כן.
ואם נדייק, היו אלו העברים הראשונים, לימים יוכרו כיהודים.
הם הם היו ראשוני הפרוגרסיבים המרקסיסטים הסוציאליסטים
ואחרי ששוב קיללנו בשביל הבריאות ואהבת ישראל טפו טפו סעמעק שיישרפו הסססמולנים והקפלניסטים, נזכיר את הכלל המשמש היסטוריון בבואו להביט על העבר:
בני אדם כתבו את התורה, כל תורה, בכל שפה, לא משנה מה תוכנה והאם מדובר במיתולוגיה נורדית, יוונית, זורואסטרית או הקתכיזם של אלוהי הספגטי
ובמקרה של תורתנו הקדושה, כתבו אותה העברים הראשונים, שבהמשך דרכם יוכרו כיהודים, ואני ואתם (כלומר אלו שגאים בכך) ממשיכים את דרכם, והם אלו שכאמור כתבו את תפיסת עולמם בפסוק הראשון של התורה
כי זו המשמעות של בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ובהמשך את הדשא ואת התנינים ובהמשך את הציפורים ואת בני האדם, כל בני האדם, וכל בני האדם נבראו בצלם אלוהים ולכן כולם ללא יוצא מהכלל שווים בערכם.
לא מארקס, לא יאיר גולן, לא קרן נויבך ולא קרן וקסנר וגם לא קרן הצבי אלא אלוהים בכבודו ובעצמו בורא שמים וארץ אור וחושך טוב ורע ואדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו.
ואחרי שהבנו את זה, אפשר לעבור הלאה למרכיבים אחרים של תורתנו הקדושה.
הקיום זה לצד זה של אור וחושך טוב ורע, וצלם אלוהים שמשמעותו בחירה.
ובחירה יכולה להיות בחירטוב ויכולה להיות בחירע, ומכאן העובדה - וזו עובדה - שיש צדיקים כמו יתרו ובלעם ויש חלאות כמו עמלק.
ומכאן, בהמשך הדרך, חובתו של האדם שבחר בטוב להשכים ולהרוג את הקם להורגו, ולרדוף את עמלק (ובלבד שהוא יודע בדיוק - והוא כמובן לא יודע בדיוק - מי הוא ומי הוא לא) ולעשות זאת באופן קולקטיבי, כמצווה עליונה, כולל כלה בחופתה.
ובנקודה הזו אכן לא מעט יהודים ציוניים איבדו את הדרך ואת השכל ואת צלם אלוהים, וחשבו שאם כל בני האדם נבראו בצלם (וכל בני האדם נבראו בצלם, זה שורש התורה ומי שלא מבין את את זה הוא במקרה הטוב כסיל, במקרה הרע עובד עבודה זרה כלומר לא יהודי כי מי שעובד עבודה זרה אינו יהודי),
ובכן, היו כאלו שחשבו שאם כל בני האדם נבראו בצלם, מספיק שנסיע אותם מהמחסום בארז לבית החולים בתל השומר ואז יהיה שלום כי שלום עושים אנשים פשוטים כי רק לפוליטיקאים יש עניין במלחמה ושאר הבלים מסוג זה.
אבל כשאנחנו - אני לגמרי שם עוד לפני המלחמה ומאז המלחמה באופן החריף החד משמעי והנוקב ביותר (עד כדי ניתוק קשרי משפחה וחברים) - מבקרים את האידיוטים השימושיים של 'מחנה השלום' על כך שהם חשבו שמספיק שנחשוב שיהיה בסדר כדי שיהיה בסדר כי מחשבה משנה מציאות ושאר הבלי הבלים ניו אייג'י מהסוג שאפילו בפרדס חנה כבר זרקו לפח,
כדאי שנזכור שלא הם המציאו את הרעיון שכל בני האדם שווים בערכם וכל בני האדם הם בני אדם, וגם לא מארקס ולא סטאלין ואפילו לא בן גוריון, (שלדעת כמה וכמה בעלי דעה 'לאומית' הוא גרוע ממארקס ואפילו מסטאלין), אלא העברים הראשונים כשניגשו לכתוב באומץ רב:
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.
אז לסיכום: כן. בני האדם שווים בערכם.
כך לדעת העברים וממשיכיהם היהודים, כל היהודים, ללא יוצא מהכלל (ובלבד שלא שכחו מה זה להיות יהודים).
אבל שוויון ערך אין משמעותו שוויון דרך.
וכשבני אדם בוחרים בדרך של אלימות ורצח ואי הכרה בזולת, יש להשכים ולהורגם, בכל האמצעים, קודם כל במישור החשוב ביותר של הקיום האנושי, כן, צדקתם, המישור הרעיוני.
וזה הרי היה התפקיד המרכזי, אולי היחיד, של הפסוק ממנו נגזר כל השאר, כי בראשית היה הדבר, כלומר הדיבור, כלומר הרעיון.
הנה זה שוב, כאמור לא מארקס, לא לנין, לא רוזה לוקסמבורג וגם לא יגאל אלון, אלא ראשוני העברים שדיברו בשם אלוהים שמיד אחרי שברא את העולם אמר ויהי אור ויהי אור.
אל תשחיל לנו את חזון יוחנן הנוצרי פה בסוף :-)
השבמחקלפי בעל העיקרים, רבי יוסף אלבו, פרשת בראשית היא הקדמה לתורה ובהקדמה היא מספרת לנו שלושה עיקרים מרכזיים - אלוהים ברא את העולם, יש את עץ החיים, שבספר משלי מזוהה עם התורה, שהדבקות בו נותנת חיים, ואלוהים הוא אלוהי המוסר. והמוסר הוא אוניברסלי לכלל באי עולם גם לקין ולהבל. ובסוף יש דין ויש דיין.
וכמובן זה לא שולל את הרעיון המרכזי בדבריך שהאדם נברא בצלם אלוהים אבל הוא יכול לבחור ללכת בדרך של חיים או ח"ו בדרך של מוות. והבוחר ללכת בדרך של מוות יגיעו מוות.
וזה בדיוק, אבל בדיוק מה שכתבתי. בדיוק. וכל רב, גדול ככל שיהיה, שאומר אחרת הוא לא רב ולא גדול ותורה הוא לא יודע. ואם עברנו ממארקס לפאולוס, נשארנו באותו המקום.
מחקהמחלוקת הקשה היא על המשמעות המיוחסות לטענה לשיוויון בין כל בני האדם.
השבמחקבתקופת העבדות התעוררה מחלוקת קשה בין נוצרים לבין עצמם לגבי טענה זו.
חלק, בעיקר במדינות הצפון, התנגדו לעבדות (גם) מסיבות דתיות. (בדומה להתנגדות העקרונית לעונש מוות - גם בשל התרגום הקלוקל של הדיבר "לא תרצח" ל"לא תהרוג".) ובעיקר התנגדו להפיכת כל צאצאי העבדים והשפחות, מיום לידתם, לרכוש של בעליהם.. חלק. בעיקר במדינות הדרום, הצליחו להמציא נימוקים דתיים להצדקת העבדות. לדוגמא. ה"מצווה" שצאצאי יפת ישעבדו את צאצאיו השחורים של חם - בשל חטאיו.
לא לגמרי ברורה לי עמדת היהדות לנושא. מצד אחד ברור שהיא מאוד לא מתלהבת מהעבדות, ובעיקר מעבדות של יהודים (להיכן נעלם ערך השיויון?) והיא מנסה לצמצמה. אך היא גם נדמה לי שהיהדות גם לא מתנגדת לכך נחרצות, בכל הנסיבות. לדוגמא כשהעבד מבוהל מהאפשרות שיצא לחופשי, ואף אחד לא יהיה אחראי לספק לו את הארוחה הבאה.
את מערבבת תקופות... בעת החדשה בארה"ב כדי להצדיק עבדות המציאו את הגזענות שאכן מנוגדת בתכלית הניגוד לעקרונות המונותיאיזם וזו סיבת העומק למלחמת האזרחים. לעומת זאת בעת העתיקה עבדות מובנת מאליה כמו שמש בצהריים ועוד יותר משמש בצהריים כי עבדות היתה האנרגיה המרכזית שאיפשרה חיים אנושיים. "הדמוקרטיה" היוונית היתה מבוססת על מלחמות שנועדו להבטיח שוק של עבדים, כי הפוליס המנוצחת היתה מספקת עבדים לפוליס המנצחת. מה שמוכיח, אגב, את אי הקשר בין עבדות לגזענות כי הרי כולם היו אנשי פוליס במרחב היווני. מבחינה זו היהדות הישנה היתה מתקדמת בהרבה כי היא לפחות דיברה על זכויות עבדים ושפחות, ואף הגדירה כעבד נרצע את אותו העבד שלא רצה להשתחרר. ואכן, כפי שציינת בסוף דבריך, היו סיבות מצוינות לא להשתחרר מעבדות כי חובתו של האדון היתה לדאוג למחסורו של העבד. כמובן שהיו לכך סיבות תועלתניות גרידא, כי עבד רעב מתקשה לעבוד, אבל המציאות החקלאית האובייקטיבית - ימי גשם וחורף למשל - גזרו ימים ארוכים של בטלה, ובניגוד לשיטה הקפטיליסטית בה הימים החופשיים הללו הם בעיה של הפועל (מה שהביא את מאבקי העובדים לשכר שבועי ואחר כך חודשי ובין לבין ובנוסף את כל הזכויות החברתיות כי מה לעשות ובני אדם, כולל פועלים, חיים 365 ימים בשנה ולא רק כשנוח למעסיק שלא מעניין אותו המשפחה של הפועל אלא רק הידיים של הפועל וגם זה רק כשיש מה לעשות עם הידיים הללו, ובוודאי שמת לב לביטוי 'ידיים עובדות') - ובכן בשיטת העבדות הימים החופשיים הללו היו בעיה של האדון. לבסוף, כמו בכל שיטה רעיונית מוסרית, עיקרון העל הוא 'כוכב צפון' ששואפים אליו, לא תיאור מציאות. במציאות אין ולא יתכן שוויון מוחלט. אבל בעוד בשיטות אחרות, הגרועה בהן היא כמובן תורת הגזע, את אי השוויון מצדיקים כדי להנציחו, במוסר המונותיאיסטי אין דרך להצדיק אי שוויון ולכן המונותיאיזם הוא הבסיס לכל התנועות שניסו וממשיכות לנסות לתקן את החברה, מליברליזם דרך סוציאליזם על כל ענפיו ועד בימינו לטירלול הפרוגרסיבי שהוא כמובן עיוות שכל מטורף וחולני, אלא שנקודת המוצא שלו היא בדיוק אותה נקודת מוצא של כל שיטה שואפת-שויון אחרת, כולל הליברטריאניזם.
מחק