כן, אני זוכר ויודע שלא רק אליעזר בן יהודה חווה מלים במוחו הקודח, וכי אדרבא, אם אני זוכר טוב את את הנתונים, "אפילו" ביאליק חידש יותר מלים ממנו, וחידשו מלים אנשים מפתיעים לכאורה, כמו דוד רמז, ומאוחר יותר מאיר שלו ואחרים.
אפילו אני חידשתי מלה בעברית, חידוש שלא התקבל עדיין, אבל הוא די מבריק, אני חייב להודות בצניעות: בלירשותכם. שזו האמת מאחורי המלה התקנית והרשמית ברשותכם, והרי כשמישהו אומר 'ברשותכם' הדבר האחרון שהוא מתכוון זה לקבל ממישהו רשות. לכן, עברי, מעתה אמור, בעברית, בלירשותכם.
אבל לא לשם כך אני מנסה למשוך את תשומת לבו של הקורא המוצף.
אז מה הביא אותי הלום? באחד האמשים (האם גם זה - אמשים - נחשב לחידוש? ואם כן, האם קישון גם ברשימת המחדשים? למה לא בעצם, מי שיודע הונגרית בוודאי שאין להתפלא שגם עברית הוא יודע, והרי כולנו מכירים את הסיפור על איך אלוהים חילק שפות ואיך לא נשאר לו להונגרים וכששאלו אותו ההונגרים 'אז מה נעשה?!', אלוהים אמר להם: 'תסתדרו כפי שהסתדרתם עד עכשיו'),
ובכן באחד האמשים ואני יושב בספרייה עברית בעיר העברית הכי ראשונה, נכנס אבא חביב כל כולו אומר חרדיות, ועמו שני ילדיו, האחד נראה בן 4 ואחיו בן 6, בערך, ושלושתם מתיישבים על הרצפה, והאבא נותן לבן הצעיר לבחור ספר, ואני מזכיר אם לא ברור שזו ספרייה עברית שלכל היותר חוץ מספרים בעברית יש בה ספרים באנגלית, אבל לא באולם המסויים הזה המוקדש כולו לילדי העיר העברית הראשונה ולהוריהם ולסבתותיהם וכן הלאה, ובכן, הבן הצעיר בוחר ספר צבעוני במרכזו סיפור מרתק על רכבת ועל הנוסעים השונים העושים בה שימוש, וכמובן על נהג הקטר והכרטיסן וכל החבר'ה.
עד כאן שום דבר חריג. אלא שכשהאבא מתחיל להקריא לילדיו את הסיפור, הוא מתרגם אותו סימולטנית, ניחשתם נכון, ליידיש. שמחתי לגלות שיידיש של סיפורי ילדים אני מבין מכה ראשונה בלי מילון ובלי קופיילוט, אבל זו כמובן לא הפואנטה, אלא היידיש אצל צעירי ישראל, האחד בן 4 אחיו בן 6 ואביהם שנראה גג בן 30, כולל מע"מ.
מנחש שרוב באי הספרייה, כלומר אלו שיצא להם לחזות בפלא המשולש - משפחה חרדית (טוב, נו, חלק ממנה) בספרייה העברית של העיר העברית; דיבור חופשי ביידיש; תרגום סימולטני כולל אינטונציות סיפוריות כפי שמצופה ממי שמקריא סיפור לילדים - ובכן, מנחש שרובם הזדעזעו את הזעזוע המתבקש לנוכח המצב הפוליטי בכלל והרכב הקואליציה בפרט.
אני בכל אופן התמוגגתי מעוד ביטוי קטן וחביב לנצחונה האדיר של העברית, שהיא כמובן נצחונה האדיר של הציונות.
אבל סוגיית 'מותה של השפה העברית', שזה מבוא לבןיהודה101, לא עוזבת אותי. כי לצד מה שכבר נאמר לעיל שלא רק שהוא לא היה בודד בין המחדשים, אלא חד משמעית לא הפורה שביניהם, הנה תוספת קטנה:
ממש בימים אלו אני מסיים קריאת ספר שראה אור לפני כ-160 שנה, ושנכתב על ידי יהודי חביב בשם גינצבורג שהספיק ללכת לעולמו הרבה לפני כן, ובו סיפור חייו עד גיל 16 בערך (הוא הלך לעולמו בגיל 51), וכמובן כל כולו "בעברית המתה שבן יהודה החייה".
טוב, אני יודע שאתם יודעים שאני יודע שאתם יודעים שהעברית לא באמת מתה, אבל בכל פעם שאני נתקל בטקסט כזה - ולא תגידו מכתב מלא צפנים וראשי תיבות שכתב רבי מנדל לרב חצקל, אלא ספר ספר, אוטוביוגרפיה, אמנם חלקית, כי היא מכסה רק קטע מחיי המחבר, ועדיין, ספר ספר - אני תוהה מה הדפיקה, שבאנגלית זה נשמע טוב יותר אבל לא מנומס לכתוב מלים כאלו, כי המטורללים.לות של הפייסבוק מפקחים כמו בספר המפורסם ההוא, אלף תשע מאות שמונים וארבע.
טיעונים נגדיים: העברית המשמשת את החבר גינצבורג מסורבלת להפליא. נדמה לי שהמומחים יכנו אותה 'עברית משכילית', אבל סירבול או לא, עברית היא כן, ועובדה, קראתי (והחכמתי או לפחות השכלתי: בין השאר הוא מספר על כיצד השיאו אותו כשהיה בן 14 וחודשיים, ומדוע ולמה אשתו - הצעירה ממנו כמובן - לא דרשה גט למרות שחרדת הביצוע אותה הוא מתאר בפירוט הביאה אותו להכשל במצווה היחידה המצדיקה את זכות האישה לתבוע גט).
חזל"ש. יש שמועות שהאקדמיה תכשיר את הצירוף הזה. חזל"ש. אבל ייתכן שלא, כי מישהו עוד עלול לחשוב שכשם שדתל"ש זה דתי לשעבר, כך חזל"ש זה חכמינו זכרונם לברכה לשעבר. והם הרי תמיד בחזקת לשעבר כי הם חיו מזמן, אבל אנחנו חיים בתקופה בה מתקיים הפסוק של רבנו ישעיהו לייבוביץ', לאמור: "לעולם יעשה אדם כל מאמץ על מנת שלא להבין מה אומרים לו".
חזל"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה