יום ראשון, 7 באוגוסט 2022

לא שאין חשיבות והשלכות ל-BDS ולתומכיהם ב'הארץ' ובעוד מקומות בארץ, אבל פרספקטיבה היסטורית אולי תורמת לפרופורציות - או: כבר שמענו את הטיעונים האלה

 ישראל מדינת אפרטהייד.

הציונות היא גזענות.

חוק השבות שווה במהותו לחוקי נירנברג.

האלימות הערבית מובנת בהנתן תנאי החיים שלהם.

נשמע מוכר?

בוודאי. אלו טיעוני היסוד של שוללי קיומה של מדינת ישראל בגבולות כלשהם, בין אם הם יושבים במערכת 'הארץ', בין אם הם מועמדים לפרס ישראל בשל תרומתם למחקר אקדמי כלשהוא, בין אם חבורת מטורללים, בין אם הם ישבו פעם על הכסא בו ישב דוד בן גוריון ובין אם אבא שלהם היה פעם שר בכיר בממשלות ישראל מרובות, והרשימה הזו חלקית כמובן.

אבל מסתבר, כשמתסבר, ומסתבר כשלומדים היסטוריה, שכל כנופיית הליצנים הזו לא המציאה שום דבר חדש. במהלכה של מלחמת העולם הכי שנייה, לפני אך בעיקר אחרי שהאיום של רומל במדבר המערבי התנדף, עמל הנציב העליון הרולד מקמייקל על מזכרים שתפקידם היה להזהיר את ממשלת בריטניה מפני האיום הציוני בכלל, ומפני הסכנה ש'הספר הלבן', זה שהתקבל ב-17 במאי 1939 ולמעשה הכריז על גירושין חד צדדיים של בריטניה מ'מדיניות הבית הלאומי', לא יוכל להתממש אם ממשלת הוד מלכותו לא תנקוט כמה צעדים נחרצים לדיכוי פוטנציאל 'הטרור היהודי'.

בין השאר כתב מקמייקל בתזכיריו כי אין שום הבדל בין התכנית הציונית לאידיאולוגיה הנאצית, בשני מובניה: הפנימיים והחיצוניים. החיצוניים - כלומר רצונם של הציונים ליצור לעצמם 'לבנסראום' (כך כתב הוד מעלתו הנציב העליון באחד מתזכיריו), ואילו הפנימיים - כוונת המוסדות הציוניים (הסוכנות, ההיסתדרות וכן הלאה, שממילא היו קשורים ולפותים זה בזה במישור הרעיוני והפרסונלי גם יחד) לנהל את הציבור שלה בשיטות 'נאציונל-סוציאליסטיות' (כך במקור).

כדי להדגיש את הסכנה הציונית תיאר מקמייקל את הכוח הצבאי העומד לרשות היהודים באופן מוגזם פי שלושה ממה שהיה לישוב בפועל. ההגנה למשל תוארה על ידי ככוח המונה כ-100 אלף אשה ואיש (כ-50% מהם מצויידים בכלי נשק) ועל האצ"ל הוא כתב שמדובר בכוח המונה לכל הפחות 5000 איש. כידוע, בשיאה מנתה ההגנה על הנייר פחות מ-40 אלף אשה ואיש, רק לשליש מהם היה נשק תקין, והאצ"ל, גם במופרזות שבגוזמאותיו המרובות, לא חצה את קו ה-4000, וגם זה ביחס לספטמבר 1948, תקופה אחרת לחלוטין.

מדוע סבר מקמייקל שעליו להגזים בכוחו של הישוב היהודי? כי הוא ידע שבראש ממשלת בריטניה עומד אדם מסור לעניין הציוני עד כדי כך ששרי ממשלה למיניהם דיווחו על זעמו של צ'רצי'ל בכל פעם שמישהו ניסה לערער על מחוייבותה של בריטניה ל'בית הלאומי', או לפקפק בנכונותה של 'הצהרת בלפור'.

בדיוק מאותה הסיבה הקפיד מקמייקל והקפידו גורמים אחרים ששטמו את הציונות ואת מדיניות 'הבית הלאומי', לצייר את הערבים לא רק במונחים של 'אותנטיות' ולא רק במונחים מובנים מאליהם (אפילו ליהודים ואפילו לצ'רצ'יל) של אינטרסים ונפט וגיאו-פוליטיקה מהאוקיינוס עד למפרץ - כל אלו סיבות מספיקות לתחושות 'האהדה הטבעיות' שאמור לחוש כל בריטי כלפי העם הערבי האציל - אלא לעשות מאמץ ואת האלימות הערבית לתאר ולהציג כנובעת מתסכול של אי-מימוש גדולתם הטבעית. 

ולמי שלא זוכר במה מדובר, נזכיר את האלימות האנטי-בריטית לא 'רק' במהלך 'המרד הערבי' בשנים 1939-1936, אלא בעיקר (שהרי אנו עוסקים בענייני מלחמת העולם השנייה) את מרד אל כילאני בעיראק, שמילא היה אנטי-בריטי, הוא היה גם פרו-נאצי, בדיוק כפי שהמופתי לא היה סתם אנטי-ציוני ואנטי-בריטי אלא גם פרו-נאצי.

נשמע מוכר? בדיוק. זו היתה הכוונה. לא שהמסקנה היא שיש להוריד את מפלס הדאגות. ממש לא. אבל הידיעה שמדובר במאבק שנמשך לכל הפחות 100 שנה, אמורה לתת למאבק מימד סטואי מעט יותר. או בעברית פשוטה: אין צורך להתרגש יתר על המידה מכל מאמר שמפרסם 'הארץ' פרי עטם של המנוולים התורנים הממשיכים את הפרוייקט של מקמייקל, שגם הוא, כמה מפתיע, לא חולל אותו אלא תרם את שלו לנוסחה האנטישמית והאנטי-הומנית והאנטי-הוגנת הזו, שכל כולה הונאה עצמית שיתכן שעצם קיומה הוא הוא הדבר המסוכן, ולא האיום שהיא מייצרת כנגד זכותם של יהודים להיות יהודים.

ומה הנוסחה? כל מה שיהודים עושים פסול כי עצם קיומם של יהודים לכל היותר מפוקפק וחשוד, שלא לומר פסול. ומדוע? ראשית - כי יהודים מתעקשים להמשיך ולהתקיים כיהודים (הגם שהם לא מצליחים ולעולם לא יצליחו להגדיר בדיוק מה משמעות היותם יהודים, הם רק יודעים - בדיוק כמו אויביהם בדמשק, הר-אדר, רחוב שוקן, אוניברסיטת חיפה ועוד כמה מוסדות אקדמאים ובעוד ובעוד ובעוד מקומות ואתרים - שהם קיימים). 

שנית - כי ליהודים אין לא נפט ולא נתיבי שיט, והחוצפה היהודית המפורסמת לא כוללת את החוצפה המאפיינת את התרבות הערבית ואת התרבות הערבית בלבד, להאשים את כל העולם אחותו ואשתו בכל צרותיהם, תוך כדי שהם מקפידים להזכיר שהם הם המציאו את התרבות ובלעדיהם לא היתה אלגברה וגם לא אסטרונומיה וכן הלאה.

אז מה הלאה? מה שהיה הוא שהווה והוא שיהיה: נמשיך לחיות ליצור ולעבוד. ומדי פעם נזכיר לעצמנו מה מקור העוינות, ועל ידי תזכורת עצמית בת כמה שנים העוינות הזו, נוכל למדוד את הישגיה העלובים, לחייך, לירוק אולי לכאן או לשם, ולהמשיך הלאה.


14 תגובות:

  1. מזדהה עם כל מלה במאמר. הכל אמת.הורינו חלמו ובנו ואנחנו
    נוסיף לבנות ולחלום.על אפם וחמתם של יורשי הנאצים.

    השבמחק
  2. מאמר טוב, רק נראה לי שאתה ממעיט מחשיבות האנטי ציונות הבריטית. היא לא הייתה שולית בכלל. היא הביאה לביטול דה פקטו של הצהרת בלפור

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ממעיט אבל אם זה הרושם אני מקבל את דבריך בתודה

      מחק
  3. אתה מתעלם מהנזק הכבד הבלתי נתפס שהם עשו לעם היהודי עם הספרים הלבנים של 1930 ו1939 שמנעו את בריחתם של יהודים לארץ ישראל בדיוק ברגע שהם נזקקו לבריחה הזו. הציונות נכשלה במשימה שנתן לה הרצל להספיק להקים מדינה בזמן שתציל את היהודים. את המחיר שילמנו בשואה. ולתומכי הBDS של התקופה היה חלק מרכזי בכישלון הנורא.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי הסיפא, חוכמת הבדיעבד היא חוכמה קטנה מאד בלשון סגינהור... לגבי הרישא, מדובר במאמרון ולא בספר...

      מחק
    2. אגב, שני הספרים הלבנים לא מנעו את "בריחתם" של יהודים לארץ ישראל, בוודאי לא זה של 1930 שהרי הוא בוטל כידוע (?) באגרת מקדולנלד וחשוב מכך מדיניותו הפרו ציונית של ווקופ הביאה לגידול אדיר יחסית בעוצמתו של הישוב היהודי, בשיטה שהרוויזיוניסטים יודעי הכל (בדרך כלל בדיעבד אבל לא נורא, אף אחד לא מושלם) כמובן גינו והשמיצו וכינו ''חנוונות'' ושאר גידופים. באשר ל-1939, הספר פורסם במאי 1939, והבעיה עם יהודי אירופה, אלו שבכל זאת רצו לצאת, כי מה לעשות ורובם לא ידעו את מה שהרוויזיוניסטים יודעים - את העתיד - ולכן לא מיהרו לצאת (וע"ע שוב החוכמה בדיעבד שהגיע הזמן בתגובות אלו לומר מה היא: טיפשות מלכתחילה, כלומר הנוקט בחוכמת הבדיעבד הוא טיפש במקרה הטוב, נוכל וגרוע מכך במקרה הרע), היתה שרוב יעדי ההגירה בעולם היו סגורים לפניהם. יכולתה של ארץ ישראל בכלל ושל הישוב היהודי בפרט ''להציל'' "כפי שציווה הרצל" (ומאיפה השטות האווילית הזו מאיפה? ומה משמעותה המעשית??) את כל היהודים, היתה מוגבלת (בכלל כדאי לקחת בחשבון את מגבלות המציאות, משהו שרוויזיוניסט טוב ונאמן מקפיד להמנע ממנו כידוע, אבל גם לרוויזיוניסטים יש שכל, כך לפחות מדווחת הרפואה, ולכן יש מצב שהם יבחרו לעשות בו שימוש, ובאמצעותו לנתח ולדון במציאות בין במימד העבר שלה ובין במימד ההווה. לגבי העתיד כבר סיכמנו, הרוויזיוניסטים ניחנים ביכולת מופלאה לדעת בדיוק מה הוא)

      מחק
    3. ואם כבודו יזדהה אז בכלל תהיה כן אורה ושמחה. מי זה י.ד?? יש סיבה לעילום השם? האם כבודו בשב"כ או שמא הוא מרגל סיני בשירות הוד מלכותו סוכן 0000?

      מחק
    4. סברוני שלמרות כל התנאים הפיזיים של ארץ ישראל עדיף היה להיות 6 מיליון יהודים רעבים ומסכנים אך חיים בארץ ישראל מאשר 6 מיליון יהודים מתים בבורות ההריגה ותאי הגזים. מבחינה זו הציונות נכשלה במטרה שנתן לה הרצל. דרך אגב אני לא חושב שזו אשמתם של הציונות העובדת. בשנים העשרים המשקל שלהם בהנהגה הציונית היה נמוך ובשנות השלושים הם נקלעו לסבך המציאות הבין לאומית הלא ידידותית לעם ישראל שסקרת בפוסט. גם לא הוגן להאשים אותם לאחר שהם ניסו והצליחו לעשות משהו להציל את יהודי גרמניה בהסכם שארלוזורוב כרת עם הנאצים. זה היה יותר ממה שהרבזיוניסטים עשו. הם גם היו מוכנים למדינה קטנטונת ב1936 שהייתה שווה יותר מכלום.
      ועדין הציונות לצערנו הרב נכשלה כישלון שהוא מעבר למריבה המקומית של הרבזיוניסטים והציונות המעשית. אולי אם אהרנסון היה בחיים דברים היו מתגלגלים אחרת או אם אוסישקין היה מקבל את הנהגת ההסתדרות הציונית במקום ויצמן כפי שחשב כותב הערך אוסישקין באינציקלופדיה העברית (יוסף קלוזנר כמדומני).
      בקול התור מובאת מסורת בשם הגר"א לפיה כשיהיו 60 ריבוא יהודים בשערי ירושלים תבוא גאולה. דרשו זאת על הקמת המדינה. אולי אם היו 60 ריבוא יהודים בשנות השלושים בארץ ישראל הייתה קמה מדינה והייתה נמנעת השואה. הנה פוסט שכתבתי בזמנו בעניין:
      https://yuddaaled.wordpress.com/2018/10/24/%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a2-%d7%91%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d/

      מחק
    5. נוח לכתוב באנונימיות.באשר לבחירה בכינוי הזה הוא כבר איתי לא מעט שנים.

      מחק
  4. צודק. הציונות נכשלה. עובדה, הדיון הזה מתקיים במדינת ישראל החופשית... כל התיזה לגבי 6 מליון רעבים על פני 6 מליון מתים מגוחכת יותר משהיא מופרכת, וכבר כתבתי מה שיש לכתוב על חוכמת הבדיעבד שהיא כל דבר חוץ מחוכמה כלומר במלים מפורשות הרי היא איננה אלא טיפשות.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מסכים שחכמת הבדיעבד היא מופרכת. רק שבמקרה הזה החכמה לא הייתה בדיעבד. הרצל הזהיר במפורש ככל שיכל להזהיר מפני השואה ואף הציב יעד לציונות להקים מדינה לפני השואה. לא היה כאן שום בדיעבד. אז כן הקמנו מדינה אבל אחרי שהשואה כבר קרתה. נכשלנו במשימה שהטיל עלינו הרצל.

      מחק
    2. הבלים א-היסטוריים. פשוט הבלים. אבל נראה לי שמיצינו את הדיון הזה.

      מחק