יום שני, 20 ביוני 2022

דף המסרים הנכון למחאת הקיץ - בשלוש מלים: הדג מסריח מהראש. בעוד שלוש מלים: הדג זה אנחנו. בעוד שלוש מלים: הראש הוא האוצר.

 


לא ברור לי ואני מניח שלאף אחד לא ברור האם המחאה המתפתחת עכשיו תצליח להתרומם. אבל בכל מקרה אין לה שום סיכוי להצליח אם לא יגידו ראשיה, או מי שיהפוך לדבריה, את הדברים החשובים באמת.

והדברים החשובים באמת ימשיכו להיות חשובים באמת בין אם המחאה תתרומם ובין אם לאו, כי דברים חשובים הם חשובים כי הם נכונים. ואם להמשיך את ההשוואה המתבקשת למחאה בת ה-11, זה בדיוק מה שלא היה בה: אף אחד כמעט לא אמר בה את הדברים החשובים.

מה הדברים החשובים? בשלוש מלים: הדג מסריח מהראש. מי הדג? המדינה, החברה, האזרחים, המוסדות. כולם כמעט ללא יוצא מהכלל בבעייה. המדינה משותקת רוב הזמן בוודאי בדברים הקשורים בחברה. החברה המורכבת מאזרחים מוגבלים ביכולות הכלכליות שלהם (ואל תבלבלו לי את המוח עם התורים בנתב"ג ועם וולט והמשלוחים, וזה עוד עניין שחשוב לא לומר: לא מדובר על עוני ולא על רעב ומי שאומר עוני ורעב שלא יתפלא שאף אחד לא מתייחס אליו ברצינות), והמגבלות הכלכליות של האזרחים גדולות יותר בגלל המגבלות של המוסדות שהוקמו על מנת לשכלל ולייעל את החיים האזרחיים.

ומי זה הראש? משרד האוצר ומשרד האוצר בלבד.

לא ביטוח לאומי ולא המורים ולא העיריות ולא המורים ולא השוטרים ולא הרופאות והאחים ולא העו"סים וכן הלאה. כל אלו יכולים לכלול בטלנים וצרי אופק, אבל בדרך כלל מדובר באנשים טובים שהצלחתם, כל אחד בתחומו, מוגבלת מסיבה אחת ומסיבה אחת בלבד: מדיניות האוצר שמטרתה לא לשפר ולייעל את חיי האזרחים והחברה אלא להקפיד על גרעון מינימלי, להקטין עד כמה שניתן את אחריות המדינה לאזרחים (גם בתחומים בהם אין ויכוח שהמדינה תפקידה הוא לעשות את הדברים כמו חינוך ובריאות ובטחון פנים ופנסיה ועוד), ולמדוד את דרכה של הכלכלה בכמה מדדים תלושים מהמציאות כמו יעד אינפלציה ויחס חוב-תוצר. על כל אלו מוסיפים פקידי האוצר את הבונוס: תת ביצוע, מדיניות המיושמת אחרי שחוק ההסדרים (חוק אנטי-דמוקרטי לעילא!) עושה את שלו באותה מגמה שכל אזרח רואה את התוצאות שלה לנגד עיניו:

עומסים בכבישים, בבתי חולים, בשדה התעופה, בתחנות הרכבת, בתחבורה הציבורית, בהזנחת הפריפריה, בהפקרת בטחון העובדים, במכירת החקלאות הישראלית וכל המגזר היצרני הרגיל-טק לכל המרבה במחיר, ועוד ועוד.

ובחזרה למחאה: אם הכתבלב התורן יראיין את משפחת ישראלי בשדרות רוטשילד שתסביר לו שהיא שם כי יוקר המחיה וכן הלאה ושכר הדירה וכן הלאה ולשאלתו מי אחראי המשפחה תענה לו 'משרד האוצר ומשרד האוצר בלבד כי משרד האוצר מעדיף לעשות כסף מעסקות נדל"ן והמחיר מתגלגל דרך הקבלנים לצרכנים', זו תהיה התשובה הנכונה.

אבל אם משפחת ישראלי תדבר על שחיתות, או על העירייה שלא עושה כלום, או על רדיפת הבצע של הקבלנים, או על אובדן הסולידריות, או על הגעגועים לשטייטל או לימים ההם שבגרוש היה חור או כל שטות רגשנית ונוסטלגית אחרת, פקידי האוצר ידעו ששוב פעם הכלבים (האזרחים) ינבחו (כלומר ידברו לא לעניין) והשיירה (מדיניות האוצר ב-40 השנים האחרונות) תמשיך לעבור.

וכאמור לעיל, עם או בלי מחאה, האמת הפשוטה הזו נכונה בכל מקרה. ומי שחושד שכל הכתוב לעיל נובע ממוחו של סוציאליסט הזוי (כי צפון קוריאה בלבלה וההסתדרות והקיבוצים והתמוטטות הגוש הסובייטי וקובה וכל הג'ז הזה) אז לא. ממש לא. כותב הדברים הוא קפיטליסט אדוק. הוא גם בורגני, בעל דירה בק"ק חיפה.

אלא שהקפיטליזם שלו מתמצה בכמה מלים שאמר כתב והפיץ אחד ממייסדיו אי אז לפני 250 שנה: an ounce of prevention worth a pound of cure

דבריו של בנג'מין פרנקלין הם תמצית השכל הישר, התבונה האנושית והמדיניות הכלכלית הנכונה - להשקיע בהווה (בחינוך, בריאות, רווחה, בטחון פנים) כדי להבטיח עתיד טוב יותר. כי אוהדי מדיניות האוצר תמיד אומרים בדיוק את זה: אסור לבזבז כסף בהווה על חשבון 'עתיד ילדינו'. בול. אלא שפרנקלין הקפיטליסט (וקפיטליסטים מזהירים אחרים) ידעו להסביר שלא מדובר בבזבוז אלא בהשקעה, ולכן מי שבאמת חרד ל'עתיד ילדינו' עליו לעשות את ההפך ממה שעושה כאן משרד האוצר כבר 40 שנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה