לפני ארבע שנים בדיוק (ועוד חודש), ישבתי בחופשת סמסטר וכתבתי בשבועיים ספר שלם, אמנם קצר, אבל ספר בכל זאת, שאחרי שנה בערך ראה אור בהוצאת מופת תחת הכותרת 'השקפה אופטימית'.
את הגרסא הראשונה (חשבתי ש)איבדתי אבל בעצם לא. כי מה שלא שמור אצלי במערכת האלקטרונית אולי (ואמנם היה) שמור אצל חברים.
התגעגעתי לגרסא המקורית, זו ש'נפלטה' ממני תוך שבועיים (ברוטו כמובן, הרי גם ישנתי ועבדתי - טוב, לא ממש, בכל זאת מרצה בחופשת סמסטר - וכן הלאה). למה התגעגעתי? כי היתה הדבר הראשון, בלי עריכה, בלי צנזורה עצמית.
וברור, ולמזלי, חברים שביקשתי מהם להעיר הערות חשבו אחרת ודי הצילו אותי. אבל הגעגוע... כן, הגעגוע להצצה הזו לנפשי הסוערת נכון לפברואר 2013. אז הגרסא המקורית אצלי, ואשמח לשלוח אותה לכל דיכפין.
אבל כאן אני כבר שם את פרק הסיכום. פרק? 270 מלים בסך הכל. הנה:
את הגרסא הראשונה (חשבתי ש)איבדתי אבל בעצם לא. כי מה שלא שמור אצלי במערכת האלקטרונית אולי (ואמנם היה) שמור אצל חברים.
התגעגעתי לגרסא המקורית, זו ש'נפלטה' ממני תוך שבועיים (ברוטו כמובן, הרי גם ישנתי ועבדתי - טוב, לא ממש, בכל זאת מרצה בחופשת סמסטר - וכן הלאה). למה התגעגעתי? כי היתה הדבר הראשון, בלי עריכה, בלי צנזורה עצמית.
וברור, ולמזלי, חברים שביקשתי מהם להעיר הערות חשבו אחרת ודי הצילו אותי. אבל הגעגוע... כן, הגעגוע להצצה הזו לנפשי הסוערת נכון לפברואר 2013. אז הגרסא המקורית אצלי, ואשמח לשלוח אותה לכל דיכפין.
אבל כאן אני כבר שם את פרק הסיכום. פרק? 270 מלים בסך הכל. הנה:
היקום? נוצר. נוצר? בכל אופן קיים. החיים? נוצרו. נוצרו? בכל אופן
קיימים. בני אדם? קיימים. נולדים, חיים, מתים. איך שהוא ומשום מה רובם אוהבים את
החיים. רובם? אני בכל אופן אוהב את החיים. וכשאני מתקרב לחצי המיתולוגי שלהם (60)
ובוודאי עברתי את החצי הריאלי שלהם (43), אני יכול להביט אחורה בסיפוק ולומר שכל
האנשים שפגשתי בחיי, אהבו את החיים, כמוני.
כיצד אני אוהב את חיי? בכל מיני דרכים. רובן ככולן ניתנות להסבר
ולשיתוף. מה שמוכיח שיש לי שפה משותפת עם הזולת. לשפה המשותפת הזו קוראים בין השאר
'תרבות'. התרבות שלי 'יהודית'. היהודים? נוצרו. נוצרו? בכל אופן הם כאן כבר פרק
זמן לא קצר. התמזל מזלי וגו', אם כי יתכן וגם שבדי אומר את זה, או אפגני. העולם
מגוון. וטוב שכך. טוב שכך? זה מה יש. ואם זה מה יש, למה לא, שיהיה. וטוב שכך.
והיהודים? יהודים. אפגני אחד שתי דעות. יהודי אחד שתי דעות. וגם
בריטי. כי בני אדם דומים ב99% אבל ה-1% הבודד ההוא של הכבוד, של הזהות, של מפת
המשמעות, מעט שונה. וטוב שכך. טוב שכך? זה מה יש.
ואני ביחס ליהודים האחרים? הסברתי. במילה אחת, מודרני. בעוד מילה
אחת, ציוני. בעוד מלה אחת: סוציאליסט. אבל אני יהודי מודרני ציוני סוציאליסט
בגבולות מוסר האחריות. וזו הישראליות שלי. לאומית-דמוקרטית, רצוי סוציאל-דמוקרטית,
ורודפת שלום. אבל אמת ושלום ולא שלום-עכשיו ושקר כל הזמן לפני ואחר כך.
ולכן אני בעד חינוך פוליטי. בבתי הספר, באוניברסיטאות, ברחוב. חינוך
פוליטי אחראי, רציני, מאוזן, מלומד. רווי היסטוריה. כי ככל שהדברים קשורים בבני
אדם, אין להם כמעט כלום חוץ מהיסטוריה.
ואידך זיל גמור. גוגל איט. דמוקרטיה טובה לכולנו, שנת פלורליזם ועומק
היסטורי שתהיה לך. גם לך. תודה. שמור על קשר. דבר אתי. יאללה ביי.
אודי מנור, על בטוח. זה לא יכול להיות מישהו אחר. אהבת חיים,ערכים, כתיבה חדה ובוטה. כבר סיבה טובה לשמור טיוטות אותנטיות מהעבר.
השבמחקתודה...
השבמחקאה, גם לי יש כמה פרקים מהספר הנ"ל. נחמד להיות בין ידידך שזכו לדבש כתיבתך.
השבמחקשנת 2013 בערה עד כדי הוצאת ספר בשבועיים?
טקסט קצר ומליון שאלות. אבחר אחת: אתה ביחס ליהודים אחרים במילה אחת מודרני? אפשר לקבל הסבר מפורט מדוע מודרני?
חינוך? ועוד פוליטי? ירחם האלוקים על ילדינו שלא זוכים לא מזה ולא מזה.