגע לבטחונה של ישראל מפני איומים בטווח האזורי והמקומי. והנה אחרי חודשיים פורץ עוד סבב בעזה, ומבלי שמצטרפים אליו לוחמי החירות המהוללים מטהראן ומביירות, הנה נדרשת ממשלת הקואליציה השמאלית-מרכזית הזו לקבל החלטות מיידיות. לשיטתו של ראש הממשלה גנץ מדובר באלימות מטעם חמאס, המפעיל טרור באוויר ובמנהרות. לשיטתך מדובר הרי בהתנגדות לגיטימית נגד הכיבוש.
19. והיו עוד עניינים מעניינים שונים, אבל הפוסט הזה כבר ארוך מדי והגיע הזמן לומר תודה וערב טוב. אז רק הערה קטנה אחת ועוד אחת גדולה קצת יותר. הערה קטנה הקשורה לטיעון שלך אודות ה-700 ישובים יהודיים ו-0 ערבים. אמרת שאתה בעד שתבנה עיר ואז "נראה אם הערבים הם נגד בנייה רוויה" (כלומר על קומות). הם כמובן לא נגד, כפי שאפשר ללמוד מישובים כמו נצרת, דמשק וקהיר. "אבל כפר זה כפר" הקפדת לומר ברגש מעורר כבוד. ח"כ עודה, אום אל פחם על 50 אלף תושביה זה 'כפר'??? בחייאתכ. מילא מדובר בטיעון משונה, הוא בוודאי לא מסתדר עם התביעה הנכונה שלך לפתח מקומות עבודה כך שיותר נשים ערביות למשל תשתלבנה בשוק העבודה. או שאתה רוצה שבאום אל פחם, הכפר הקטן ליד עדר הכבשים, הנשים הערביות תלכנה לכבס בגדים בנחל הסמוך, בזמן שהגברים יעשנו נרגילה ויגלגלו שיחה על החיים. אי אפשר לדרוש מודרניזציה בלי מודרניזציה. אפשר אבל זה פשוט לא משכנע ולא רציני. בעניין זה אתה עצמך אמרת דבר מרתק: שהערבים בישראל עזבו את המסורת ואילו המדינה עזבה אותם. נכון. אבל 'מדינה' זה לא באמת יצור מסויים שעוזב או בא והולך. 'מדינה' בכלל ומודרנית בפרט היא מערכת מורכבת הנשענת על מרכיבים רבים וניזונה מהם: הדג מסריח מהראש ללא ספק (ומבחינה זו 'המדינה' של פקידי האוצר 'עוזבת' את רוב אזרחי ישראל) אבל לכל דג יש סנפירים, קשקשים, איברים פנימיים, עיניים וכן הלאה. הנמשל אני מקווה, ברור: את 'המדינה' הזו בנו יהודים שגם אצלם התרחש דבר דומה (הם עזבו את המסורת והמדינות בהן הם חיו עזבו אותם). היהודים שבנו וממשיכים לבנות את המדינה הזו, לא חיכו ש'מישהו' יעשה עבורם את העבודה. אולי ילמדו הערבים משהו מהיהודים: כי ללא אנרגיה פנימית של 'בניין אומה ערבי', שקשה מאד יהיה להתקדם. אבל תמיד אפשר יהיה לקרקר 'גזענות' ולהרגיש טוב.
20. אל תניח שכולנו לא יודעים היסטוריה, או שכולנו מבינים מונחים כמו 'שוויון' או 'דמוקרטיה' באופן הפשטני המוצג אצל 'האנשים החושבים' ובמכון הישראלי לתיאוקרטיה. אכן, רוב הציבור לא יודע היסטוריה, וכפי שראית לא כולם יודעים לשאול שאלות או להקשיב לתשובות. אבל ביסודו של דבר האינטואיציה הציבורית יודעת להבדיל בין טיעונים אמינים לטיעונים אמינים פחות, שזו צורה מנומסת לומר שקרים.