'כולנו בני אדם' את אומרת, ואת צודקת כמובן. ומיד
אחרי שאת אומרת שכולנו 'בני אדם' את תוהה ואולי אף מיצרה על כך שלמרות שכולנו 'בני
אדם' אנחנו מדברים בינינו במונחים של ערבים או יהודים וכן הלאה. ובכן, קל מאד לומר
'כולנו בני אדם' ולחפש בכל דת ובכל תרבות את הערכים האוניברסאליים המבטאים את
היותנו כולנו בנות ובנים של אלוהים. אבל בשלב הזה של חיינו הבוגרים, אין ברירה אלא
להתמודד עם השאלה באופן רציני יותר מאשר לחזור ולומר 'כולנו בני אדם' ו'חבל שאין
שלום'.
ראשית יש לזכור,
שעובדה היא שהאנושות התפתחה במקומות שונים ונוצרו זהויות שונות. המומחים מדברים על
לפחות 5000 שפות שבני אדם מדברים בהן. האם לשיטתך יש לבטל את כל השפות הללו ולדבר
'בנאדמית' ולא עברית ולא אנגלית ולא יפנית ולא הונגרית ולא ערבית? ידעתי שתחשבי
שזה גם בלתי אפשרי, גם טיפשי וגם מיותר כי מה רע בגיוון? מדוע יפה לנו להביט על
הטבע ולהנות ממאות סוגים של ציפורים אבל בתור בני אדם אמור להיות לנו רע עם גיוון?
יפה. ואחרי שהבנו שגיוון לא רק לא סותר את היותנו בני אדם, (אדרבא – הגיוון הוא
הוא האנושיות, כי אפילו זוג תאומים זהים חיצונית אינם שווים וזהים בכל!!) , נותר
לעבור למקרה המסויים של ישראל.
תראי, אני יודע שזה
לא מה שאת חושבת יודעת או רוצה לשמוע. אבל העובדה היא כזו. מדינת ישראל קמה כמדינת
הלאום של העם היהודי מהסיבה הפשוטה שיהודים שהגדירו עצמם כ'ציונים' חשבו שראוי
שבמקום אחד בעולם יהודים יחיו חיים מלאים כיהודים, דבר שאפשרי רק אם הם יהיו רוב
באיזה שהוא מקום. ועל השאלה מדוע המקום הזה הוא ארץ ישראל, גם הנביא מוחמד כבר נתן
תשובה ברורה כשדיבר בקוראן על 'בני ישראל' הקשורים בנפשם ותרבותם ודתם לארץ ישראל.
על העובדה שהציונים
ידעו שיש ערבים בארץ, אין צורך לדבר. ואולי כן, כי יש כאלו שעוד מכנים את עצמם
'אקדמאים', שמספרים לך את ההפך, ואלו שטויות גמורות. הציונים ידעו שיש ערבים בארץ,
אבל חשבו שהערבים יקבלו אותם בשמחה. למרבה הצער, למרות שללא ספק היו לא מעט ערבים
שלא היתה להם בעיה עם הציונות, בדרך כלל הציונים למיניהם טעו בעניין הזה. אולי רוב
הערבים היו מוכנים לקבל את היהודים אבל ההנהגה הערבית בפלסטין, בראשות המופתי,
אמרה במפורש שאין מקום ליהודים בפלסטין אלא כד'ימים, כבני חסות ואפילו לא כמיעוט
לאומי בעל זכויות. כששאלו אותו ב1937 מה יעשה עם היהודים אחרי שתהיה לו מדינה
ערבית כפי שדרש, הוא משך בכתפיים ואמר שהוא לא בטוח מה יהיה עתידם.
למה הזכרתי את
1937? כי אז עלתה לראשונה התכנית לחלק את הארץ הזו לשתי מדינות לאום, אחת
ערבית-דמוקרטית והשנייה יהודית-דמוקרטית. המופתי דחה את הרעיון כפי שדחו את הרעיון
הזהה שעלה ב1947 כל המנהיגים הערבים ללא יוצא מהכלל. לא רק שהם דחו את הרעיון, אלא
הם – למרות שבקוראן כתוב שכולנו בני אדם וכן הלאה – יצאו למלחמת השמדה נגד הישוב
היהודי. במלחמה שנוצרה התוצאה היתה הנכבה. כל כך עצוב הסיפור אבל פשוט בתכלית
הפשטות. ועד היום אנו נמצאים בדיוק באותה נקודה. כולנו בני אדם, אבל מה לעשות ויש
בני אדם שחושבים שהם שווים וראויים יותר, ולכן הם לא מוכנים שאנשים שהם תופסים כנחותים
מהם יחיו בשלום על אדמתם. ולכן הם הכריזו עליהם כבר 6 מלחמות ושתי אינתיפאדות וכמה
אלפי טילים מהדרום ועוד כמה אלפי טילים מהצפון ובכל יום כוחות צהל בגדה עוצרים
אנשים שרוצים לעשות פיגועים בחיפה, ירושלים, תל אביב, עפולה ונתניה.
זו המציאות
וכשעושים חשבון כולל על שאלת הזהות ושמים במרכזה את המתח או הסתירה בין היותנו
'בני אדם' לבין היותנו בעלי זהויות שונות, כדאי לקחת בחשבון את המציאות. עד כאן, אני
מקווה שדברי היו ברורים, ולמען הסר ספק הנה אני מסכם אותם בכמה משפטים:
א.
כן, כולנו בני אדם
ב.
כן, כולנו שווים
בערכנו
ג.
כן, בכל התרבויות
דיברו על ערך החיים (אפילו הנאצים, אלא שהם דיברו על ערך החיים של הגזע העליון
בלבד)
ד.
לא, לא מספיק לומר
את מה שכתוב בסעיפים א-ב-ג, אלא יש לחשוב כיצד יוצרים תנאים להבטחת חייהם של כל
האנשים בני כל הזהויות
ה.
מבחינה זו, מדינה
יהודית-דמוקרטית, בדיוק כמו מדינה אירית-דמוקרטית או יוונית-דמוקרטית או
הונגרית-דמוקרטית או פלסטינית-דמוקרטית (אינשאללה), היא תיקון ותרומה לעולם שכל
בני האדם חיים בו בשלום ולא תקלה או נזק בניגוד למה שאת שומעת מרוב המרצים שלך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה