"מושבי פועלים, מושבי פועלים, מושבי פועלים - הרבולוציה שלנו האחת והיחידה" (ותודה לברנר ולמנדלי מוכר ספרים) - או: תרומתי הדלה לשאלת עתידנו הבטחוני והמדיני

 

תרומתי הדלה (בהנתן מעמדי הדל: אזרח אחד נטול מנגנוני השפעה) לקראת הימים הבאים, עם דגש על שאלת עתידנו המדיני-בטחוני.

תקציר על דרך השלילה: אין בדברים הבאים משום התייחסות כלשהיא לכוח פוליטי כלשהוא, מפלגה, תנועה, ארגון וכדומה, ועוד פחות מכך לשאלה הפרסונלית המוכרת בצירוף האלוקי "כן ביבי לא ביבי".

תקציר על דרך החיוב: שאלת עתידנו הבטחוני-מדיני תמשיך לקבל את אותו המענה היסודי שהיא קיבלה מאז 1878 - התיישבות ובניין אומה.

ובאופן ספציפי יותר, כי מה לעשות ולמרכיבי השיח הרווחים יש מקום אפילו בשיח שמנסה להתעלם מהם (וכאמור, וסליחה למאוכזבים, ממרכיב השיח האלמותי שאין שני לו - כן ביבי לא ביבי - אתעלם גם אתעלם):

1. הנוסחה שמלווה את המפעל הציוני מראשיתו - שטחים תמורת שלום - הוכיחה מאז שנולדה את היותה כשלון גמור, לא "רק" מבחינה מוסרית, בוודאי לא מבחינה לוגית, אלא במבחן החשוב ביותר לציונות: מבחן התוצאה.

2. התיישבות, כל התיישבות, ובלבד שהיא התיישבות בליבה דאגה לבני אדם (כי עד היות חמאס, ומאז היות אדם, כל התיישבות, במערות, על העצים, בלונדון ובבת-עין, ובסכ'נין ובאום אל פחם, בחיפה ובטבריה, היא ארוע שבמרכזו דאגה לבני אדם, כי התיישבות זה קודם כל בתים שקודם כל יש להם גג להגן מגשם ומקור ובמרתף יש להם מזווה ובו מזון להזנת בני אדם), איננה יכולה להיות מכשול לשלום. כל אמירה אחרת היא במקרה הטוב טימטום קב ונקי, במקרה השכיח יותר, גזענות נטו (נגד יהודים כמובן).

3. שלום הוא מציאות בה בני אדם שונים ומשונים, חשים בטחון במחיצת זולתם השונה והמשונה מצידה, בעיניהם, וחוזר חלילה. למשל התחושה של איטלקי המבקר באוסטריה, למשל אוסטרלי המבקר בניו זילנד, למשל ניו יורקי המבקר בבת ים. לא מדובר בהכרח באהבת לרעך כמוך, אבל בהחלט כן בדעלך סני לחברך לא תעביד (השנוא עליך לא תעשה לחברך).

4. ומכאן ששלום במובן המתואר בנקודה מס' 3, יכול לקבל כמה וכמה צורות, אבל כל צורה חייבת לבטא בפועל את מה שמתואר בנקודה מס' 3.

5. הואיל וארץ ישראל הגיאוגרפית-היסטורית משתרעת מהליטאני (יש האומרים מהאוואלי) עד מפרץ אילת, ומהים התיכון (מאל עריש או לפחות רפיח בדרום-מערב ועד למוצא הליטאני או האוואלי בצפון-מערב) עד למדבר הגדול בליבו נסללה המסילה החיג'אזית (, הרי שכל עוד האנשים שאינם יהודים החיים באזורים אלו של ארץ ישראל אינם מוכנים לממש בפועל את כל האמור בנקודה מס' 3, הרי שחובתם, לא זכותם, חובתם של היהודים היא להמשיך וליישב את כל האזורים בתחומי ארץ ישראל שבאפשרותם ליישב לאלתר: הבקעה, הנגב, הגליל, הגולן.

6. בבחירות הקרובות, וכמובן לפניהן (כלומר מהיום) ואחריהן (כלומר בעתיד הנראה לעין ובלבד שהעין משתפת פעולה עם העין השנייה ושתיהן מחוברות למוח והמוח משולב לפחות בהילוך ראשון), תפקידה של הממלכה על כל כליה (שלושת הרשויות שאולי יום אחד יצליחו להסדיר את היחסים ביניהן ולהסכים עליהם) הוא לקדם את הפעולה היחידה שהוכיחה עצמה כתורמת תשובה מוכחת של ממש לשאלת בטחוננו המדיני הלאומי החברתי האישי: בניין אומה בארצה.