יום רביעי, 11 באוגוסט 2021

'משבר האקלים' - בין 'דילמה' תודעתית לבין מציאות: וגם כמה מלים על הקשר בין תעשיית האפוקליפסה האקולוגיסטית לבין מפלצות מסוכנות אחרות

 


בשפת הפייסבוק, הנה 'הטייק' שלי על 'משבר האקלים', 'התחממות כדור הארץ', 'חלון ההזדמנויות האחרון' וכן הלאה קלישאות שלמרבה הפלא כולן נכונות אך הן עדיין קלישאות.

א. מה זה קלישאה

כיצד זה יכול להיות שמשהו המוגדר כקלישאה הוא גם נכון? נו, מה לעשות ולמלה 'קלישאה' יש יחסי ציבור גרועים. 'קלישאה' היא בסך הכל משהו שמקובל לומר. הוא יכול להיות מוטעה לחלוטין (כמו למשל: 'תמונה אחת שווה אלף מלים', שזו שטות גדולה כמעט כמו 'לכל מטבע יש שני צדדים' מה שנכון לגבי מטבע אבל לא נכון לחלוטין לגבי כל הנמשלים של המטבע), והוא יכול להיות נכון לגמרי כשלעצמו (כמו למשל: 'הון-שלטון', או 'כל הנחלים הולכים אל הים').

אז איפה הבעיה? בדיוק שם: משהו שהוא נכון כשלעצמו ותפקידו הוא קיצור דרך מילולי, כלומר 'קלישאה', שנועדה לחסוך זמן בשיח הציבורי כי 'נו, זה ברור, מה, אתה לא יודע? הון-שלטון, מה לא ברור?!', כמעט תמיד הוא לא ברור ולכן לא רק שהוא לא קיצור דרך אלא הוא מחסום, בלוק, מכשול.

כי לומר 'הון-שלטון' בלי לומר איזה סוג של הון (יצרני או ספקולטיבי) ובלי לומר איזה סוג של שלטון (קיינסיאני או ניאוליברלי) זה גרוע ומזיק בהרבה מלא לומר שום דבר, או לחלופין - לשקר.

כי שתיקה לא מזיקה ולא מועילה, ושקר הוא שקר הוא שקר. אבל דבר המתכסה באדרת של אמת-ברורה-מאליה כשהוא לכל היותר חלקיק של אמת והוא בוודאי לא מובן מאליו, מזיק פי כמה.

ב. על התחממות כדור הארץ ועל עוד מאמץ נקלה לכתוב את 'סוף ההיסטוריה'

כך הוא המקרה של הקלישאות הסביבתיות. 'התחממות כדור הארץ'. נו, מה לעשות וממשיך להתקיים ויכוח על מקורותיו. חפשו בגוגל את השם פרופ' שביב ותבינו למה אני מתכוון.

גילוי נאות: אני לא מבין בדברים האלו ששביב מדבר עליהם יותר מאשר כל אחד אחר שקורא את הפוסט הזה, אבל בשונה מרוב מי שקורא את הפוסט הזה, הטענה לפיה 'רוב המדענים' אומרים ככה וככה כלומר לא מסכימים עם דבריו שביב לא עושה עלי רושם. כי ידע מדעי הוא לא עניין של רוב ומיעוט אלא עניין של אמת ואמת בלבד. כל מי שיודע רבע דבר על תולדות המדע יודע על מה אני מדבר. די אם נגיד שהתיאוריה של וגנר על פנגיאה זכתה לקיתונות של בוז, וכי 'רוב המדענים' בתקופתו טענו שהוא מדבר שטויות. וזו רק דוגמא אחת.

אבל גם אם אני טועה כי שביב טועה, ואכן האדם, והאדם בלבד אחראי להתחממות כדור הארץ, האדם והפרות כמובן המשחררות גזים בקצב מדאיג, כל זה לא משנה דבר וחצי דבר מהדבר החשוב באמת: מה עושים.

המנפנפים בקלישאת 'התחממות כדור הארץ', אחותה של הקלישאה 'משבר האקלים', שהן יחד ההורים של קלישאת 'חלון ההזדמנויות נסגר' (קלישאה הבאה לידי ביטוי באינספור תחזיות אפוקליפטיות כמו זו שפורסמה ב1970 בעיתון 'דבר' לפיה 'האנושות תשמיד את עצמה' (1970!!), מצטרפים יחדיו, כל אחד בדרכו הרדיקלית יותר או פחות, לאותה מסקנה חסרת שחר: תביעה לעצירת ההיסטוריה של ההומו-סאפיינס.

אתרגם את מה שכתבתי בפיסקה הקודמת לעברית: על פי 250 אלף השנים הראשונות של ההומו-סאפיינס, מה שהפך אותו להומו-סאפיינס ומה שהביא אותו עד הלום, הוא היכולת שלו לרתום את שכלו ותושייתו לכלל טכנולוגיה אשר שחררה אותו מתלות מוחלטת בגחמותיו של הטבע. נקודה.

כל מי שמדבר על אתגרי ההומו-סאפיינס תוך כדי שהוא מבסס את ניתוחיו ובעיקר את מסקנותיו על ההפך מזה, עושה מעשה בלתי אפשרי מבחינה היסטורית ועתידית גם יחד. איך אמר גורדון בהקשר דומה אך לא זהה? 'בעבודה לקינו, בעבודה נירפא'.

ג. הדרך היחידה היא עוד מאותו הדבר

הנמשל לענייני עתידנו על הפלנטה הזו: 'בטכנולוגיה לקינו, בטכנולוגיה נירפא'. ההבדל בין מה שייחס גורדון ליהודים לבין הנמשל האקולוגי-הומני חשוב: גורדון טען לפני 120 שנה בערך שהעם היהודי התרחק מחיי עבודה ויצירה ולכן הריפוי שלו חייב לעבור דרך עבודה ויצירה. במקרה הרחב יותר, הנמשל, האנושות לקתה בטכנולוגיה (מזהמת למשל) אבל הטכנולוגיה כפי שהוסבר לעיל היא היא מה שעשתה מהאנושות מה שהיא.

ומכאן שהדרך היחידה להתמודד עם בעיות האקולוגיה היא עוד מאותו הדבר.

אבל טיעון כזה אי אפשר להפוך למנוף ליצירת פאניקה. אי אפשר לעשות בו שימוש כדי להצביע על 'חלונות נסגרים' (עוד לא קמה המזגגה ועוד לא נאספה כמות החול הדרושה על מנת לייצר את כל אותם חלונות נסגרים, לא 'רק' בתחום האקולוגי, אלא גם בתחום חביב אחר: הסכסוך). מכאן ברור מדוע נביאי הזעם של 'האסון האקולוגי' ושל 'משבר האקלים' וכן הלאה לא יכולים או אולי יכולים אך בכל אופן לא מוכנים לוותר על קלישאות.

לפני שניגש לדבר החשוב באמת - למה הכוונה ב'עוד מאותו הדבר' שהרי 'אותו הדבר' הוא זה שמחמם, נגיד שכן לצורך הטיעון, ובלי ספק מזהם, את כדור הארץ - חשוב להכניס את הנטייה הזו לקלישאיזם להקשר היסטורי מעט רחב יותר.

ד. על כמה תנועות א.נושיות נגד האנושות, או בקיצור: החטא ועונשו

כי לא מדובר בתופעה מנותקת. הנסיון הזה למחוק 250 אלף שנות אוולוציה של ההומו-סאפיינס, או חמור מכך: להצביע רק על נזקיה, או חמור מכך: להתגעגע לימי החסד וההרמוניה שלה, ימיו המופלאים של 'הפרא האציל' שהמציא ברוב תסכולו כעסו ומירמורו ז'אן ז'אק רוסו, ובכך תרם ליצירתו של קו פרשני מוטעה לחלוטין שכבר יותר מ-250 שנה ממשיך לזהם את התודעה של אינספור אינטלקטואלי, ובכן הנסיון הזה ממשיך קו עתיק מאד, והוא זוכה בדור האחרון לתמיכה מכיוונים אחרים לחלוטין, לפחות בכותרת ובתודעה העצמית שלהן.

הקו העתיק הוא הקו של הפילוסופיה של המוסר ושל המונותיאיזם, שתי שיטות מחשבתיות שכידוע התאחדו באופן מזוויע למדי בנצרות. הרעיון המרכזי של הקו הזה הוא שאמנם האדם מקורו בטבע, אבל עליו להתעלות מעל לטבעו, ומבחנו העליון של האדם העליון הוא בדיוק בזה: יכולתו להתעלות מעל לטבע.

אצל אפלטון היה זה המלך הפילוסוף, בנצרות זה היה ישוע, אצל הנאצים זה כמובן האיש החביב ההוא עם השפם והזרוע שנתקעה בזווית מעט מעל לכתף.

את הנצרות אמרה להחליף תנועת ההשכלה. רוסו למשל שהוזכר לעיל. מה היתה התיזה הגדולה של ההשכלה? שלטון התבונה. מה אצל האפיפיור או אצל חז"ל שקדמו לו היתה האמונה, האמונה של ההשכלה היתה התבונה.

כך או כך, הטבע בכלל, והאדם כחלק ממנו יוק. ומכיוון שמדובר במשימה בלתי אפשרית (המדינה של אפלטון מעולם לא קמה; ישוע עלה לשמיים; רוסו נסע לשוויץ ושכח לחזור; היטלר נכשל כידוע וגם סטאלין וצ'ה גווארה), הרי שלתורות הללו נצמד נספח של 'תג מחיר': איך כתוב בתורתנו הקדושה?

אם תשמעו בקול אדוני, הכל יהיה אחלה בחלה, אבל אם לא דיר בלאכ, הלך עליכם: "וְחָרָה אַף יְהוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם". או אם זה לא מספיק ברור: "וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכֲכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב".

או בקיצור, החטא ועונשו. אני משוכנע שכמה משלושת הקוראים שהגיעו עד לנקודה הזו מתחילים לראות את הקשר בין מבנה המחשבה העל-טבעי הזה, ואולי גם אל-טבעי, לבין מבנה המחשבה של קולשי הקלישאות האקולוגיסטים. אבל עוד נחזור אליהם בדלת הראשית.

ה. שלטון השכל - אבל לא לשכוח את המוח הזוחלי, ותודה לאמוץ זהבי וללטאות בהרי אדום

עד אז נזכיר עוד תופעה אחת המנסה למחוק את 250 אלף שנות התפתחות ההומו-סאפיינס, הנשענות, אם שכחנו, על עוד כמה מליוני שנות אבולוציה. הפרדוקס שכמעט יכול היה להצחיק, הוא שכל הרוסואיסטים ובעיקר הרוסואיסטיות של ימינו, כן, מה לעשות, אני מתקרב בצעדי ענק אל האזור המסוכן של ביקורת הפמיניזם הרדיקלי, התופעה המיטופשת והמיאוד מיסוגנת הזו, מעמידים את האנושות כולה על השכל ועל השכל בלבד ('שקר החן והבל היופי'... לא מזמן פורסמה כאן בפייסבוק תמונה של אושיית פייסבוק בצעירותה. האושייה, פמיניסטית רדיקלית חדשה ונלהבת, ביקשה מכל המגיבים.בות.בום.בים שלא להתייחס ליופי שלה. מה לעשות והיא יפה להפליא האושייה הזו, היא לא רק יפה, היא גם יפה, אבל מה לעשות והיא יפה, ומה לעשות ויש דבר כזה יופי, ומקורותיו טבעיים, תשאלו את הטווסים ואת אמוץ זהבי שהסביר כבר לפני חמישים שנה בערך את 'עקרון ההכבדה' ההופך את היופי בטבע לנכס חשוב ביותר).

איפה הייתי. כן. ובכן הפרדוקס שכמעט יכול היה להצחיק, הוא שכל הרוסואיסטים ובעיקר הרוסואיסטיות של ימינו, מעמידים את האנושות כולה על השכל ועל השכל בלבד, אבל הפלא ופלא, השכל הטהור שהומצא אצל רוסו וחבריו והיום הוא מככב בכל המחלקות ללימודי מגדר ולשאר התפלוצות של מדעי החבר.ה, נשען על מוח זוחלי המשותף לבני אדם וללטאות, ושבלעדי הבנה נכוחה של אותו שכל אנושי, המבוסס גם על מוח זוחלי, לא רק, אבל גם, אי אפשר להבין את התופעה הנקראת אנושות.

ולכן, בדיוק כפי שהנצרות לא עסקה בלהבין את האנושות אלא בלחנך ולסרס אותה, כך בדיוק ההשכלה החד-צדדית, שראשיתה בהמצאת עבר שלא היה על ידי רוסו, המשכה בגליוטינה וסופה באושוויץ.

הפמיניזם הרדיקלי עוד לא באושוויץ, אבל הוא בהחלט בשלב הגליוטינה.

ו. בחזרה לאקולוגיה, אקולוגיזם ואקולוגיסטים

ומבחינה זו האנשים הטובים (באמת!) הדואגים לעתידו של כדור הארץ, בחברה טובה.

כי גם הם סבורים שנוסחת 'החטא ועונשו' שסוכמה כה יפה באותם קטעים שהבאתי לעיל מספר דברים וספר ויקרא, היא הדבר הנכון גם לנוכח אתגרינו המרובים, והם בהחלט מרובים.

וכאן הגיע הזמן והמקום לומר באופן ברור למה הכוונה בדברי אודות 'עוד מאותו הדבר'. בקיצור: רק ואך ורק הטכנולוגיה, כן, עוד טכנולוגיה, תקדם את הפתרונות הנחוצים בדרך להקטנת הנזקים שגורם האדם לסביבה.

נתחיל מהסוף: כל מי שקרא את פריקונומיקס או את סופר-פריקונומיקס, אולי זה כתוב בשניהם, אני לא בטוח, יודע שלפחות 15 יש פתרונות טכנולוגיים פשוטים למדי לבעיית התחממות כדור הארץ ככל שזו נובעת מפליטות של פחמן דו חמצני ומתאן ועוד כמה גזים שמכון דוידזון ישמחו להסביר לכם מה ומי הם.

מדוע לא מיישמים את הפתרונות האלו? אין לי תשובה ברורה. אבל היא דומה לשאלה מדוע הכנסייה הקתולית לא עמלה על שיפור מציאות חיי המאמינים, שהרי עוני וחיים של סבל ועריצות, הם תנאים מסייעים לחיזוק האמונה. בדיוק כפי שמודעות ליצר המיני במציאות של גינוי היצר המיני היא תנאי להתקבלותה של תורה פמיניסטית רדיקלית המגנה את היופי הא.נושי בכלל, את ההתייחסות אליו בתוך כך, ואת נמעניו הטבעיים בפרט.

חמור מכך: כל דיבור על פתרונות טכנולוגיים משמיט מיניה וביה את הקרקע מתחת לתעשיית גינוי, יצירת נקיפות מצפון ויצירת התשתית להפצת איומים על קטסטרופות ו'חלונות נסגרים', כי המשותף לכל אלו הוא אחד ויחיד: כל אלו לא דורשים שום מחשבה קונקרטית על פתרונות קונקרטיים.

אדרבא, צורת המחשבה הזו שמה בחבילה אחת כל סוג של פיתוח טכנולוגי שמתאפיין בקונקרטיות ובספציפיות ובהליכה של עוד צעד אחד לכיוון של פתרון טכנולוגי, חלקי, זמני, בדרך הארוכה אל עולם מזוהם פחות, מאוזן יותר, המתאפיין ברמה גבוהה של קיימות.

לא מבינים על מה אני מדבר? תשאלו את האקולוגיסטים הרדיקלים על רעיונות כמו ייצור חשמל באמצעות מראות סולריות (פיכסה! זה מסנוור את השועלים!!), או באמצעות טורבינות רוח (גועל נפש!! איזה כיעור!!! וזה גם עושה רעש לצרצרים!) או באמצעות מפלי מים מהסוג שיש בגלבוע (ומה יהיה עם חלמונית החורשף וצמרירית הזיזים????).

שוב, ההשוואה לכל סוג אחר של רדיקליזם מתבקש, תמשיכו את ההשוואה לבד.

ז. לכאורה דילמה, למעשה אין לא היתה ולא תהיה שום ברירה: רק ואך ורק אנושיות

הברירה פשוטה לגמרי, ובפועל היא תודעתית בלבד. כי בעולם המציאות אין ולא היתה ולא תתכן שום ברירה. בעולם המציאות, הברירה היחידה היא להמשיך לעשות מה שעשתה האנושות ב250 אלף השנים האחרונות: לחפש פתרונות.

כל זה כמובן כל עוד האקולוגיסטים לא מציעים את מה שהציעו חובבי הגליוטינה או אדריכליה של תורת הגזע הנאצית, כלומר להשמיד בני אדם (פעם הצעתי לאקולוגיסטית רדיקלית שטענה בתוקף שיש יותר מדי בני אדם בעולם, לתת דוגמא לאחרים ולהתאבד. הבטחתי לה שאני מוכן להיות השני לתת דוגמא אישית. היא הלכה והתלוננה עלי שאני מעודד אנשים להתאבד. כן. )

במלים אחרות, מנקודת המבט המציאותית, כל עוד בני אדם לא רק ימשיכו לחיות ולהאריך (בזכות הטכנולוגיה אלא מה) ימים, וגם להתרבות, הרי שבעולם המציאות יש רק ברירה אחת: עוד דונם ועוד עז.

כמו בציונות של גורדון: עוד טורבינה, עוד אחוז פחות חשמל מפחם, עוד מנוע משופר ונקי יותר, עוד מיחזור, פחות שימוש (לי יש אופנוע בן 50 למשל ורכב פרטי בן 6, היברידי, שנוסע ונוסע ללא תקלה כבר 175 אלף קילומטר), וכמובן אשמח שמישהו מלומד יסביר לי מדוע לא מיישמים את הרעיונות שקראתי עליהם (אני ועוד כמה מליונים) בפריקונומיקס, כמו למשל לבנות ארובה שמזרימה ליונוספירה או לאחת מהספירות של האטמוספירה חלקיקים הבולמים את הקרינה.

הברירה התודעתית היא אבל כפולה: להמשיך להפריח קלישאות ולאיים באיומים ולהצביע על חלונות ולהטיף מוסר או בקיצור - לבלבל את המוח, או לאמץ סוף סוף בקול רם את הדרך היחידה שהביאה אותנו עד הלום - דרך החתחתים של האנושות האנושית.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה