ולא שאין לי מה לומר על נסאראללה ועל המלחמה וכן הלאה, אבל לא שום דבר שלא משמיעים אחרים, ואת דעתי על מפת 1919 כעל נקודת ייחוס לכל דיון על עתידה של ישראל כבר אמרתי לא מעט פעמים.
אז מפה לשם, לבקשת "הקהל" כפי שפעם אמרו (בימים בהם היתה בגל"צ תכנית נחמדה בשם 'שישה מאזינים ואורח' - אז אצלי אפילו אורח אין, אולי שישה מאזינים), יצרתי פודקאסט על בן-גוריון.
לא, ממש לא עיון ביוגרפי ובוודאי לא פסיכולוגי בדמותו, אלא עיון היסטורי-פוליטי בכמה תחנות ידועות יותר או פחות בדרכו מאז שהפך לדמות ציבורית מרכזית (לכל המאוחר 1933) ועד לשיאו מפעלו ההיסטורי-פוליטי (1963, השנה בה פרש, אבל הוספתי עליה מע"מ והתוצאה היא 1970 או לפחות 1967).
כפי שאמרתי באחד הפרקים במפורש, וכפי שאמרתי מהפרק הראשון בעקיפין, ובהמשך למאמר הזה אודות הקשר בין דמוקרטיה להיסטוריה ובין חינוך לדמוקרטיה לבין הבנה היסטורית, שזכה למרבה הפלא ליותר מ-110 כניסות (עדכון יולי 2025: 212), המטרה 'הסמויה' שלי היא לתרום את שלי לחינוך פוליטי ראוי לשמו, זה שלוקח בחשבון:
א. את המציאות
ב. את האתגרים שהיא יוצרת
ג. את החלופות העולות ביחס לאתגרים
ד. את הכלים הנדרשים למימוש החלופות ואת מחיריהן
כלומר ההפך הגמור מחינוך 'ערכי' דביק (כמו לערך 'האחדות' המגוחך עניינית והיסטורית גם יחד), ומחינוך פורמליסטי-דיקלומי ('כיצד פועלות ועדות הכנסת') והכי רחוק שאפשר מצדקנות אידיאולוגית-תלושה מכל צד ('הדמוקרטיה מנוגדת ליהדות', 'יהדות מנוגדת לדמוקרטיה' ושאר הבלים מוכרים לעייפה), שלא לדבר על "עכשוויזם" מכל סוג ומין.
אז הנה קישור לפודקאסט בספוטיפיי, והנה ליוטיוב, מוזמנים להתקיל בקושיות, התנגדויות, ביקורות, בקשות, תהיות וכן הלאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה