א. הבעיה
מדי פעם אני טוען את מה שטענו חכמים גדולים ממני שהאדם ברא את אלוהים ולא להפך. הטענה הזו נשמעת כפרובוקציה חילונית "פרוגרסיבית" מטופשת וחצופה.
אלא שאני נחשב לפחות בעיני כמה מהיהודים המסורתיים כאחד מאלו שאין לחשוד בהם ב"פרוגרסיביות" מהסוג הנואל העלוב והפאתטי של ימינו (שהרי התנועה הפרוגרסיבית לכשנולדה לפני כ-130 שנה היתה ביתם הרעיוני של טובי הוגי הדעות ואישי הציבור, והיום? עוד לא נוצרה שקית ההקאה שתהיה מסוגלת להכיל את החלאה המתועבת המופקת על ידי מי שהשתלט על המושג "פרוגרס").
ומכאן הבעיה: למה לכל הרוחות אתה (כלומר אני) מתכוון כשאתה (כלומר אני) ממשיך ושב וטוען שהאדם ברא את אלוהים ולא להפך?
ב. הפתרון בקיצור
ובכן, בטענה "האדם ברא את אלוהים" כוונתי בסך הכל למה שאמור היה להיות מוסכם על כל מי שניגש לדון במושג האלוהים, והוא שכל תוכן שבני אדם מייחסים למושג האלוהים, הוא אנושי ואנושי בלבד, ומכאן שאלוהים נברא על ידי האדם ולא להפך.
ג. ובחזרה לבעיה - ואת האדם מי ברא???
שהרי ללא כל ספק, אין ולא יעלה על הדעת אדם, אפילו לא "פרוגרסיב" בן ימינו (מושג נרדף לכסילות אווילית נואלת ומחפירה, עלבון לאינטליגנציה ומבוא לחלאה101), שלא יסכים לטענה הבאה: האדם, שהוא 'אורח' יחסית צעיר ביקומנו, הוא וכל בעלי החיים למיניהם שקדמו לו, קל וחומר הטבע הדומם על כל מרכיביו, כולם ללא יוצא מהכלל פעם לא היו, ולכן אם הם קיימים, הרי שברור שפעם הם לא היו קיימים , וההגיון הזה לא יכול שלא להתקבל אפילו על דעתם של "פרוגרסיבים" מהסוג של "הכל נראטיבים" ו"הכל בראש" ו"השפה יוצרת את המציאות" וכל שאר האשפה "הרוחנית" שהם מייצרים.
והואיל והם קיימים כל ההרים והכוכבים והחנקנים והחתולים וכל כיוצא באלו, כולל כולם, גם אם באופן זמני, ואדרבא, זמניותם של כל היצורים הנוצרים - כולל גלקסיות, חורים שחורים ואפילו נשיאות ענוגות של אוניברסיטאות "עילית" - מלמדת אף היא על אותו עניין, הרי שהעניין הוא שיש "משהו" שקדם לכל הבריאה, ול"משהו" הזה החליטו בני אדם לתת כל מיני שמות (כי רק בני אדם נותנים שמות לכל מיני דברים), ואחד מהם הוא "אלוהים".
ד. אז מה הבעיה של הפתרון לפיו כל הברואים נבראו על ידי "אלוהים"?
אין שום בעיה, אם זוכרים את הרעיון הבסיסי שהוצג לעיל גם בתחילת הרשומה הזו ("האדם ברא את אלוהים ולא להפך") וגם בסוף הפיסקה הקודמת, לאמור: ל"משהו" הבלתי נתפס הזה שקדם להופעת כל הברואים, קוראים (בין השאר) במלה (האנושית) "אלוהים".
אלא שהבעיה נוצרה וממשיכה להיווצר על ידי אנשים המאמינים ב"אלוהים" כמו גם כופרים בעצם קיומו או כועסים עליו או כל ביטוי אנושי (כי כל ביטוי אנושי הוא אנושי ואנושי ובלבד) כזה או אחר.
ומה הבעיה? ייחוס מהות ברורה ל"אלוהים", זאת בניגוד גמור להגדרתו האחת והיחידה שתוארה לעיל, לפיו הוא כל דבר חוץ מאשר בעל מהות "ברורה" במושגים אנושיים.
ה. או במלים אחרות
או במלים אחרות: כל מי שמדבר באופן פסקני על "אלוהים", על תכונותיו, על רצונותיו, על תכניותיו, על תולדותיו, כאילו דיבר על תכונות רצונות תכניות ותולדות החתול שלו, מלמד כל דבר על כל נושא, מלבד על הנושא אודותיו הוא מדבר: על אלוהים.
קל וחומר אם הוא מציג עצמו כבעל סמכות לפרש את תכונותיו רצונותיו תכניותיו תולדותיו הישגיו כשלונותיו רגשותיו וכן הלאה של "אלוהים".
או במלים אחרות: כל דיבור פסקני על "אלוהים" הוא סתירה מהותית למהותו של אותו הדבר שבני אדם בקוצר השגתם החליטו לכנותו "אלוהים", כמושג המכליל את כל מה שהם אינם מבינים.
ו. ולכן, אין אלא להסכים שאלוהים הוא בריאה אנושית ובריאה אנושית בלבד
כל עוד לא למדנו על חתולים או סוסים או דולפינים או מלפפונים הדנים בינם לבין עצמם על שאלת עצם קיומם, תפקיד קיומם, דרכי קיומם הרצויות יותר ופחות, וכל כיוצא באלו החומרים המרכיבים את הדינים והחשבונות שנתנו בני אדם (ונכון לעכשיו, ולמיטב ידיעתי רק ואך ורק בני אדם) על שאלת עצם, תפקיד ודרכי קיומם הרצויות יותר או פחות.
שזה במלים אחרות ובקיצור: כתבי הקודש.
ז. מה שמוביל אותנו לדבר החשוב באמת
והוא ההבדלים בין כתבי הקודש, כלומר ההבדלים באופנים בהם בראו בני אדם שונים את מושג האלוהים שלהם, ושמו בפיו את התשובות על שאלת עצם קיומם, תפקיד קיומם ודרכי קיומם הרצויות פחות או יותר.
וההבדלים עצומים. והדברים ידועים.
האלוהים שבראו יהודים למשל, מצווה עליהם לקחת חלק בשיפור מתמיד של המצב האנושי. מתוך אחריות, מתוך אהבת אדם, מתוך התמודדות אישית ומשפחתית וקהילתית ועדתית ולכן לאומית עם משימה בלתי נגמרת זו.
האלוהים שבראו נוצרים למשל, מצווה עליהם לעשות את אותו הדבר אבל רק במסגרת של נבחרים עילאיים, בעלי יכולת התנזרות, בלעדיה אי אפשר לו לאדם להצליח לעשות הטוב בעיני אלוהים.
האלוהים שבראו המוסלמים למשל, מצווה עליהם להסיק את המסקנות מהכשלונות של שני סוגי היהודים שפעלו לפניו - היהודים היהודים והיהודים הנוצרים - להתמסר לאלוהים, התמסרות שמשמעותה פטאליזם שהיעד הראשון שלו, לפני יום הדין הגדול והנורא, הוא החרבת העולם האנושי הקיים, עד עפר.
וכולנו מכירים הרי את ההבדלים בין אלוהימים של יהודים למיניהם (בזמן שרבים מוכנים להקריב חייהם לטובת קיום העם היהודי, חלקם האחר למשל יושב היום בהנהלת ה-BDS, כותב מאמרים לNYT וגילויי דעת בהשארץ, ובכך מסייעים אנשיו היהודים - בשם אלוהים היהודי כמובן - לחזון האלוהי של האסלאם הדומיננטי); או את ההבדלים בין אלוהים הקתולי לאלוהים הקלוויניסטי, או את ההבדל בין אלוהים הקתולי של מל גיבסון לאלוהים הקתולי של האפיפיור ההוא ששכחתי את שמו ומספרו שהודיע שקתולי טוב כבר לא ממשיך להאשים את היהודים ברצח האל.
ויש גם הבדלים בין אלוהימים מוסלמיים, אבל למרבה הצער הם לא מספיק חשובים כי הדומיננטי הוא "אלוהים ששונא" כפי שהגדירה אותו היטב וואפא סולטאן האמיצה (שנאלצה לנדוד עד קנדה כדי להצליח לומר את דעתה ולרוץ לספר לחבר'ה כלומר להשאר בחיים).
ח. אז מה לגבי שאלת זהותו ומהותו של האחראי על בריאת הברואים?
בדיוק. זו שאלה שאין לה תשובה, ולא תהיה לה אף פעם כל עוד בני אדם הם מה שהם - מוגבלים בראייתם, בהשגתם, בתפיסתם, ביכולתם לתאר דברים ולהגדירם, בהצלחתם ליישם מסקנות מטעויות (ומפה ושם הצלחות).
כי בני אדם הם בני אדם (כשם שעגבניות הן עגבניות) ואלוהים הוא המלה שהם בחרו כדי לבטא את מהותם המוגבלת, ולכן כל מי שמדבר באופן הסותר את המגבלה האנושית הזו (כולל אם הוא מספר לכם ש"אלוהים נגלה אליו בחלום" או ממש "דיבר אליו", מעידה על יכולת הדמיון האנושית העצומה יחסית למגבלות הנזכרות), סותר את עצמו.
או ממש במלים אחרות וקצרות: להיות אנושי זה להודות מראש בחוסר היכולת העקרוני הגורף והמוחלט שלא להיות מסוגל לומר שום דבר ברור ועקרוני באופן גורף ומוחלט.
לא כולל אמירה מתארת זו, שאין בה שום פרדוקס, כשם שאין שום פרדוקס בטענה המושמעת בפי היורדים בנמל של אותו האי ומתקבלים על ידי מקומי האומר להם "כאן באי הזה כולם שקרנים". כי האמירה שלו היא תיאורית-ראשונית (לגבי האי) ולכן אין בה שום סתירה.
אמרת זאת בצורה ברורה, האלוהים הוא קבוע קוסמי, או הפילים מתחת לצב שמחזיק את כדור הארץ.
השבמחקנכון, וכל אמירה בהירה ונורמטיבית ופרוגרמטית ב"שמו" היא בהכרח אנושית ולכן בריאה אנושית ולכן תכני האלוהות הן בריאת האדם ובריאת האדם בלבד ולא יתכן אחרת
מחקעובדים על תשובה.
השבמחקדאגתי כבר
מחקבבקשה:
מחקhttps://yuddaaled.wordpress.com/2025/08/17/%d7%a6%d7%9c%d7%9e%d7%95-%d7%9b%d7%a6%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%9d/
בשעה טובה
מחקל נעשה לי כאן, להכניס אותי יחד עם גדולי ההוגים... אבל בסדר, אני מודע למקומי בסדר הבריאה... לדעתי אין כאן שום ויכוח או ליתר דיוק אין הפרכה של טיעוני.
השבמחקהטענה שיתכן אלוהים שנותן מצוות היא טענה הנכנסת לפרדיגמה שלי, לאמור: עובדה היא שיש אנשים שמעידים על התנבאות, כלומר על כך שאלוהים מדבר אתם ומוסר דרכם תורה ומצוות. אבל העובדה הזו איננה הופכת את מה שהם מדווחים עליו לעובדה, ולכן טיעוני היסודי עומד ביסודו, והנה הוא שוב: כל, אבל כל, כל ביטוי של כל אדם על חוויה אלוהית, נבואה , מעמד, התגלות או כל מלה אחרת, היא עוד ביטוי אפשרי של מה שבני אדם מוסרים אחד לשני. כל דיבור אנושי מוחלט על משהו המשוייך לאלוהים הוא ביטוי לתכונה אנושית אחרת: יומרנות, הונאה עצמית וכן הלאה. אלו החיים.
הטענה ששפה קיימת רק אצל בני אדם לא הכרחית. מצידי אני מוכן לחתום על עצומה ובה אני מצהיר כי אין לי ספק שמלפפונים משוחחים זה עם זה, ואם יש צורך אחתום גם על עצומה לפיה ההרים מדברים אחד עם השני, הכוכבים כותבים מסכתות והוירוסים מקיימים סנהדרין והחתולים מפרידים בין בשר לחלב כפי שרק חתולים יודעים לעשות.
אחת היא לי כי אני מלפפון או חתול או גלקסיה בצורה של אדם, ובממלכה האדירה של עושי השימוש בשפה - מהמיקרוגל שלי ועד לחתול של השכנים - אני עושה שימוש בשפה של בני אדם. וזו הנקודה ואין דרך לברוח ממנה. כמה חבל. יש שפה לבני אדם והם כותבים בה תורות ומדברים עליה ומפרשים אותה בשפה של בני אדם. כל השאר התחכמות והתחמקות.
מה נשאר? אכן הדבר החשוב באמת - לא אם אלוהים של ממש אמר ממש ממש את התורה ממש ממש למשה רבנו ממש ממש בסיני, כי אם לא אני הולך ושוגל וזולל ורוצח תינוקות ומשקר ברוב חוצות וסוגד לגופם של אנשים ולמכונות ושאר ביטויים של עבודה זרה. לא, כי השאלה היא מה תוכן התורה, מה דורש אלוהים שכתבו עליו בני אדם בתורה שלימים הוכרה במלה 'יהודית' או כל מלה דומה אחרת (אין דרך לחמוק מזה: שפה אנושית מורכבת ממלים אנושיות ורק בני אדם יודעים מה לעשות עם המלים האלו, עם כל הכבוד לשפת המלפפונים, הוירוסים, המיקרוגלים והחורים השחורים, כל ישות עם השפה הייחודית שלה).
והחשוב מבחינתי הוא הסכמה על הדבר החשוב מבחינתי באמת: מקומו של אדם לפני קונו, קונו המסויים כפי שתואר בשפה האנושית של הציבור ממנו הוא הגיע. למזלי אני יהודי. ובחברה טובה ללא ספק.
וכמובן הופיעה תגובה בשם "אנונימי" כי המערכת החליטה להשתגע... בכל אופן התגובה שלי
מחקכן זהינו אבל תהינו איך לומר את זה.
מחקמבחינה מוסרית אני לגמרי מסכים איתך. העיקר הוא התוכן ולא הציווי החיצוני.
מבחינה דתית יש אנשים כמו הרב מיכאל אברהם (לגמרי לא קנאי דתי) שיגידו לך שאם אין אמונה בהתגלות אין משמעות דתית לפעולות שאדם עושה בתוך המשחק הפנימי של ההלכה. הוא לא יכול להוציא אחרים ידי חובתם במצווה מחד, לדוגמא תקיעת שופר. ומאידך כפיה דתית היא חסרת משמעות לגביו. הוא עדין יהודי (או גוי) אבל הוא לא דתי ואין משמעות דתית למצוות שלו.
פילון האלכסנדרוני, "על צאצאי קין" (כתבי פילון כרך ד), עמ' 316-315, סעיפים 169-167:
השבמחק"...בעל ההוויה נודע לא רק בדרך האוזן, אלא דרך עיני התבונה מתוך התעצומות הפרושות על-פני היקום, ותנועתם הלא-פוסקת של מעשיו שאין להם מספר. לפיכך נאמר בשיר הגדול, שבו אלוהים מדבר בגוף ראשון: 'ראו ראו כי אני הוא',* כיוון שבעל ההוויה האמיתי נתפס יותר באינטואיציה משהוא מוסק בהיקשי היגיון. ואם אומרים לנו שהאל ניתן לראייה, דברים אלה אינם אמורים כפשוטם אלא בהשאלת לשון, ולאמיתו של דבר הם מתייחסים אל כל אחת מן התעצומות שלו. ודוק: אין הוא אומר 'ראו אותי' - שמן הנמנע הוא בהחלט שהאל באמיתותו ייראה על-ידי מה שנתהווה - אלא נאמר 'ראו שאני הוא', היינו ראו את היותי נמצא. למחשבתו של אדם אפשר להתקדם רק עד שיידע שמסובב כל הסיבות ישנו, שהוא קיים, ואילו לנסות לחדור הלאה מכאן ואילך, לשאול על מהותו ועל איכותו, יש בכך מן האווילות התהומית. אפילו למשה החכם מכול לא נענה אלוהים בדבר זה, עם שהוא בירש על כך שוב ושוב, אלא אמר לו הדיבור: 'וראית את אחורי ופני לא יראו לך',** ופירושו: כל מה שבא אחרי האלוהים ניתן לחכם לתפוס, והוא לבדו בלתי-נתפס. הוא בלתי-נתפס לגישה מיידית וישירה - שגישה זו היתה מגלה מה הוא בתכונתו - אבל ניתן לתפוס אותו מתוך התעצומות ההולכות אחריו והמלוות אותו, כי הללו מגלות לא את מהותו, אלא את קיומו על-ידי מה שהוא פועל".
*דברים לב, לט בנוסח תרגום השבעים [הערת המתרגם].
**שמות לג, כג לפי נוסח השבעים [הערת המתרגם].
תודה עמית. קטע נפלא
מחק