יום רביעי, 22 ביוני 2022

74 שנים לאלטלנה - תועבת התופעה הרוויזיוניסטית ממשיכה לפגוע בכל הטוב שיש כאן כבר מאה שנה: 'קין' ר"ל ימשיך לבנות, אויבו ימשיך לייצר "הבל"

היום בשעה 16:00 בערך, לפני 74 שנה, ירה 'התותח הקדוש' כמה פגזים לעבר האניה אלטלנה. מטרת הירי היתה לשים קץ לשורה ארוכה מאד של מעשי מרד, המרדה נגד ממשלת ישראל, סירוב פקודה, נטישת עמדות בחזית, עריקה, שיבוש החיים האזרחיים, פגיעה ברכוש צה"ל, גניבת והסתרת נשק, ועוד ועוד מעשים שנעשו על ידי האצ"ל ממוצ"ש ה-19 ביוני 1948 ועד לאותו הרגע.
על רשימת המעשים אין ויכוח. שלמה נקדימון, מי שפירסם בין השאר את הספר אלטלנה ב-1978, ספר שנראה כמו מחקר אך הוא לא יותר מפמפלט תעמולה המשתרע על פני 472 עמודים (כן, קראתי), מביא בספרו לפחות 25 מקרים כאלו. במחקרו של אורי ברנר, שגם הוא הופיע תחת הכותרת אלטלנה וגם הוא בשנת 1978, ובניגוד גמור לספר של נקדימון מדובר במחקר מופתי מכל בחינה שאפשר להעלות על הדעת, מפורטים לפחות 30.
25 או 30, פוטייטו-פוטאוטו, וזה באמת לא משנה, כי מה שחשוב בהמשך לדבריו האלמותיים של קלאוזביץ' אודות היחס בין מדיניות למלחמה, זה לא היריות שנורו על ידי אנשי אצ"ל לעבר לוחמי צה"ל בכפר ויתקין (כן, הראשונים לירות ירי על מנת לפגוע היו אנשי אצ"ל), ולא ההתחכמויות של אצ"ל בחוף תל אביב (לבקש, ולקבל, הפסקת אש כדי לפנות פצועים, ואז לנצל את הפסקת האש כדי לבסס את ראש הגשר שלהם על החוף, מתוך מטרה ברורה להמשיך לעשות שימוש בנשק שהורידו מאלטלנה+הנשק שגנבו ממחסני צה"ל+הנשק שחטפו מחיילי צה"ל+הנשק שהיה להם מימי המחתרת שרשמית הסתיימו בהסכם בין בגין לממשלת ישראל ב-1.6.48 כלומר שלושה שבועות קודם, ולמסור את הנשק הזה בידי האספסוף המוסת שהגיע בהמוניו לחגיגה שאירגן עבורם האצ"ל בחוף תל אביב בכלל ובפרט בסביבת ובתוך מטות חיל הים, חיל האוויר והפלמ"ח ברחוב הירקון).
אגב, לנוכח הטענה שהנשק באלטלנה היה משנה את מצב החזיתות, הנה העובדות כל כמה שיש להן תפקיד (ובממלכת האצ"ל ויורשיה בימינו אף פעם לא היה לעובדות שום תפקיד אבל לא אלמן ישראל ולא כולם - איזה מזל - אצ"ל או תומכי אצ"ל). בבקשה:
בחודשים אוקטובר 1947 עד מאי 1948, ההגנה ביצעה את הרכש הבא (לא כולל נשק שיוצר בארץ ו'התקבל' כך או אחרת מהברטים) - תמ"קים 1200, רובים 27400, מקלעים 2600, מקלעים בינוניים 105, כדורים 40 מליון, תותחי 20 מ"מ 31, תותחי 65 מ"מ 35, תותחי 75 מ"מ 10, מרגמות 120 מ"מ 12, פגזי תותחים 130000, מטוסי קרב 11, מטוסי תובלה והפצצה 16, זחלמים 13. לא פחות חשוב: 66 אניות מעפילים הגיעו אותה תקופה לארץ (רובן גורשו כמובן לקפריסין). כמה האצ"ל הביא? בדיוק. אחת. כמה ההגנה? 65. בקיצור, נשיאים ורוח (הרבה, הרבה מאד רוח, בעיקר רוח ובעיקר רוח רעה) וגשם אין.
ובכן, לא האלימות היא הדבר החשוב. הדבר החשוב הוא, אם למדנו משהו מקלאוזביץ', זה לא הפעולה האלימה אלא כיצד היא נתפסת ומוצגת. ואת המטרה הקפידו לומר מנהיגי אצ"ל והם ממשיכים לומר אותה עד עצם היום הזה.
יום לאחר "סיומה" של הפרשה (כי היא לא הסתיימה עד היום ואין שום סימן שהיא עומדת להסתיים), פירסם בגין את הדברים הבאים: "ממשלת ישראל הזמנית וראשה ביצעו אתמול את הפשעים האיומים ביותר נגד האומה והמולדת [...] בפקודתו של בן גוריון נמנעה הגשת עזרה רפואית לפצועים שאפשר היה להצילם אלמלא היחס הברברי של 'הדיקטטור'. ממשלה המסוגלת לבצע פשעים כאלה - פשעים נגד העם ונגד האנושיות כאחד - איננה ראויה לשלוט באומה [...] משטר הדמים של בווין לא יוחלף במשטר הדמים של בן גוריון. הנוער העברי - הנוער הלוחם והמשחרר - יילחם במשטר זה עד רדתו. ממשלת ישראל הזמנית לא נבחרה על ידי העם אלא מינתה את עצמה לממשלה [...] קיווינו כי היא תבין שלא תוכל לשלוט בכידונים ובמחנות ריכוז. עתה מתברר כי פני ממשלת בן גוריון לשלטון אימתנות ורצח המוני. 'ממשלת' בן גוריון כבר ויתרה למעשה על ריבונות מדינתנו ההופכת להיות בהנהגתו לגיטו שבו משתולל 'יודען-ראט' בוגדני ומשועבד לזרים. לנוכח המצב הזה התכנסה המפקדה של אצ"ל וקיבלה כתוצאה של דיוניה את ההחלטות הבאות: 1. חיילי אצ"ל אינם מכירים עוד בממשלה הזמנית הבלתי נבחרת של מדינת ישראל ודורשים יחד עם המוני העם את התפטרותה המיידית והעמדתה לדין העם. 2. חיילי אצ"ל במולדת ובתפוצות הגולה רואים ב'ממשלת' בן גוריון - פרט לכמה חברים שהם אנשים ישרים - ממשלת רודנים, אשר - אם היא תוסיף לשלוט - היא תשלוט בעזרת מחנות ריכוז, מרתפי עינויים ותליות. 3. בצבא העומד לפקודתה של 'ממשלה' זו אין חיילי האצ"ל יכולים לשרת. 4. מתבטלת בזאת ההוראה שניתנה לחיילי אצ"ל להתגייס ל'צבא ההגנה לישראל' ולהישבע אמונים ל'ממשלה' הזמנית" (ברנר, 269-268).
במוצ"ש 26.6.1948, שידר רדיו אצ"ל בין השאר את הדברים הבאים: " 'מחנה הרודנות' צוהל; הפורשים חוסלו ובן גוריון הטיל את מוראו על כל העם. אך הפצצת אנית נשק ורצח עשרים צעירים קוראים להתנגדות. הם מחזקים את ההחלטה לפרוק את עול הרודנות מעל העם. ראשי השלטון השנואים הסגירו לוחמים למשעבד הבריטי-נאצי [...] הם לא שמו לב ועשו את אשר עשו במרמה, בתכנית שטנית מוכנה מראש ובאכזריות נאצית ממש [...] כל איש ברחוב יודע שאם קמה בכלל מדינת ישראל - הודות לדרכנו ולמלחמתנו היא קמה. ציון איננה
גיטו ורשה. לא ישלטו בישראל השוט המושאל מידי גויים משעבדים. עמנו חופשי הוא ומולדתנו חופשית תהי כולה. נשבענו!". (ברנר 282-281).
במחנה צה"ל בו ישב גדוד צה"לי שהורכב מאנשי אצ"ל לשעבר, ניתן היה לקרוא על קירות חדר האוכל את הדברים הבאים: "שבועת אנוסים אינה מחייבת"; "מוות לבן גוריון"; "זכור את האניה"; וגם כמה קריקטורות פורנוגרפיות בהן כיכב הפלמ"ח. (ברנר 349)
בירושלים, מבחינת אצ"ל אקס-טריטוריה שכן האו"ם הכריז עליה כעיר בינלאומית ולכן אין לממשלת ישראל דריסת רגל ריבונית בה, הקפיד האצ"ל להפר הסכמים עם חטיבת עציוני, להשתמט מאיוש עמדות כדי לאפשר לאנשיו לעסוק בחיזוק האצ"ל, לגנוב נשק וציוד מצה"ל תוך ביצור עמדותיו ומתן הוראה לאנשיו לפתוח באש כנגד כל כוח צבאי שיתקרב, להבריח נשק ואנשים לירושלים, ולתכנן פעולות שיהפכו אותו לגורם שאי אפשר שלא להתחשב בו. כפי שסיכם זאת ישראל גלילי, מטרת האצ"ל היתה "לשמור על קיום מסגרת נפרדת לכוח מזויין; אחיזה לצבירת נשק, הצדקה לא למסור את הנשק לממשלת ישראל; מרכז ומקלט לאקטיבה, לעריקים; מרכז מדיני ותעמולתי לארץ ולתנועה בגולה; השארת אצ"ל כגורם עולמי ובין לאומי, מרכז לידיעות, ריגול וקשרים עם המעצמות" (ברנר, 353)
נעיר כי ב-15 ביולי שוב ניסתה ממשלת ישראל, בתיווכו של שר הפנים גרינבוים, להגיע ל(עוד) הסכם עם האצ"ל (נזכיר שרשמית הוא פורק ב-1.6 כלומר שבועיים לאחר הקמת המדינה, עובדה המעידה על סירובם של בגין ושותפיו לקבל את הכלל היסודי ביותר של מדינה: מונופול מוחלט על כוח צבאי ועובדה המעידה על אורך הרוח האינסופי וחסר ההצדקה שאיפיין את בן גוריון וממשלתו כלפי אצ"ל). בתגובה להצעות גרינבוים אמר בגין כי "בירושלים הוקמה מפקדה ראשית של אצ"ל והיא מוסמכת להחליט על מעמדו של אצ"ל בירושלים. כל משא ומתן בעניין זה יש לנהל בירושלים עם המפקדים המוסמכים במקום" (ברנר 347)
ביום ה-30 לאלטלנה, פרסמה מפקדת האצ"ל את הדברים הבאים: "ביום השלושים לרצח המתועב של אחים ואחיות מעפילים, אשר הגיעו משרידי הגיהנום הנאצי. ביום השלושים לרצח המתועב של אחים לוחמים [...] ביום השלושים לרצח המתועב של רוחנו, נשמתנו ומוסרנו הלאומי; הננו להשמיע באזני הרוצחים והפושעים, המתנשאים למשול בנו את דיננו דין הצדק: מות תמותו! גורלכם נחרץ! אחת דתכם למות!!! לא נשקוט ולא ננוח עד היום בו לעקר נשמתכם הפושעת מגופכם הטמא. ביום ההוא תגאל חרפת המולדת שסגרה שעריה בפני אחים מעפילים, ביום ההוא תיגאל חרפת הצבא ששלח חיציו בבחירי האומה. ביום ההוא תיגאל חרפת העיר, אשר ברחובותיה הובלו אחים מעפילים כשקלגסים ישראלים מתעללים בהם. ביום ההוא תיגאל חרפת הרבנים, שעמדו בפתח, אף גורשו ממטהו של הפושע המטורף בן גוריון. ביום ההוא תימחה החרפה מדפי ההיסטוריה המזהירים של עמנו. ביום ההוא יכופר דמם הקדוש של בחירי האומה. אמן! הנוקמים". (ברנר 349)
ב-16 ביוני 2022, כיבד בנוכחותו ראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת בנימין נתניהו, את מאות באי טקס הזכרון השנתי לחללי 'אלטלנה'. כמה אירוניה וגיחוך יש בדברים שאמר נתניהו בנאומו הזחוח שכלל את הדברים הבאים:
"אין חולק על כך שמשטר דמוקרטי מחייב הישמעות להכרעת המוסדות הריבוניים של המדינה. המוסדות הנבחרים. אבל בדמוקרטיה בניגוד לדיקטטורה קיימים איזונים ובלמים. יש עם, יש בני שיח במחנות אחרים. יש ראיה היסטורית של סכנת ההתנגשות הפנימית. יש אורך רוח, יש סובלנות, יש הגיון, יש עצירה על הסף. כשאתה הולך לכוון אש לבני עמך, שנאבקים יחד אתך במלחמה נגד אויב חיצוני שיכול להשמיד אותך, יש עצירה על הסף. פה לא היתה עצירה על הסף".
אכן. לא היתה עצירה על הסף, לא היה כיבוד של הכרעת מוסדות נבחרים, היה זלזול עמוק בבני שיח של רוב המחנות האחרים, לא היה שמץ של סובלנות, אפס הגיון והליכה בהתלהבות ובנחישות לקראת התנגשות פנימית.
את דבריו אמר נתניהו בכנס הנזכר שההזמנה אליו נוסחה במלים אלו: "במלאת 74 שנה להירצחם של חברינו הי"ד בידי קין, נערוך טקס מרכזי ואזכרה מסורתית לזכרם".
קין. למי שלא שם לב. קין. הנחמה היחידה בסמליות הזו, היא שאכן "הבל" הוא התאור המדויק, הקצר, החד והקולע ביותר לכל המורשת הרוויזיוניסטית בארץ הטובה הזו, שמצליחה להמשיך להיות טובה, למרות, ולנוכח ההקפדה וההתמדה של תועבת התופעה הרוויזיוניסטית - החוצה מחנות אם זה לא ברור - להפריע לכל מה שנבנה כאן, כבר מאה שנה

2 comments:

  1. מעניין ומהנה לשמוע את דעתך בנושא.

    עברו 6 ימים מאז שכתבתה והעולם השתנה. הנושא הרועש וגועש הוא הפלות. אולי תביע דעה? לא על זכותה של האשה לגופה וכן הלאה אלא מסביב לנושא. כמו שבקואנטום מכניק אי אפשר להתבונן על החלקיקים שהם הנושא כי אז הם משנים התנהגות, יש להתבונן על המסביב.
    לדעתי (או כמו שאומרים בעברית החדשה 'לטעמי') נושא הפסיקה שהפך את הפסיקה בת ה 50 עלה ונופח מכל פרופורציות בחוסר טעם מוחלט ובכוונה (בכוונת מכוון כפי שאומרים היום ללא צורך) בשל בחירות אמצע הקדנציה הבאות עלינו לטובה. כוונת הליברלים להשאיר את נושא ההפלות מבולבל ולא ברור. כל העולם עסוק בלכאורה חזרה של אמריקה 50 שנה לאחור באשמת 3 השופטים השמרנים שמינה טראמפ. הגיבורה גינזבורג מוקעת (שימינג) על שבאנוכיותה הביאה לשינוי החוק. זו לא הפעם הראשונה שהדמוקרטים מעלים את נושא ההפלות כדי להשפיע על תוצאות בחירות ולהונות את המצביעים. איסטרה בלגינה קיק קיש קאריה. בינתיים נזנח נושא אוקריינה, נזנח הטיפול (או לפחות ההתיחסות והתגובות הצבוריות) באטום האירני, מהסה את קולות האינפלציה הגועה, את מחירי הדלק את המחסור העולמי בתבואה אפילו את סכוי למלחמת עולם שלישית בשל אוקראינה ואת האנשים שמתים שם והיו הנושא הקודם שנועד להעסיק את הציבור האמריקאי אבל הוא אבד עניין וחזר למחירי הדלק.
    האם מותר לפוליטיקאי לעשות כל שביכולתו כדי לנצח בבחירות? בכל מחיר? בכל מותר באהבה, מלחמה ופוליטיקה? האם המחוייבות היחדיה שלו היא לאוטוביוגראפיה שלו?

    השבמחק
    תשובות
    1. רעיון גאוני שעלה בראשי עכשיו, וזה ממש חידוש אז בבקשה לשבת לפני שממשיכים לקרוא. אני אכתוב על מה שמעניין אותי ואת או את או מה שאת.ה.הוא.היא.הן.הום.בום.כלום תכתוב.בי.בם.בים.בום על מה שמעניין.נון.נין.נים.נום.נם אותך.כן.כם.כום.בלום.פלום.כלום.

      מחק