יום שבת, 18 בפברואר 2017

fake news - איך כולם הפכו ל'הארץ'

בעוד אחד ממאמריו החשובים מלין גיא רולניק (דה-מארקר) על כך שיובל שטייניץ המציא ידיעה חדשותית לפיה ישראל עומדת לספק 10% מתצרוכת הגז של אירופה.

רולניק מיטיב להראות כי הבלוף הזה - אין סיכוי בעולם שישראל תספק 10% מהגז לאירופה - הוא פייק ניוז שנועד להסיט את תשומת ליבו של הציבור מאי-קיום ההבטחה לפיה מתווה הגז יביא לישראל מאות מליארדים שיושקעו בחברה, חינוך ושאר ירקות שאינם בטחוניים. בפועל - כך כתב רולניק - בשנה החולפת תמלוגי הגז למדינה היו בסדר גודל של 800 מליון שקל וזה לא כולל כמובן את קיזוז העלות הבטחונית שהרי כידוע לנו כבר 300 שנה בערך, 'השוק החופשי' ו'התחרות' הם 'חופשיים' ו'תחרותיים' ובלבד שהציבור מספק להם תשתיות, לקוחות ובטחון.

במדור אחר בעיתון לאנשים חושבים מלין עוזי דן - כתב הספורט החכם ביותר בארץ (אם כי התחרות לא מאד קשה אבל לזכותו יש לומר שהוא חכם וידען באופן מוחלט ולא רק באופן יחסי - על כך שברחבי אירופה כדורגלנים משלמים מחיר כבד מ'עליהום' ציבורי שעושים כנגדם אוהדי הקבוצות או גורמי ציבור למיניהם, שמדביקים להם - ללא ביסוס - האשמות כבדות כאילו הם אנטישמים (אנלקה) או ניאו-נאצים (כדורגלן אוקראיני ששכחתי את שמו). לא עוזרות העובדות. הכדורגלן הקונקרטי הזה או האחר הוא סתם כדורגלן, אבל הציבור כבר קנה את ההאשמה חסרת השחר והתוצאה היא הוקעה על שער העיר (ופיטורין ואובדן פרנסה ובושה כמובן).

את מאמרו המרתק הכתיר עוזי דן במלים "כשהציבור מוציא לשחקן כרטיס אדום על עברה של ביצע". במונחים של רולניק (ואחרים) מדובר בעוד ביטוי של 'פייק ניוז'.

שלישי ואחרון להבוקר הוא אור קשתי הישן והטוב. שוחחתי עימו פעם בטלפון. האיש עושה רושם חביב ופיקח ובעל כוונות טובות. אבל מה לעשות שהוא מתפרנס בעיתון לאנשים חושבים, ואין לדעת מה היה קורה לי אם בכל בוקר הייתי פוגש בפינת הקפה אנשים כמו משגב, אלפר, בראל, לוי, הס וכו'.

הרי את המושג 'פייק ניוז' המציאו לאחרונה, אבל התופעה ישנה כמו עיתונות ההמונים המודרנית ואוקיינוסים של דיו ועשרות אלפי מאמרים  ומחקרים (כולל הדוקטורט שלי) נכתבו על התופעה. פיהוק אחד ארוך. וואלה. לעיתונות יש אג'נדה ולכן היא לא תמיד אומרת את כל האמת. לא צריך להיות דער שטירמער לשם כך. אפילו הניו יורק טיימז חטא לא פעם בחטא הפוליטיקה.

אלא שכאן מדובר בעיתון אחר. עיתון לאנשים חושבים. העיתון היחיד שלדעת כותביו ראוי לשם עיתון. ולכן מבחן האמינות קריטי במקרה שלו ולחלוטין לא קריטי במקרה של ישראל היום או ידיעות אחרונות.

מה עשה אור קשתי אתם שואלים. נכון. אור קשתי מרח עמוד שלם (לא כולל כותרת בעמוד הראשון) על מאבק האיתנים על הקרקעות המתקיים בין יקנעם הצפופה והאומללה לבין הטייקונים של ההתיישבות החקלאית המקיפים אותה, למרבה הצער חלקם מושבים של מה שמכונה 'עדות המזרח'.

 (כמה חבל שמערכת הארץ הידועה ביכולתה לייצר פייק ניוז כבר עשרות שנים לא מסוגלת לעשות קסם ולהעתיק על פרותיה מכוניותיה תושביה ודשאיה את שפיים וגעש ולשתול את שני הקיבוצים המגונים הללו ממש בכניסה ליקנעם. באסה. כל מה שיש ליקנעם זה את הכורדים של עין העמק והתימנים של אליקים אבל לא רחוק יש גם אשכנזים קיבוצניקים ברמת השופט כך שהנראטיב מסודר ויהודה שנהב וכנופיית הקשת יכולים להתחיל להשחיז מקלדות ולכתוב מכתבים למערכת).

הגדיל לעשות קשתי צחור הנפש כשכתב את המשפט הבא (ציטוט מהזכרון, סליחה): 'תושבי יקנעם מצטופפים בעירם בזמן שישובי האזור פרוסים על 170 אלף דונם).

פייק ניוז כבר אמרנו?

אז בפעם הבא שרולניק מתחרפן מהשקרים של שטייניץ, שיזכור מי המציא את הסקסטוש (קטע משיר פארודי של אריק אינשטיין על להקת כוורת, סליחה). במלים אחרות, מי המציא את הטכניקה הזו.

איך כתב עוזי דן? "כשהציבור מוציא לשחקן כרטיס אדום על עברה של ביצע". ובפרפארזה א-לה-שוקן: "כשהעיתון לאנשים חושבים מוציא לישראל ליהודים לציונים ולכל מי שלא חושב כמותם כרטיס אדום על עברה של ביצע"

באשר ליקנעם - לא לפני גילוי נאות: אני עצמי תושב יקנעם אבל במונחי קשתי את שנהב אשכנזי (ועוד גילוי נאות: ציוני מהזן השמאלי, תקלות בלי סוף אני סוחב אתי, אבל אני בריא בגוף אז זה פיצוי מסויים) - היא אכן זקוקה לשטחים נוספים לצורך ריבוי תושבים ואפשרויות.

אבל הדרך לשינוי השטח המוניציפאלי של יקנעם אמורה לעבור - כמו במקרה של הגז, של יחסי אוהדים-שחקנים וכל עניין ציבורי אחר - בנתיב האמת שהיא תנאי לניסוח מחודש את אמנה חברתית כוללת בישראל, ולא בדרך השקרים וה'פיי'ק ניוז', לא כשהם יוצאים מפיהם של אוהדי כדורגל בורים ועמי ארצות, לא כשהם יוצאים מפיו של שר בכיר בממשלת ישראל ולא כשהם נפלטים מקולמוסיהם של עיתונאים נשגבים מרחוב שוקן באבו-כביר. 

יום רביעי, 1 בפברואר 2017

עמונה - חמש פעמים וחצי

עמונה פעם ראשונה - משפט וחוק וסדר: זה מה יש חברים, אדמה פרטית גם אם בעלי האדמה לא היו קיימים, הומצאו על ידי  מקהלת צדיקוב או הגיעו במכונת זמן היא אדמה פרטית. כל הפארסה הזו היתה נחסכת אילו היינו כלומר הייתם לוקחים בחשבון את העניין הקטן הזה. ולא, הטיעון שיש בישראל עשרות אלפי עברייני בנייה הוא לא רלבנטי לסיפור שלכם, ואתם הראשונים שיודעים זאת. לגופה של התיישבות - מאות אלפי דונמים של אדמות מדינה מאפשרות עשרות רבות של ישובים שלכל היותר ניתן לומר עליהם שהם 'מכשול לשלום' (הם לא) אבל לא שהם משום עבירה על החוק (עמונה היא כן)

עמונה פעם שניה - ההצגה לפריימריז: כל אחד עושה את התפקיד שלו באופן מרשים ביותר. מבחני הליהוק יתקיימו בשבוע הבא או תוך שנה או לכל היותר לקראת 2019. הצווחות של מרצ, העיניים המתגלגלות של סמוטריץ', הדרמטיות של כתבי החוץ הבטחון המשטרה והכנסת, וכמובן הנוער הנפלא המבלונדסטן והסרוג והנמרץ.

עמונה פעם שלישית - העתיד המדיני: אין שום קשר בין פירוק המבנים הלא חוקיים לבין עתידה של הגדה המערבית. כמעט כתבתי שבשלב זה כל אחד יודע את האמת הקטנה הזו, אבל אני לא הראשון שהבחין בתופעה המרתקת הנקראת 'פוסט-אמת'. אנו נתונים בעיצומה. באופן פרדוקסלי משהו מי שיסד את תופעת הפוסט-אמת הוא השמאל הנאור שכבר לפני 50 שנה ויותר החליט שאם שקרים מועילים לקידום השלום האחווה והאימג'ן, so be it. הפרוייקט הצליח עד כדי כך שעכשיו בימין מפליאים לעשות בו שימוש. ומלאה הארץ נראטיבים, הכל חוץ מאמת. נראטיב אחד מספר לנו שפינוי עמונה זה סוף הציונות. נראטיב אחר מספר לנו שפינוי עמונה יציל את השלום. אלו ואלו הבלים.

עמונה פעם רביעית - החינוך: מי יודע, אולי מאות הנערים הללו ממשיכים קו חדש, בן עשרים שנה בערך, שהחל אולי עם נוער הנרות שהתכנס לבכות את רצח רבין. צעירים ישראלים רבים שכבר לא מוכנים יותר לשבת בשקט. חלקם מרעישים מימין, חלקם משמאל, חלקם בנושאים חברתיים, אחרים בנושאים פוליטיים, אלו ואלו ואלו ואלו לוקחים אחריות, מוכנים להאבק על חברה צודקת וראויה יותר, כל אחד כמובן על פי דרכו.

עמונה פעם רביעית פעם שנייה - החינוך: מי יודע. אולי מאות הנערים הללו הם הגרעין הקשה והמתקשה שהולך להקשות על תפקודה של הדמוקרטיה הישראלית. כי כפי שנחשף לפני כשנה בערך אחרי האירועים הידועים בגדה של החברים היקרים של 'תג מחיר', השיטה היא לערער בשיטתיות ובסבלנות את המערכת, לאתגר אותה כל הזמן, את המשטרה והפרקליטות והמשפט והכנסת וכן הלאה. שוללי ישראל מימין ומשמאל התאחדו!!

עמונה פעם חמישית - כדור הבדולח של ההיסטוריון: נא לזכור שההיסטוריון יודע לכל היותר וגם זה בקושי מה היה בעבר. ולכן הקורא האמיץ מוזמן לקחת בערבון מוגבל את התובנה הבאה. ובכן, ארועי עמונה יהפכו לזכרון מעורפל בערך תוך שבועיים. מי שצריך היה לארגן לעצמו פוטג' ו-CV לקראת המאבק על דרכו הפוליטית של הימין, מסודר. סמוטריץ' למשל, או בנט. בבחירות הבאות ככל הנראה הפיצול בימין עשוי לתרום דווקא לסיכוי לקואליציה מרכזית סבירה יותר. כך או אחרת, הפרספקטיבה ההיסטורית מספרת סיפור די בהיר לגבי עתיד יהודה ושומרון - חלקים משמעותיים של האזור הזה ישארו בריבונות ישראל. העתיד המדיני של הפלסטינים לא יתבהר כל עוד המצב במזה"ת נראה כפי שנראה. הסיכוי הריאלי היחיד הוא פשרה טריטוריאלית מול גורם מדיני בעל יכולת לקחת אחריות, או בקיצור: ירדן. סיפור עמונה מהבחינה הזו הוא לא סיפור.