נקודת
המוצא לרשומה הזו היא עוד סבב בסאגה האינסופית בויכוח האטום בין חרדים לבין שאר
העולם. לא, אין לי נוסחת פלאים לשכנע את החרדים שהם טועים, מהסיבה הפשוטה שחרד
שמודה שהוא טועה הוא כבר לא חרד. ולא, לא מדובר לא בשנאה ולא בגזענות ובשאר מילים
שימושיות בשיח הישראלי שכל מטרתן לחלק ציונים ובעיקר להביא לאומרן תחושת עליונות
של צדק (כלומר של צדקנות)
יום חמישי, 28 בפברואר 2013
יום רביעי, 20 בפברואר 2013
שלום עם הפלסטינים - ערב עיון בקרון הספרים
ביום שני האחרון, 18 בחודש, בשעה 20.00, התאספו להם כ-40 אנשים בחדר קטנטן, צפוף אך מלא השראה בהיותו אכסניה לאלפים רבים של ספרים יד שניה, כל אחד יותר מזמין ומהפנט ממשנהו. מסוג המקומות שכדאי להגיע אליהם בלי אמצעי תשלום או עם רבים מאד.
מדובר בחנות יד שניה הנקראת 'קרון הספרים', הממוקמת בקומת המרתף של 'יד לבנים' של קרית טבעון, ברח' המגדל 2. מן הסתם יש להם אתר, גוגל איט. אבי וגלעד מנהלים את המקום והם אנשים נעימים חכמים וטובים.
מדי פעם הם גם מארגנים ערבי עיון לכבוד ספר כזה או יצירה אחרת, והמתכונת היא זו המוכרת ברחבי ארצנו רעבת-העיון: גיבור השמחה מציג את התיזה, היצירה, החיבור, הספר, ואנשים טובים שהסכימו לכך מראש, מגיבים, מעירים, מתבוננים, ואחר כך הציבור שהגיע שואל מעיר מתרגש או מתייבש.
ובכן, שלשום בערב, על חשבון השער המדהים של לוגסי בדקה ה-99, התאספו להם כ-40 אנשים רעבי-עיון בקרון הספרים. חלק מהם סטודנטים שלי לשעבר, חלק לשהווה, אחרים תושבי טבעון והסביבה שלא הכרתי, אחרים אנשים שהכרתי מזמן ושהפכו לתושבי טבעון, חלקם צעירים מאד, חלקם מבוגרים מאד, עוד חלק מיואשים מאד, אחרים מלאי תקווה. כולם מסבירי פנים וסקרנים.
את התוצאה תוכלו לשמוע כאן, בקובץ MP3 שמשקלו כ90 מגאבייט, שאני ממליץ כבעל נסיון להוריד לאיזה שהוא נגן, ובפעם הבאה שאתם נוסעים לפחות שעה וחצי, או שוחים שעה וחצי, או רצים שעה וחצי, או טסים לפחות שעה וחצי, תקשיבו לו. כי כפי שבוודאי הבנתם, אורכו בדיוק שעה וחצי (ועוד 28 שניות).
אשמח מאד לשאלות.
המון דברים עלו שם הן על ידי גלעד שהנחה את הערב, הן על ידי, הן על ידי שותפי לפאנל, הפרופ' מוטי גולני מאונ' חיפה שעליו אינני צריך לומר ולו מילה אחת של מידע למשתמש, והדוקטוראנט וג'די ג'בארין מאונ' תל אביב, תושב אום-אל-פחם, איש חינוך נמרץ, משכיל, רהוט, חכם ואפילו חבר, והן על ידי אנשים מהקהל הצנוע וחודר הראות.
שאלות כמו מדוע הרוב תמיד מנסה לנהל את המיעוט, ועל איזה בסיס מוסרי. שאלות כמו מה היה תפקיד ההתנחלויות במניעת התהליך המדיני, שאלות כמו כיצד ניתן אם בכלל (ואפשר כמובן! וצריך!) לפרש את התהליך המדיני מ1992 ועד היום לאור מה שכתוב בספר, שאלות כמו מה יהיה, ועוד ועוד, כל אלו לא קיבלו תשובה ולו ראשונית... אפשר להבין זאת. בסך הכל 90 דקות, בלי זמן פציעות, משחק גומלין. אבל בשביל זה יש לנו את הפטנט הזה. בלוג. תשאלו, תגיבו, אשמח להמשיך את הדיון.
תבלו.
מדובר בחנות יד שניה הנקראת 'קרון הספרים', הממוקמת בקומת המרתף של 'יד לבנים' של קרית טבעון, ברח' המגדל 2. מן הסתם יש להם אתר, גוגל איט. אבי וגלעד מנהלים את המקום והם אנשים נעימים חכמים וטובים.
מדי פעם הם גם מארגנים ערבי עיון לכבוד ספר כזה או יצירה אחרת, והמתכונת היא זו המוכרת ברחבי ארצנו רעבת-העיון: גיבור השמחה מציג את התיזה, היצירה, החיבור, הספר, ואנשים טובים שהסכימו לכך מראש, מגיבים, מעירים, מתבוננים, ואחר כך הציבור שהגיע שואל מעיר מתרגש או מתייבש.
ובכן, שלשום בערב, על חשבון השער המדהים של לוגסי בדקה ה-99, התאספו להם כ-40 אנשים רעבי-עיון בקרון הספרים. חלק מהם סטודנטים שלי לשעבר, חלק לשהווה, אחרים תושבי טבעון והסביבה שלא הכרתי, אחרים אנשים שהכרתי מזמן ושהפכו לתושבי טבעון, חלקם צעירים מאד, חלקם מבוגרים מאד, עוד חלק מיואשים מאד, אחרים מלאי תקווה. כולם מסבירי פנים וסקרנים.
את התוצאה תוכלו לשמוע כאן, בקובץ MP3 שמשקלו כ90 מגאבייט, שאני ממליץ כבעל נסיון להוריד לאיזה שהוא נגן, ובפעם הבאה שאתם נוסעים לפחות שעה וחצי, או שוחים שעה וחצי, או רצים שעה וחצי, או טסים לפחות שעה וחצי, תקשיבו לו. כי כפי שבוודאי הבנתם, אורכו בדיוק שעה וחצי (ועוד 28 שניות).
אשמח מאד לשאלות.
המון דברים עלו שם הן על ידי גלעד שהנחה את הערב, הן על ידי, הן על ידי שותפי לפאנל, הפרופ' מוטי גולני מאונ' חיפה שעליו אינני צריך לומר ולו מילה אחת של מידע למשתמש, והדוקטוראנט וג'די ג'בארין מאונ' תל אביב, תושב אום-אל-פחם, איש חינוך נמרץ, משכיל, רהוט, חכם ואפילו חבר, והן על ידי אנשים מהקהל הצנוע וחודר הראות.
שאלות כמו מדוע הרוב תמיד מנסה לנהל את המיעוט, ועל איזה בסיס מוסרי. שאלות כמו מה היה תפקיד ההתנחלויות במניעת התהליך המדיני, שאלות כמו כיצד ניתן אם בכלל (ואפשר כמובן! וצריך!) לפרש את התהליך המדיני מ1992 ועד היום לאור מה שכתוב בספר, שאלות כמו מה יהיה, ועוד ועוד, כל אלו לא קיבלו תשובה ולו ראשונית... אפשר להבין זאת. בסך הכל 90 דקות, בלי זמן פציעות, משחק גומלין. אבל בשביל זה יש לנו את הפטנט הזה. בלוג. תשאלו, תגיבו, אשמח להמשיך את הדיון.
תבלו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)