כאן קישור לרכישה מקוונת של ספר מודפס, אמיתי, מודפס על נייר, 75 שח לא כולל משלוח
ניתן לרכוש עותק דיגיטלי בהעברה בביט (45 ש"ח) (ליצור קשר בג'ימייל udimanor@gmail.com)
תאור הספר:
130 שנים לאחר הופעתו, מציע ההיסטוריון הציוני אהוד מנור לשוב ולקבל השראה מ'מדינת היהודים'. את ספרו הנבואי החל הרצל לגבש ביומנו, שכותרתו - 'עניין היהודים' – מהפכנית בפשטותה: הרצל סבר כי אין להפקיר את 'השאלה היהודית' לגחמותיהם של שועי עולם למיניהם, וכי הדרך להתמודדות עמה עוברת קודם כל בהפיכתה לעניינם הגלוי של היהודים.
בהתאם, 'מדינת היהודים' הציג שילוב כלים של אמונה ומדע, חזון ומעשה, תכנון ציבורי ויוזמה פרטית, כלים שלובים שמימושם תלוי כמובן ב"אם תרצו" המפורסם. ואכן, מספיק יהודים רצו, ורצון זה עומד בבסיס הצלחת הציונות. אלא שדווקא הצלחה זו פתחה את הדלת בפני גישות ניאו-גלותיות: מהערצת "אנשי מעלה", ועד לאגואיזם סקטוריאלי מסוכן.
'מדינת
היהודים שלי' מציע לאמץ שוב את שיקול הדעת ההרצליאני, כבסיס להתמודדות עם אתגריו
הקיומיים, העכשוויים, של העם היהודי.
הנה דיון על הספר בהשתתפות אלו שקראו את קלד היד (מעיין כהנוב, אורי הייטנר, יגאל משעול) בספוטיפיי וביוטיוב
שיחה על הספר אצל אורי מילשטיין
שיחה על הספר אצל שירן רז
מעניין וחשוב ביותר בימינו אלה!
השבמחקמזל טוב אודי. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה!
השבמחקתודה חבר
מחקדבר ראשון אהבתי את הכותרת ״הסטוריון ציוני״. שנית פשוט תענוג אמיתי להאזין להסטוריון שנשען על עובדות ורק אז מנתח את המציאות ולא ממציא ובודה דברים מליבו.
השבמחקאהבתי את הספר הקודם עם אלון ונהנה כל פעם לשמוע פודקאסטים שאתה מתארח בהם במיוחד עם תמיר דורטל.
שנה טובה וגמר חתימה טובה לך ולכל עם ישראל.
תודה אנונימי, נחמד מאד לקרוא דברים כאלה על הבוקר... גילוי נאות: בזמנו ננזפתי על ידי איש מקצוע שדווקא הערכתי על כך שהכרזתי על עצמי כעל היסטוריון ציוני, והרי מקצועי הוא הדבר החשוב ולא הזהות שלי. בעולם מתוקן, רגע, לא עולם שלם אלא עולם מתוקן בתחום האקדמיה, היה מקום לקבל את נזיפתו ולא להצהיר על זהותי, אלא שבעולם האמיתי בו האקדמיה הפכה לסחלה של המיץ של הזבל של חלאות שבשם החופש האקדמי עסוקים מילא בלסייע לאויב אלא בלפגוע אנושות בעקרון העל של המדע - חיפוש האמת - זאת בשם "הערכים הנשגבים" של "הנאורים" (כלומר מילמול בסגנון פולחני של מאמר המערכת של השארץ), ובכן בעולם כזה אני מרגיש חובה להציג עצמי בפני אנונימיים שרובם אינם אנשי מקצוע כאיש מקצוע (היסטוריון) המזדהה עם עמו ועם מורשתו ועם התנועה המרכזית שהביאה ליצירת התנאים המאפשרים לו (ולכל """""""הקולגות""""" שלו) להנות מחופש הביטוי ומהזכות להיות הגון או חלאה. עניין של בחירה (או של בכירע). שא ברכה, שנה טובה, אמן
מחק